ישראל מתמודדת עם פערי תשתית באנרגיה ובמים לנוכח גידול בביקוש

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
פערי תשתית באנרגיה ובמים

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

סחורות

בנקים מרכזיים

ישראל מתמודדת עם פערי תשתית באנרגיה ובמים לנוכח גידול בביקוש — פערי תשתית קריטיים

ביקורות חדשות של מבקר המדינה מצביעות על כך שתשתיות האנרגיה והמים בישראל אינן מותאמות במלואן לצמיחה בביקוש ולשינויים טכנולוגיים. הממצאים נוגעים לעתודות הגז, לעיכובים בהקמת תחנות כוח, להיערכות ליבוא גז בישול ולריכוזיות ולפיגור טכנולוגי בשוק מדי המים.

היילייטס

מבקר המדינה מזהיר כי תחזיות הביקוש לגז לוקות בחסר וישראל צפויה להחזיק מלאי גז לכ-20 שנה בלבד, בעוד הביקוש לחשמל צפוי לעלות ו-13 תחנות חדשות עתידות להיבנות בין 2030 ל-2040.
הקמת יחידות הייצור 70 ו-80 בחברת החשמל באתר אורות רבין הסתיימה באיחור של עד 34 חודשים וגרמה לנזק משקי כולל של כ-4.6 מיליארד שקל.
שוקי הגפ"ם והמים סובלים מריכוזיות גבוהה, פערי מחירים וחסמים טכנולוגיים, כאשר 75% ממדי המים הם מכניים וחברה אחת שולטת ב-56% מהשוק.

מלאי גז, ייצור חשמל ועיכובי תשתית

כפי שפורסם בגלובס, מבקר המדינה קובע כי תחזיות הביקוש לגז שעליהן נשענת ועדת דיין אינן כוללות במלואן צריכה נוספת מחוות שרתים והשפעות אקלימיות, ולכן היקף הגז שהמדינה מבקשת לשמור למשק המקומי עשוי להספיק לכ-20 שנה בלבד. לפי הביקורת, ישראל עדיין אינה מחזיקה בתשתית מספקת ליבוא ולאחסון גז טבעי, אף שהביקוש לחשמל צפוי לעלות ובין 2030 ל-2040 צפויות לקום 13 תחנות כוח נוספות המונעות בגז טבעי.

המבקר מותח ביקורת גם על קצב עבודת משרד האנרגיה. ועדת דיין התכנסה לראשונה בפברואר 2024, אולם מסקנותיה טרם אומצו רשמית בידי הממשלה, בזמן שוועדות קודמות בתחום השלימו את עבודתן בתוך פחות משנה.

ברקע עומדת מחלוקת בין משרד האנרגיה, שביקש לשמור על היקף יצוא משמעותי של גז טבעי, לבין משרד האוצר, שתמך בהגבלות רחבות יותר על היצוא כדי להבטיח מלאי גדול יותר למשק המקומי. המבקר מציין גם כי ארבעה מכרזים בלבד לחיפוש גז פורסמו עד כה, ללא תוצאות מהותיות, למעט מאגרים קטנים שלדבריו כדאיות פיתוחם מוטלת בספק.

בדוח על חברת החשמל בחן המבקר את הקמת יחידות הייצור 70 ו-80 באתר אורות רבין בחדרה. הקמת היחידות הסתיימה באיחור של כשנתיים וחצי וכשנתיים ועשרה חודשים בהתאמה, לאחר שלוחות הזמנים הממשלתיים עמדו על כ-30 חודשים, בעוד שבפרויקטים דומים באירופה ההקמה נמשכת 40 עד 43 חודשים ובפועל נדרשו כאן 61 עד 64 חודשים.

לפי המבקר, צוות המעקב לא פעל לצמצום העיכובים והסתפק בקבלת דיווחים בכתב מחברת החשמל מאז פברואר 2022. במקביל הוא מעיר כי החברה עצמה דיווחה באיחור על עיכובים בפועל, אף שחלק מהסיבות, ובהן מגפת הקורונה, מלחמת חרבות ברזל וקריאות החזרה לשירות של ספק, אינן בשליטתה.

הנזק המשקי הכולל מהעיכובים נאמד בכ-4.6 מיליארד שקל, מהם כמיליארד שקל בשל ייצור יקר יותר בתחנות ישנות, 2.8 מיליארד שקל בעלויות סביבתיות, כ-500 מיליון שקל בתוספת לעלויות הפרויקט וכ-280 מיליון שקל בתשלומי ריבית. חברת החשמל מסרה כי הדוח מקבל את רוב הסברי החברה, מכיר בכך שהשלבים התכנוניים בוצעו לפי לוחות הזמנים, וקובע כי הפרויקט בוצע במסגרת התקציב המתוכננת עם חריגה זניחה.

השפעה על שוק הגפ"ם והמים

בדוח נוסף מצביע המבקר על פערי היערכות ליבוא גפ"ם, גז הבישול, לצד פערי מחירים גדולים בין ספקים במגזר הביתי. חלק משמעותי מהגפ"ם מיוצר כיום בבתי הזיקוק בישראל, אך צמצום פעילות הזיקוק במפרץ חיפה צפוי לחייב יבוא מוגבר של מוצרי דלק מוגמרים, בעוד שתשתיות היבוא והאחסון הנדרשות עדיין נמצאות בשלבים תכנוניים מוקדמים.

המבקר מדגיש כי שוק שיווק הגפ"ם הביתי נותר ריכוזי, ורובו נשלט בידי ארבעת הספקים הגדולים. לפי הממצאים, באזורים מסוימים יש ריכוזיות אזורית שמחלישה את התחרות, והספקים הגדולים מציעים באופן עקבי מחירים גבוהים יותר מהספקים הקטנים, אף שהמעבר אליהם מתקדם באיטיות.

בין 2016 ל-2024 עלה נתח השוק המצרפי של הספקים הקטנים מ-16% ל-29%, אך ארבעת הגדולים עדיין שולטים ברוב השוק. משרד האנרגיה יזם אתר להשוואת מחירים, אך רמת הפירוט שלו נותרת ברזולוציה של עיר ולא של שכונה, מגבלה שמקשה על צרכנים בערים גדולות להשוות בפועל בין כלל החלופות הזמינות.

גם בשוק המים המבקר מזהה פיגור טכנולוגי וריכוזיות. אף שמדי מים אולטרסוניים עם קריאה מרחוק נמצאים בשימוש יותר מעשור, כ-75% ממדי המים בישראל עדיין מכניים, ותהליך אישור דגם חדש נמשך לרוב יותר משמונה חודשים ולעיתים מעל שנתיים, בשל הליכים ידניים, טפסים מיושנים והיעדר תיעוד מסודר.

לדברי המבקר, חסמים אלה פוגעים בחדשנות ובתחרות, כאשר חברה אחת מחזיקה ב-56% מהשוק והחברה הבאה אחריה ב-14% נוספים. עוד נכתב כי למכון התקנים אין יכולות פיזיות לחלק מהבדיקות הנדרשות, רשות המים בודקת מעט תלונות בלבד, ורבות מההמלצות שפורסמו בעקבות בדיקות מדגמיות אינן מיושמות.

בכתבה קודמת שלנו על הנפקת רפק אנרג'י בבורסה בתל אביב סקרנו את הגשת התשקיף לקראת IPO, במסגרתו החברה תכננה לגייס 350–450 מיליון שקל לפי שווי מוערך של 1.3–1.5 מיליארד שקל. ציינו כי חלק מהתמורה מיועד לפירעון הלוואות לרפק תקשורת, וכי המהלך משקף את הביקוש הגובר למניות ותשתיות אנרגיה על רקע עלייה בצריכת החשמל, בין היתר עקב הקמת מרכזי נתונים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?