לפי הכתבה, משרד האוצר מקדם סעיף שיאפשר להפעיל מחדש את מנגנון מענקי הפיצויים לעסקים והוצאת עובדים לחל"ת עד סוף 2027 בהחלטת שר האוצר, ללא חקיקה ראשית בכל פעם. המהלך נועד לקצר את זמני התגובה במשברים חוזרים, אך אינו פותר את מצוקת התזרים המיידית של עסקים שנפגעים כעת. לפי הטקסט, השלמת החקיקה של המתווה הנוכחי אינה צפויה לפני מאי, ובינתיים נבחנת אפשרות למקדמות עבור חלק מהעסקים.
היילייטס
- האוצר מקדם חקיקה שתאפשר הפעלה חוזרת של מנגנון פיצוי לעסקים עד סוף 2027, אך החקיקה לא תושלם לפני מאי והעסקים ממשיכים להמתין.
- מגבלות בנמל התעופה בן גוריון והארכת הודעת ה-NOTAM עד 24 באפריל תורמות לשיבוש משמעותי בפעילות העסקית ובתיירות, עם ירידה חדה בהיקף הנוסעים.
- סגירת מאגרי הגז לוויתן וכריש כמעט חודש, ופגיעת טיל איראני ליד תחנת כוח, מדגישות סיכון ביטחוני ותלות בריכוז תשתיות אנרגיה במשק הישראלי.
הסדר הפיצויים והלו"ז לאישורו
הכתבה מתארת דפוס חוזר של עצירת פעילות במשק בזמן משבר, ולאחריו משא ומתן, חקיקה בשלוש קריאות ודיונים בוועדות הכנסת עד לגיבוש מודל סיוע דומה לזה שכבר הופעל בעבר. לפי הכתבה, באוצר מבינים כעת כי אי אפשר להמשיך לבנות מתווה מחדש בכל אירוע, ולכן מבקשים לעגן אפשרות להפעלה חוזרת של המנגנון עד סוף 2027. המטרה היא לאפשר תגובה מהירה יותר למשבר הבא, בלי להמתין מחדש להליך חקיקה מלא. עם זאת, העסקים שנפגעים כעת עדיין נדרשים להמתין, משום שהשלמת החקיקה של המענקים אינה צפויה לפני מאי.
במקביל, עסקים בקו העימות מול חיזבאללה בצפון כבר יכולים לבקש מקדמות בגין הנזק הכלכלי. לגבי שאר העסקים, לפי הכתבה מתנהל משא ומתן מתקדם בין נשיאות המגזר העסקי לבין רשות המסים על תשלום מקדמות עוד לפני אישור המתווה בכנסת. הצעד הזה עשוי לצמצם חלק מהלחץ התזרימי, אך נכון לעכשיו אין ודאות מלאה לגבי מועד היישום. לכן, תקופת הביניים ממשיכה להיות נקודת החולשה המרכזית של מנגנון הסיוע.
השפעת אי הוודאות על המשק והתעופה
הטקסט קושר בין העיכוב במתווה הסיוע לבין תחושת חוסר הוודאות הרחבה במשק, במיוחד בתקופה של מגבלות ביטחוניות ותפעוליות. בנמל התעופה בן גוריון היקף הפעילות מצטמצם כמעט לאפס, והטיסות היוצאות מישראל מוגבלות למספר נוסעים קטן מאוד. עוד לפי הכתבה, הודעת ה-NOTAM הוארכה עד 24 באפריל, וכל עוד היא בתוקף חברות תעופה זרות אינן ממהרות לחזור לפעילות. המצב הזה פוגע בצרכנים, אך גם משקף שיבוש רחב יותר בפעילות העסקית, בתיירות ובשירותים נלווים.
הכתבה מציינת כי הציבור מנסה להסיק מהודעות על נחיתות, המראות וביטולי טיסות מה צפוי בהמשך, בהיעדר מסרים מסודרים יותר מצד הממשלה. חוסר הבהירות הזה מחדד את הצורך במנגנוני תגובה מהירים לא רק לחברות תעופה ולנוסעים, אלא גם לעסקים שמושפעים מהאטה פתאומית בביקוש ובפעילות. כאשר המשק נכנס שוב ושוב למצב חירום, עיכוב של שבועות בסיוע מגדיל את הסיכון לסגירת עסקים ולפגיעה בתעסוקה. במובן הזה, ההצעה להאריך את תוקף מנגנון הפיצויים משקפת ניסיון להפוך כלי זמני למסגרת פעולה קבועה יותר.
סיכוני תשתיות והמשמעות הכלכלית הרחבה
בחלק נוסף של הטקסט מודגשת הפגיעות של תשתיות האנרגיה בישראל על רקע האיומים מאיראן. לפי הכתבה, טיל איראני פגע בשבוע שעבר לא רחוק מתחנת הכוח אורות רבין בחדרה, וחברת החשמל מסרה שלא נגרם נזק לתשתיות שלה. עוד מצוין כי מאגרי הגז לוויתן וכריש סגורים כמעט חודש כדי להגן עליהם מפני תקיפה, לאחר פגיעה קודמת במתקני בזן ב-2025. אירועים כאלה מדגישים את הקשר בין סיכון ביטחוני לבין רציפות תפקודית של המשק.
רון אייפר, מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה, אומר לפי הכתבה כי משק החשמל הישראלי ריכוזי מאוד, ולכן עלול להיפגע בחוסנו. לדבריו, המדיניות נדרשת לעבור לביזור יכולת הייצור, בין אם באמצעות תחנות כוח בגז ובין אם באמצעות מתקנים סולאריים על גגות ובשדות. מעבר כזה מוצג לא רק כצורך תחרותי אלא גם כצורך ביטחוני, שנועד לצמצם את הפגיעה האפשרית ממשבר עתידי. עבור המגזר העסקי, המשמעות היא שהדיון בפיצויים אינו עומד לבדו, אלא קשור גם לשאלת עמידות התשתיות שעליהן נשענת הפעילות הכלכלית.
בעבר דיווחנו על מתווה הסיוע שמקדמת המדינה, הכולל אפשרות להפעיל מחדש את מנגנון הפיצוי עד סוף 2027 באישור שר האוצר, בלי לחזור בכל פעם להליך חקיקה מלא. באותו דיווח הוצגו גם היקפי התקצוב למענקים ולעובדים, הקריטריונים לפיצוי לעסקים והפערים בכיסוי עובדים שנעדרו ימים בודדים, לצד הביקורת על עיכובים בתשלומים ותיקים פתוחים מסבבים קודמים.
חדשות מלחמת איראן האחרונות
- Forex
- Crypto