פלטפורמות חיזוי כמו פולימרקט מגבירות סיכוני מודיעין ומחדדות דרישות רגולציה

פלטפורמות חיזוי כמו פולימרקט מגבירות סיכוני מודיעין ומחדדות דרישות רגולציה
חיזוי תגמול או סיכון?

פלטפורמות שוקי חיזוי דוגמת פולימרקט (Polymarket) וקאלשי (Kalshi) יוצרות תמריץ כספי לאיסוף מידע רגיש, ולעיתים אף מטשטשות את הגבול בין ניבוי אירועים לבין השפעה עליהם, כך אומר פרופ' צחי חייט בראיון לגלובס. לדבריו, המודל העסקי שמתגמל דיוק באמצעות כסף, במיוחד כשהמסחר מתבצע באופן אנונימי ובסביבה מבוססת קריפטו, מעצים חששות לשימוש במידע פנים ולסיכוני ריגול, לרבות בהקשרים ביטחוניים.

היילייטס

  • ניו יורק טיימס דיווח על זיהוי כ-150 חשבונות שכל אחד הימר מעל 1,000 דולר על מתקפה יממה לפני התרחשותה, מה שמרמז על שימוש אפשרי במידע פנים.
  • פולימרקט קיבלה קנס של 1.4 מיליון דולר ב-2022 על טענה להפעלת אופציות ללא רישיון, ובארה"ב אסורים הימורים הנוגעים למוות, טרור או מלחמה בהתאם להנחיות CFTC.
  • האיחוד האירופי מיישם כיום חקיקה להסדרת שירותים דיגיטליים, רגולציה לשוקי ניבוי צפויה גם מכיוון זה, ורשות המסים בישראל מתחילה לעקוב מקרוב.

איך עובד מודל שוקי הניבוי והיכן הכסף

לפי דיווח של גלובס, פלטפורמות חיזוי פועלות על בסיס “חוכמת המונים”, כאשר משתמשים שמים כסף על התרחיש שלדעתם יקרה בפועל, ולא על מה שהם מקווים שיקרה. מחיר “מניה” של כן או לא משקף בפועל את ההסתברות שהשוק מייחס לאירוע, והוא מתעדכן כל הזמן בהתאם למסחר. חייט מסביר כי מי שמרוויח לוקח את הקופה של מי שמפסיד, בדומה להיגיון של תמחור סיכון בשוק ההון. כדוגמה הוא מציין הימור שבו הסתברות להפסקת אש עד סוף יוני עומדת סביב 60%, ומדגים כיצד הרווח נקבע ביחס לפער בין המחיר לבין תוצאה שמוכרעת ב-100%.

חשד למידע פנים וסיכון ביטחוני כתמריץ כלכלי

לפי הניו יורק טיימס, ביום שישי 27 בפברואר אותרו כ-150 חשבונות שכל אחד מהם הימר לפחות 1,000 דולר על תרחיש שבו מתקפה פורצת למחרת, וחלקם הרוויחו סכומים גדולים. חייט אומר שהדפוס הזה מעלה סימנים מחשידים לשימוש במידע פנים, במיוחד כאשר הימורים חריגים מתרכזים ביום ספציפי ובסכומים גבוהים. לדבריו, שני סוגי גורמים יכולים להיות בעלי יתרון מידע: מי שנמצא במעגל מקבלי ההחלטות, או מי שנחשף לאינדיקציות בשטח כמו פעילות חריגה וממהר “לתמחר” זאת בכסף. הוא מוסיף שהשילוב בין מידע פנים בתחום הביטחוני לבין מוטיבציה כלכלית “מסוכן מאוד”, משום שהוא עלול להפוך תצפית או איסוף רמזים לפעולה שמזכירה ריגול.

רגולציה בארה"ב ובאירופה וההשלכות לישראל

חייט מתאר פער בין קאלשי, שמוכוונת יותר לרגולציה ומחייבת הזדהות, לבין פולימרקט שמאפשרת מגוון רחב יותר של נושאים ונשענת על בלוקצ'יין ומטבעות קריפטו, מה שמספק אנונימיות. לדבריו, קאלשי כפופה בפועל ל-CFTC, רגולטור החוזים העתידיים בארה"ב, שלדבריו אינו מאפשר הימורים שקשורים למוות, טרור או מלחמה בהתאם להנחיות רגולטוריות. הוא מציין כי בתקופת ממשל ביידן הוטל על פולימרקט קנס של 1.4 מיליון דולר ב-2022 על טענה להפעלת אופציות ללא רישיון, וכי בהמשך דווח גם על חקירה פלילית שבסופו של דבר מסתיימת תחת ממשל טראמפ עם הודעת משרד המשפטים על גניזת התיק. בהיבט האירופי הוא אומר שהאיחוד האירופי מיישם כיום חקיקות להסדרת שירותים דיגיטליים, ולכן רגולציה לשוקי ניבוי עשויה להגיע משם, בעוד שבישראל הגישה היא של אסדרה ענפית והוא מציין שרשות המסים “כבר שמה עין” על הזירה.

בעבר דיווחנו על דוח אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמציג מערכת מס פרוגרסיבית בישראל אך גם מצביע על נקודת שבר במאיון העליון, שבו שיעור המס האפקטיבי נמוך יותר בשל משקל גבוה להכנסות הון שממוסות בשיעורים נמוכים יחסית. בדוח הוצגו גם נתונים על מי משלם מס הכנסה, ספי המס לפי נסיבות אישיות, ומגמות בעשור האחרון לצד צפי לריווח מדרגות מס במסגרת תקציב 2026.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.