ישראל מקדמת סבסוד משכנתאות בהיקף 10 מיליארד שקל

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
סבסוד משכנתאות ב-10 מיליארד

כל החדשות

הסיפורים החמים

חדשות קריפטו

חדשות פיננסיות

מטבעות

קולות השוק

מיליארדרים

חדשות רגולטורים

אנדראס קריסטו

31.03.2026

ישראל מקדמת סבסוד משכנתאות בהיקף 10 מיליארד שקל — סבסוד משכנתאות חדש

הממשלה דנה כעת בהצעת חוק להעניק סבסוד משכנתאות לחמש שנים, בעלות מוערכת של 10 מיליארד שקל וללא מקור תקציבי, לפי נוסח ההצעה המתואר בכתבה. הדיון מתקיים יום לאחר אישור תקציב המדינה, בזמן שבנק ישראל, אגף התקציבים והיועצת המשפטית לממשלה מביעים התנגדות מקצועית למהלך על רקע השלכותיו הפיסקליות והמאקרו כלכליות.

היילייטס

קבינט ישראל מקדם חוק סבסוד משכנתאות בן חמש שנים בהיקף 10 מיליארד ש"ח, ללא מקור תקציבי ייעודי, עבור רוכשים בעלי דירה יחידה עד סוף 2022.
בנק ישראל מתנגד לחוק וטוען כי ממוצע ההחזר החודשי עלה ב-960 ש"ח בעוד השכר הממוצע עלה ב-1,880 ש"ח, שיעור הפסדי האשראי במגזר המשכנתאות רק 0.7%.
גירעון ממשלתי של 4.9%-5.3% תוצר מהווה רקע רגיש להצעת החוק, שבנק ישראל מזהיר כי עלולה לעודד ציפייה להתערבות ממשלתית פיננסית עתידית ולפגוע באפקטיביות המדיניות המוניטרית.

מנגנון הסיוע המוצע ותנאי הזכאות

טיוטת החוק מבקשת לקבוע הוראת שעה לחמש שנים, שבמסגרתה יינתנו מענקים חודשיים ללווים יחידים שנטלו הלוואה לדיור עד סוף 2022 לרכישת דירת מגורים יחידה. הזכאות חלה על מי שרכשו דירה ששווייה בעת נטילת ההלוואה לא עלה על פי שניים ממחיר דירה ממוצע, ושמשכנתאתם עדיין לא נפרעה במלואה. המענק מחושב לפי הפער בין ההחזר החודשי הנוכחי לבין ההחזר הראשון, כשהוא צמוד למדד ויכול להגיע לעד 75% מההתייקרות. לפי המתווה, הסיוע המרבי מיועד ללווים שרכשו דירה במחיר השווה למחיר דירה ממוצע או נמוך ממנו, ולאחר מכן הוא פוחת באופן ליניארי עד לאפס בדירות שמחירן גבוה מפי שניים מהמחיר הממוצע.

מטרת ההצעה היא לתת מענה לעלייה החדה בהחזרים החודשיים בעקבות העלאות הריבית. עם זאת, ההצעה עולה לדיון בלי שנקבע לה מקור תקציבי במסגרת תקציב המדינה שאושר בכנסת. בכך היא מציבה מחלוקת ישירה בין הדרג הפוליטי לבין גורמי המקצוע הכלכליים והמשפטיים.

בנק ישראל מציג התנגדות כלכלית וחברתית

בראיון לגלובס אומר ד"ר יוסי סעדון, מנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר של בנק ישראל, כי מדובר בחוק יקר שאינו נדרש מבחינה מאקרו כלכלית. לדבריו, בדיקת מאגרי האשראי והמשכנתאות מראה כי התוספת הממוצעת להחזר החודשי עומדת על 960 שקל, בעוד שבאותה תקופה השכר הממוצע עלה ב-1,880 שקל. הוא מוסיף כי שיעור הפסדי האשראי במגזר המשכנתאות עומד על 0.7%, רמה נמוכה היסטורית, ולכן אין לדבריו כשל רחב שמצדיק התערבות כזו.

סעדון טוען גם כי החוק יוצר עיוות חלוקתי, משום שהוא מיטיב עם מי שרכשו דירות לפני מרץ 2022, קבוצה שלדבריו נהנתה מאז מעליית ערך משמעותית בנכסיה. לפי הסימולציה שהציג, בנובמבר 2025 הפער בעושר בין רוכש לשוכר בעלי אותם נתוני שכר והון התחלתי מגיע בממוצע ל-216 אלף שקל לטובת הרוכש. לשיטתו, פיצוי נוסף לקבוצה זו, בזמן שהשוכרים מתמודדים עם עלייה של 17% בשכר הדירה, אינו צודק חברתית.

עוד הוא אומר כי ההצעה מענישה בדיעבד לווים שבחרו במסלולים קבועים ויקרים יותר כדי להתגונן מעליית ריבית, ומתגמלת דווקא נטילת סיכון גבוהה יותר. בנוסף, לדבריו, סבסוד כזה מחליש את השפעת המדיניות המוניטרית, משום שהריבית עלתה כדי לצנן את האינפלציה, ואילו כעת מוצע לקזז חלק מהשפעתה באמצעות תקציב המדינה. הוא מציין כי גם קרן המטבע הבינלאומית כתבה בדוח שפרסמה בפברואר האחרון שהחוק אינו נכון.

השלכות תקציביות על המשק והמדיניות

הדיון בהצעה מתקיים בתקופה רגישה מבחינה תקציבית, לאחר אישור תקציב מדינה שבו, לפי הכתבה, אין כל הקצאה למימון המהלך. במקביל, הגירעון הממשלתי מגיע ל-4.9% תוצר לפי משרד האוצר ול-5.3% תוצר לפי בנק ישראל, תוך כדי מלחמה. על רקע זה, בבנק ישראל רואים במהלך מסר בעייתי לשווקים ולניהול המדיניות הכלכלית.

לפי עמדת בנק ישראל, החוק אינו שוויוני בין קבוצות אוכלוסייה, אינו ברור דיו מבחינת יישום, ואף עלול לעודד ציפייה להתערבות ממשלתית עתידית בהחלטות פיננסיות פרטיות. סעדון אומר כי מניסיונו מדובר באחד החוקים הגרועים שהגיעו לשלב כזה, וכי נכון יותר שלא יחוקק כלל. לדבריו, תפקיד הממשלה הוא להחליט את מי לפצות, אך תפקיד הבנק הוא להבהיר את המשמעויות הכלכליות, החברתיות והתקציביות של חקיקה מסוג זה.

בעבר דיווחנו על היוזמה לסבסוד התייקרות המשכנתאות, שמקודמת ללא מקור תקציבי מוגדר ונידונה מיד לאחר אישור התקציב. בדיווח הוסבר כי העלות נאמדת בכ-10 מיליארד שקל על פני חמש שנים, וכי בנק ישראל, משרד האוצר והדרג המשפטי התריעו מפני חוסר היגיון כלכלי, פגיעה אפשרית באמינות הפיסקלית והיעדר מנגנוני אכיפה ובקרה.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?