בהחלטת בית המשפט המחוזי בלוד נקבע כי לבית משפט בישראל אין סמכות להורות לחברת קריפטו זרה, שאינה פועלת בישראל ואינה כפופה לדין הישראלי, להקפיא ארנק דיגיטלי. ההכרעה, שניתנה בערר על צו שהוצא לבקשת יחידת הפשיעה המקוונת של משטרת ישראל, מבטלת מהלך שנגע לארנק שבו הוחזקו מטבעות USDT בשווי הנושק ל-11 מיליון דולר U.S..
היילייטס
- ביהמ"ש המחוזי בישראל קבע כי צו להקפאת חשבון קריפטו ב-Tether שניתן ללא סמכות חקיקה חוץ-טריטוריאלית אינו חוקי ואינו אכיף.
- היקף החשבון שהוקפא עמד תחילה על כ-7 מיליון USDT והיתרה צמחה לכ-10.7 מיליון USDT, בשווי כולל של כ-11 מיליון דולר U.S..
- ההחלטה מדגישה הגבלה מהותית על יכולת רשויות ישראל לאכוף צווים על פלטפורמות קריפטו זרות, וחיזוק הצורך בכלים משפטיים בינלאומיים מוסדרים.
הכרעת המחוזי על סמכות ואכיפה
השופט דרור ארד-אילון קובע כי פקודת סדר הדין הפלילי, העוסקת במעצר וחיפוש, אינה מעניקה סמכות חוץ טריטוריאלית לחיפוש, תפיסה או הקפאה של נכסים. לפי הכתבה, גם שיתוף פעולה מוקדם של תאגיד זר עם המשטרה אינו יוצר סמכות מקומית ואינו מרפא פגם משפטי בצו. בית המשפט מדגיש כי הצו שנוסח בבית משפט השלום כוון בפועל כלפי תאגיד זר שמחוץ לישראל, ולכן חרג מגבולות הסמכות של הרשויות בישראל.
עוד נקבע כי השאלה המרכזית אינה רק היכן מצוי הנכס הדיגיטלי במרחב הסייבר, אלא היכן מצוי הגוף שאליו מופנה הצו ומהי כפיפותו לדין הישראלי. השופט מציין כי כאשר מדובר בגורם זר, שאנשיו פועלים מחוץ לישראל ואינם כפופים לחוק הישראלי, נדרשת הסמכה מפורשת וברורה בחוק. בהיעדר הסמכה כזו, לא ניתן להכשיר הוראה שמבקשת מהחברה להקפיא את החשבון ואף להעבירו לשליטת משטרת ישראל.
פרטי החקירה והיקף החשבון שהוקפא
החקירה שמנהלת המשטרה בליווי פרקליטות מחוז מרכז עוסקת בפרשת הונאה רחבת היקף המכונה "העוקץ הרוסי", שבמסגרתה על פי החשד הועברו כספים שהושגו במרמה לארנקים דיגיטליים שונים. במאי 2025 פנתה המשטרה ל-Tether, שלפי הכתבה רשומה ככל הנראה באל-סלבדור ופועלת גם באוקראינה, בבקשה להקפיא את הארנק שבמחלוקת. יום לאחר מכן ניתן צו מבית משפט השלום, ולאחריו החברה סימנה את כתובת הארנק והקפיאה את החשבון.
לפי החומר שהוצג, בתחילה הוקפאו בארנק כ-7 מיליון מטבעות USDT, ובהמשך בוצעו אליו הפקדות נוספות שהביאו את היתרה לכ-10.7 מיליון מטבעות. מאחר ששער ה-USDT נסחר סביב דולר אחד U.S., שווי הנכסים שהוקפאו מתקרב ל-11 מיליון דולר U.S.. בעל הארנק, אזרח זר שיוצג בידי עו"ד מיכאל עירוני, טוען כי הוא הבעלים החוקי של החשבון וכי כלל הפעולות שבוצעו בו היו חוקיות.
השלכות על אכיפת קריפטו ושיתופי פעולה בינלאומיים
ההחלטה מציבה מגבלה מהותית על יכולתן של רשויות האכיפה בישראל להסתמך על שיתוף פעולה וולונטרי של פלטפורמות קריפטו זרות כאשר אין מסלול משפטי מוסדר. בית המשפט מבהיר כי נכונות של חברה בינלאומית לסייע אינה יכולה להחליף סמכות שמוקנית בחוק, במיוחד כשמדובר בפגיעה בזכויות קניין. בכך ההכרעה עשויה לחזק את הדרישה לשימוש בכלים של עזרה משפטית בין מדינות במקרים דומים.
לדברי עו"ד אורי גולדמן, המתמחה באיסור הלבנת הון וקריפטו, הפסיקה מדגישה כי גם בעבירות דיגיטליות מדינת חוק נדרשת לפעול במסגרת סמכות ברורה. לדבריו, מצב שבו גוף בינלאומי "מתנדב" לסייע לרשות חקירה עלול אף לחשוף אותו לסיכון משפטי ומסחרי מול לקוחותיו. המשמעות הרחבה יותר עבור ענף הקריפטו היא חידוד גבולות האחריות בין פלטפורמות גלובליות לבין רשויות לאומיות.
בעבר דיווחנו על כתב האישום בפרשת ניצול מידע מסווג לצורך הימורים ב-Polymarket, שבמסגרתה נטען כי קצין מילואים העביר מידע על עיתוי פעולות צבאיות כדי לאפשר רווחים בקריפטו. בדיווח הודגש כיצד שילוב בין מידע רגיש, פלטפורמות דיגיטליות והעברת כספים לארנקים דיגיטליים יוצר אתגרי אכיפה וסיכונים משפטיים ותפעוליים לרשויות ולשוק.
חדשות אכיפת חוק האחרונות
- Forex
- Crypto