ישראל מיישרת קו עם הקפאת אופציית התקיפה של U.S. בשיחות על איראן

ישראל מיישרת קו עם הקפאת אופציית התקיפה של U.S. בשיחות על איראן
ישראל עוקבת אחרי U.S.

גורמים ישראליים אומרים כי המגעים בין וושינגטון לטהרן מתקדמים בכמה ערוצים, לאחר שנשיא U.S. דונלד טראמפ הודיע על שיחות "טובות ופרודוקטיביות" ועל השעיה בת חמישה ימים של איום לפגוע בתשתיות האנרגיה של איראן. לפי הגורמים, ישראל אינה מופתעת מן המהלך וצפויה לפעול בהתאם להחלטות וושינגטון, בעוד איראן מכחישה כי התקיימו כלל מגעים עם U.S..

היילייטס

  • מאחורי הקלעים מתקיימים מגעים אינטנסיביים בתיווך קטאר וטורקיה, במסגרתם איראן עשויה לאפשר פתיחת מצר הורמוז ו-U.S. תקפיא בינתיים תקיפות.
  • ישראל מיישרת קו עם החלטת ארה"ב להעדיף דיפלומטיה ותיאום במקום הסלמה צבאית מיידית נגד תשתיות האנרגיה האיראניות.
  • פתיחת מצר הורמוז עשויה להפחית סיכונים למסחר אנרגיה עולמי ולמתן לחץ גיאופוליטי, תוך מיקוד ארה"ב בביטחון המעבר הימי ולא בשינוי משטר בטהרן.

מתווה המגעים והשלבים הנבחנים

לפי הגורמים, מאחורי הקלעים מתקיימים מגעים אינטנסיביים, ישירים ובתיווך, בניסיון להגיע להבנות בין הצדדים. במסגרת אפשרית שנדונה, איראן תאפשר בשלב ראשון את פתיחתו מחדש של מצר הורמוז, ואילו U.S. תימנע מתקיפה של תחנות כוח איראניות. בשלב שני אמורה להיבחן חתירה להפסקת אש רחבה יותר.

הערוצים כוללים, לפי הדיווח, שיחות שבהן מעורבים שליח U.S. סטיב ויטקוף ושר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י, לצד מאמצי תיווך בהובלת קטאר ובסיוע טורקיה. הגורמים מוסיפים כי טראמפ לא הסיר את האופציה הצבאית, אלא משהה אותה כדי לאפשר זמן למשא ומתן. היעד המרכזי, לפי התיאור, הוא פתיחה מחדש של נתיב השיט האסטרטגי ויצירת תנאים לסיום הלחימה.

השלכות אסטרטגיות על ישראל ושוק האנרגיה

ישראל תמכה קודם לכן באפשרות של תקיפה רחבת היקף נגד תשתיות האנרגיה של איראן, גם במחיר ציפייה לתגובה איראנית נגד יעדים דומים בישראל. עם זאת, גורם דיפלומטי אומר כי ירושלים צפויה ליישר קו עם החלטות טראמפ בשלב הנוכחי. המשמעות היא העדפת תיאום עם U.S. על פני דחיפה מיידית להסלמה צבאית.

הדגש על מצר הורמוז מציב את חופש השיט וביטחון אספקת האנרגיה העולמית במרכז הדיון. סגירה או שיבוש של המעבר הימי משפיעים ישירות על סחר האנרגיה האזורי והבינלאומי. לכן, כל התקדמות לעבר פתיחה מחדש של המצר עשויה להפחית סיכונים לשווקים ולמתן את הלחץ הגיאופוליטי באזור.

הערכת מומחים ומאמצי תיווך אזוריים

דני סיטרינוביץ', חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אומר כי המהלך משקף חשש אמריקאי מהחרפה נוספת. לדבריו, פגיעה בתשתיות האנרגיה של איראן הייתה עלולה להוביל לתגובה משמעותית, ולכן וושינגטון בוחרת כעת בבלימה זמנית. הוא מוסיף כי אף שהוחלפו מסרים, יש מקום לספק אם טהרן אכן העניקה ויתורים של ממש.

סיטרינוביץ' מעריך כי מבחינת טהרן מדובר בהישג, משום שהיא אינה נכנעת וייתכן שאף כופה על וושינגטון לכייל מחדש את יעדיה. לדבריו, המוקד האמריקאי נראה כעת פחות סביב שינוי משטר ויותר סביב פתיחת המצר. במקביל, ראש ממשלת קטאר מוחמד בן עבדולרמן אאל ת'אני משוחח עם שר החוץ הטורקי הקאן פידאן על צמצום ההסלמה, חזרה למשא ומתן, ושמירה על ביטחון האנרגיה העולמי וחופש הניווט.

בעבר דיווחנו כי המוקד המעשי של הלחץ האמריקאי מול איראן מתכנס סביב שליטה במצר הורמוז ונכסי אנרגיה מרכזיים, יותר מאשר סביב שינוי משטר מיידי בטהרן. בדיווח הוסבר כי וושינגטון תגברה כוחות באזור ובחנה צעדים שיכולים לפגוע בהכנסות הנפט של איראן, בעוד שהשיבוש במעבר הימי העלה את רמת הסיכון לאספקת האנרגיה העולמית ולתשתיות אזוריות.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.