הממשלה מקדמת סבסוד משכנתאות בעלות של 10 מיליארד שקל

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
הממשלה מקדמת סבסוד משכנתאות

כל החדשות

הסיפורים החמים

חדשות קריפטו

חדשות פיננסיות

מטבעות

קולות השוק

מיליארדרים

חדשות רגולטורים

Sholanke Dele

31.03.2026

הממשלה מקדמת סבסוד משכנתאות בעלות של 10 מיליארד שקל — סבסוד ענק למשכנתאות

לפי סדר היום של ישיבת הממשלה והמסמכים שצורפו להצעת המחליטים, הממשלה דנה היום, יום שלישי, ביוזמה לסבסוד התייקרות המשכנתאות, אף שהצעד אינו כולל מקור תקציבי ומגיע מיד לאחר אישור תקציב 2026. ההצעה, שעלותה מוערכת ב-10 מיליארד שקל בפריסה של 2 מיליארד שקל בשנה לחמש שנים, מעוררת התנגדות חריפה מצד בנק ישראל, משרד האוצר והדרג המשפטי.

היילייטס

ממשלת ישראל מקדמת סבסוד משכנתאות בעלות כוללת של 10 מיליארד שקל, ללא מקור תקציבי מוגדר ולמרות התנגדות בנק ישראל והאוצר.
בנק ישראל והמשנה ליועצת המשפטית מתריעים על חוסר יעילות כלכלית, פוטנציאל לפגיעה בדירוג הבינלאומי של ישראל והעדר מנגנוני אכיפה ובקרה.
הצעה זו מוסיפה לחץ על התקציב, שמגלם גירעון צפוי של 4.9%-5.3% תוצר ויחס חוב לתוצר של 70.5%, תוך הרחבת מדיניות פיסקלית מרחיבה.

מבנה ההצעה וההתנגדות המקצועית

בנק ישראל פרסם מיוזמתו נייר עמדה רשמי ובו קובע כי גם לאחר בחינה מעמיקה קשה לזהות היגיון כלכלי במהלך. בבנק מציינים כי העלייה בהחזר החודשי של משכנתאות חדשות בשנים האחרונות נובעת גם מעליית מחירי הדירות וגם משינויים בסביבת המאקרו. לפי עמדת הבנק, הפגיעה המשמעותית יותר נרשמת דווקא בעשירונים העליונים ובקרב מי שנטלו משכנתאות בשנים 2021 עד 2022, תקופה שבה נרשמה גם עליית מחירים דו ספרתית בדירות. בבנק ישראל מזהירים כי הנזק הפוטנציאלי לכלכלת ישראל, לתדמיתה ולמעמדה הבינלאומי עלול להיות גדול.לצד התנגדות הבנק, גם חוות הדעת המשפטית של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אורלי פישמן אורן, מציינת מחלוקת מקצועית עמוקה לגבי עצם התשתית שמצדיקה את הסיוע. בחוות הדעת נכתב כי התמקדות בגובה ההחזר החודשי בלבד, ללא שקלול העלייה בהכנסות, היא שגויה מקצועית לפי עמדת האוצר ובנק ישראל. עוד מודגש כי לא הונחה תשתית עובדתית מוסכמת על עוצמת הפגיעה באוכלוסיית היעד, וכי העדפתה על פני קבוצות אחרות שנפגעות מעליית הריבית עלולה לעורר קשיים מהותיים במישור השוויון. המסמך גם מצביע על היעדר פירוט של מנגנוני אכיפה ובקרה ועל כך שלא הוצג מקור תקציבי למהלך.

תנאי הזכאות והעלות התקציבית

לפי תזכיר החוק שפורסם בינואר, המתווה מיועד לבעלי דירה יחידה שנטלו משכנתא עד סוף 2022, לפני תחילת סביבת הריבית הגבוהה. הזכאות מוגבלת לרוכשי דירה במחיר שאינו עולה על פי שניים ממחיר דירה ממוצע, שעמד ב-2022 על כ-2.2 מיליון שקל. סכום המענק אמור להיגזר מהעלייה בפועל בהחזר החודשי ומשווי הדירה בעת הרכישה ביחס למחיר הממוצע. מי שרכש דירה במחיר ממוצע או נמוך ממנו אמור להיות זכאי ל-75% מהעלייה הריאלית בהחזר, ואילו מי שרכש דירה יקרה יותר יקבל פיצוי מופחת בהדרגה, עד לאפס הטבה מעל רף של פי שניים מהמחיר הממוצע.לפי הדוגמה שנכללה בתזכיר, לווה שההחזר החודשי שלו התייקר ב-1,600 שקל ורכש דירה במחיר ממוצע יקבל כ-1,200 שקל בחודש. העלות הכוללת של המהלך נאמדת ב-10 מיליארד שקל, בחלוקה ל-2 מיליארד שקל בכל שנה במשך חמש שנים. הממונה על התקציבים, מהרן פרוזנפר, מתנגד גם הוא להצעה ומזכיר כי תקציב 2026 שאושר בכנסת בקריאה שלישית אינו כולל מקור מימון עבורה. לדבריו, בתקופה שבה התקציב עודכן תוך כדי מלחמה וכולל קיצוצים של מיליארדי שקלים, אין מקום להכביד עוד יותר את הנטל על הציבור.

השלכות על המדיניות הפיסקלית והמשק

הדיון בהצעה מתקיים על רקע מתיחות רחבה יותר בין הממשלה לבין גורמי המקצוע סביב היקף ההוצאה הציבורית. רק בלילה שבין ראשון לשני אישרה הממשלה את תקציב המדינה עם גירעון של 4.9% תוצר, הכולל גם 5 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים והטבות מס. שעות לאחר מכן, משרד האוצר עדכן את תחזית הצמיחה, ובנק ישראל מעריך כי הגירעון עשוי להגיע ל-5.3% תוצר וכי יחס החוב לתוצר יעמוד על 70.5%, רמה גבוהה וחריגה. הנתונים הללו מחדדים את הביקורת שלפיה סבסוד משכנתאות ללא מקור תקציבי עלול להכביד עוד יותר על מסגרת התקציב ולפגוע באמינות הכלכלית של ישראל.במקביל, היועץ המשפטי של משרד האוצר מזהיר כי המנגנון המוצע עלול לייצר גם אפליה תוצאתית, משום שהאוכלוסייה הערבית צפויה ליהנות ממנו בהיקף מצומצם יחסית בשל בעיות נגישות למשכנתאות. ברקע לכך, הממשלה גם הרחיבה העברות תקציביות נוספות במסגרת ליל התקציב, לרבות 800 מיליון שקל מכספים קואליציוניים שהוזזו באופן שצמצם את הצורך באישורים משפטיים. צירוף הצעדים הללו מחזק את הטענה שלפיה ההצעה הנוכחית אינה עומדת בפני עצמה, אלא משתלבת בקו מדיניות מרחיב שנוי במחלוקת בזמן של לחץ תקציבי גבוה. עבור שוק הדיור והמערכת הפיננסית, המשמעות היא החרפת העימות בין שיקולים פוליטיים לבין העמדה המקצועית של הבנק המרכזי והאוצר.

בעבר דיווחנו על אישור תקציב המדינה לשנת 2026 במהלך הלילה, תוך מהלך קואליציוני שאפשר לשחרר ולהעביר מאות מיליוני שקלים למוסדות חרדיים למרות מחלוקת משפטית. בדיווח הוסבר כיצד האישור המאוחר וההסתייגויות החריגות חיזקו את יציבות הקואליציה בזמן מלחמה, אך גם העמיקו את הביקורת הציבורית והפוליטית על סדרי העדיפויות התקציביים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?