טראמפ שוקל סיום המערכה באיראן על רקע לחץ שוק וסיכון פוליטי בארה"ב

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
טראמפ שוקל סיום באיראן

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

אנדראס קריסטו

26.03.2026

טראמפ שוקל סיום המערכה באיראן על רקע לחץ שוק וסיכון פוליטי בארה"ב — טראמפ מהסס באיראן

לפי הניתוח והראיונות שפורסמו בגלובס, נשיא U.S. דונלד טראמפ נראה בימים האחרונים כמי שמתקדם לעבר מהלך לסיום הלחימה באיראן, כאשר ברקע עומדים שחיקה בתמיכה הציבורית, רגישות לעליית מחירי הדלק ותנודתיות אפשרית בוול סטריט. הדיון מתמקד גם בהשפעה האפשרית של המערכה על בחירות האמצע בארה"ב, על מאזן הכוחות בתוך מחנה MAGA ועל מעמדה של ישראל בשיח הפוליטי האמריקאי לקראת 2028.

היילייטס

טראמפ שוקל לקדם משא ומתן לסיום המלחמה באיראן על רקע ירידות חדות בשוקי ההון ועליית מחירי הדלק שמקשים על בוחריו.
ביקורת גלויה על ישראל והמלחמה משמאל ודמויות בולטות במפלגה הרפובליקנית, לצד נתון בסקר NBC על דעיכת התדמית החיובית של ישראל בדעת הקהל האמריקאי.
הדמוקרטים עשויים לזכות בבית הנבחרים בנובמבר, דבר שיגביל פוליטית את טראמפ ויחזק מגמות להתרחק ממעורבות אמריקאית במלחמה ובסיוע לישראל.

לחצי שוק, דלק ומורשת פוליטית

ד"ר אלי קוק מאוניברסיטת חיפה אומר כי טראמפ פועל מתוך שילוב של שיקולי תדמית, מורשת ולחץ כלכלי, ולא רק מתוך שיקולי ביטחון. לדבריו, ירידות חדות בשוקי ההון עשויות להיות גורם משמעותי שידחוף את טראמפ לקדם משא ומתן לסיום המלחמה. קוק מוסיף כי ציבור הבוחרים של טראמפ רגיש גם למחירי הדלק, שעלו לדבריו מאז פרוץ המלחמה, בזמן שיוקר המחיה כבר מכביד על משקי הבית בארה"ב.

לפי הנתונים המצוטטים בכתבה, טראמפ נכנס למבצע כאשר שיעור התמיכה בו היה נמוך, וחלק ניכר מהאמריקאים הביעו הסתייגות מהתנהלותו במלחמה. מנגד, בסיס התמיכה הרפובליקני שלו המשיך ברובו לתמוך במהלך. קוק מעריך כי מאחר שמדובר בכהונתו האחרונה, טראמפ ממקד יותר תשומת לב באופן שבו תיזכר נשיאותו ופחות בשאלת הפופולריות המיידית.

סדקים בתמיכה בישראל במערכת הפוליטית

הכתבה מתארת התרחבות של ביקורת על ישראל ועל המלחמה לא רק בשמאל האמריקאי, אלא גם בחלקים מן הימין המזוהים עם MAGA. כדוגמה מובא ג'ו קנט, לשעבר ראש המרכז הלאומי למאבק בטרור, שהתפטר והסביר ברשת X כי אינו יכול לתמוך במלחמה שלדבריו התקדמה בשל לחץ ישראלי. קוק מזהיר כי טענות מסוג זה עלולות להידרדר מנרטיב פוליטי לביטויים אנטישמיים ולתיאוריות קונספירציה.

פרופ' יעל שטרנהל מאוניברסיטת תל אביב אומרת כי במרכז המפלגה הדמוקרטית נשמעת כיום ביקורת גלויה יותר על המחיר הכלכלי והאסטרטגי של המערכה. לדבריה, עצם השיח על עלות אפשרית של יותר מ-200 מיליארד דולר למלחמה מחדד את השאלה מה ניתן היה לממן בכסף הזה בתוך ארה"ב. במקביל, סקר NBC המצוטט בכתבה מצביע על שיעור גבוה של מצביעים רשומים שרואים את ישראל באור שלילי, נתון שממחיש שינוי רחב יותר בדעת הקהל.

השלכות אפשריות על בחירות 2026 ו-2028

לפי קוק, התרחיש המרכזי לקראת בחירות האמצע בנובמבר הוא שהדמוקרטים עשויים לזכות בבית הנבחרים, גם אם לא בסנאט. במקרה כזה, טראמפ עלול להיכנס לשנתיים האחרונות של כהונתו כ"ברווז צולע", עם יכולת פוליטית מוגבלת יותר לקדם מהלכים רחבים. הכתבה מציינת גם כי עליית מועמדים חדשים בזירה הדמוקרטית והרפובליקנית עשויה לחזק קו שמבקש להתרחק מהמלחמה באיראן.

שטרנהל וקוק מעריכים כי השחיקה בתמיכה בישראל אינה אירוע קצר טווח בלבד, וכי היא עשויה בעתיד להשפיע גם על אופי הסיוע של U.S. לישראל. לדבריהם, בטווח של שנים ניתן לראות מעבר לעזרה מותנית יותר, למשל סיוע בעל אופי הגנתי בלבד או אף קיצוץ מסוים. בעיניהם, השינוי הפוליטי והציבורי בארה"ב כבר מעצב מחדש את המסגרת שבה נדונים יחסי ישראל, U.S. והמזרח התיכון.

בעבר דיווחנו על כך ששוקי ההון עשויים לגלם תרחיש אופטימי מדי של סיום מהיר למלחמה באיראן, בעוד שסיכון לשיבושים מתמשכים בנתיבי אנרגיה ובתשתיות במפרץ עלול להקפיץ את האינפלציה. בדיווח הודגש כי פער כזה בין תמחור השוק לבין ההשלכות האפשריות על מחירי אנרגיה, מזון והובלה עלול להיסגר בהמשך, לצד אתגר לבנקים מרכזיים וציפיות ריבית.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?