בנק ישראל מזהיר מעלות מלחמה גבוהה, השקל מיתן את האינפלציה

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
עלות מלחמה והשפעת השקל

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

בנק ישראל מזהיר מעלות מלחמה גבוהה, השקל מיתן את האינפלציה — עלות מלחמה והשפעות השקל

מדוח שבנק ישראל מפרסם היום עולה כי העלות התקציבית של המלחמה מגיעה עד תחילת המערכה הנוכחית מול איראן ל-350 מיליארד שקל, לצד סימני התאוששות בפעילות הכלכלית מאז המבצע בלבנון. לפי הדוח, התחזקות השקל וירידה בפרמיית הסיכון מסייעות להחזיר את האינפלציה לתוך תחום היעד, אך הבנק מדגיש כי הפגיעה המצטברת במשק נשארת עמוקה וארוכת טווח. במקביל, הבנק ממליץ על התאמות פיסקליות, כולל העלאת מסים, כדי למנוע החמרה בנטל החוב ופגיעה נוספת בשירותים האזרחיים.

היילייטס

בנק ישראל צופה צמיחה של 2.9% ב-2025, התאוששות ביצוא הייטק, אך מציין חשש מסנטימנט שלילי כלפי ישראל בשווקים מרכזיים.
השקל התחזק ב-8% ותרם למיתון האינפלציה ל-2.6%, אך שוק עבודה הדוק ושכר עולים ממשיכים להפעיל לחצים אינפלציוניים.
המשק איבד 175 מיליארד שקל תוצר, יחס חוב/תוצר עלה ל-68.5%, ובנק ישראל מזהיר מסיכון לסחרור חוב ללא צעדים פיסקליים מתקנים.

נתוני הצמיחה, האינפלציה והריבית ב-2025

בבנק ישראל מציינים כי הצמיחה בישראל מתחילה להתאושש ובשנת 2025 עומדת על 2.9%, אך עדיין מדובר בקצב נמוך ביחס לתקופות קודמות. בדוח נכתב כי הלחימה ביוני פוגעת בתוצר, ולאחריה נרשם ריבאונד, אך את אובדן התוצר המצטבר לאורך תקופת המלחמה לא ניתן יהיה להשיב ללא חריגה ממושכת מעל קו המגמה, תרחיש שלדברי הבנק אינו צפוי כעת. במקביל, היצוא גדל במחצית השנייה של השנה בעיקר בזכות זינוק בהייטק, אף שבבנק מזהירים כי סנטימנט שלילי כלפי ישראל בחלק משווקי היצוא עלול לפגוע בביקוש למוצרים ולשירותים.

לפי הדוח, האינפלציה יורדת השנה ל-2.6% ונכנסת לתוך טווח היעד, כאשר התחזקות השקל ב-8% תורמת כ-1.3% למיתון קצב עליית המחירים. בבנק מייחסים את התחזקות המטבע גם לגורמים מקומיים ולשיפור כללי בסנטימנט כלפי ישראל, ולא רק להיחלשות הדולר בעולם. לצד זאת, שוק עבודה הדוק, מחסור בעובדים ועליית שכר בסקטור העסקי ממשיכים להפעיל לחצים אינפלציוניים. הבנק מוסיף כי ההחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי במרבית השנה תורמת משמעותית להחזרת האינפלציה לתחום היעד, ורק בסוף השנה מתבצעת הפחתת ריבית.

נזק מצטבר של מאות מיליארדי שקלים וחוב עולה

בדוח נכתב כי המשק מאבד במהלך שנות המלחמה 8.6% תוצר שנתי ביחס לקו המגמה שלפני הלחימה, שהם 175 מיליארד שקל, ובתוצר העסקי הפגיעה מגיעה ל-11%. בחישוב רחב יותר של רווחת האזרחים, לאחר ניכוי תשלומים לגורמי ייצור זרים והצריכה הציבורית הביטחונית, הפגיעה גדלה ל-375 מיליארד שקל. לפי הבנק, עד סוף השנה שעברה אובדן הרווחה לנפש מסתכם בכ-35 אלף שקל, גם אם חלק ניכר מהעלות ממומן בינתיים דרך גידול בחוב הציבורי.

בנק ישראל מציין כי יחס החוב לתוצר עולה מאז תחילת המלחמה ל-68.5%, מעל חציון מדינות ה-OECD, בזמן שהגירעון ממשיך להתרחב. עוד נכתב כי ישראל נושאת בנטל תשלומי ריבית של 3.1% מהתוצר, לעומת 1.9% במדינות המתקדמות, מצב שדוחק השקעות ומצמצם את היכולת להתמודד עם זעזועים עתידיים. הבנק מזהיר כי ללא צעדים מתקנים הממשלה עלולה להיקלע לסחרור של תשלומי ריבית וחוב, שיבוא על חשבון הוצאות אזרחיות שגם כך נמוכות יחסית למדינות המערב.

בנק ישראל קורא לשינוי תקציבי ורפורמות צמיחה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אומר כי יידרשו צעדים רבים כדי לשקם את כריות הביטחון של המשק ולעודד את צמיחתו מחדש. בדוח קורא הבנק להשיב תהליכי עבודה סדורים לתקציב, לשפר את השקיפות בהכנתו ולהגדיר יעדים פיסקליים המלווים בצעדים אמינים להשגתם. הבנק גם מציין כי תכנון משרד האוצר לשנים הבאות חורג מהמסלול הנדרש לצמצום הגירעון, כאשר בהצעת התקציב הנוכחית הגירעון עומד על 4.9%, לעומת פחות מ-3.2% שנדרש כדי להחזיר את החוב למסלול יורד.

מעבר לכך, הבנק קורא לגבש תוואי ברור להוצאות הביטחון ולהפנות משאבים לתחומים תומכי צמיחה, ובהם תשתיות תחבורה, תקשורת, בינה מלאכותית ואנרגיה. בדוח מודגשת גם חולשת המשק בפריון, בהון האנושי ובתשתיות, לצד שיעור עוני גבוה ותוצאות חינוך נמוכות בהשוואה בינלאומית. הבנק ממליץ לקדם שילוב של נשים ערביות וגברים חרדים בשוק העבודה, להתנות מימון ציבורי בלימודי ליבה, ולבחון הגדלת גיוס החרדים, מהלך שלפי ההערכה יכול לחסוך לפחות 9 מיליארד שקל בשנה ולהפחית את נטל המילואים.

בעבר דיווחנו על קידום תקציב המדינה ל-2026 בוועדת הכספים והמרוץ לאישורו בכנסת עד הדדליין החוקי, כדי למנוע פיזור אוטומטי של הכנסת. בדיווח הוצגו מסגרת התקציב והסעיפים המרכזיים, לצד הוויתורים הפוליטיים וההתאמות שבוצעו כדי להבטיח רוב קואליציוני על רקע המלחמה.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?