ישראל מצמצמת את יתרון השכר במגזר הציבורי, בזמן שאיכות כוח האדם נשחקת

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
צמצום פערי שכר במגזר הציבורי

כל החדשות

הסיפורים החמים

חדשות קריפטו

חדשות פיננסיות

מטבעות

קולות השוק

מיליארדרים

חדשות רגולטורים

ישראל מצמצמת את יתרון השכר במגזר הציבורי, בזמן שאיכות כוח האדם נשחקת — שכר ציבורי במגמת שינוי

שוק העבודה בישראל מציג בשנים האחרונות שינוי במאזן הכוחות בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי, במיוחד בקרב עובדים אקדמאים ובעלי מיומנויות גבוהות. דוח חדש של אגף הממונה על השכר במשרד האוצר מצביע על כך שהפערים בשכר מצטמצמים במהירות, לצד ירידה בנתוני האיכות של המצטרפים לשירות הציבורי.

היילייטס

בין 2013 ל-2023 הפער בשכר הממוצע בין המגזר הציבורי לכ-14 אלף שקל ולפרטי כ-12 אלף שקל הצטמצם במהירות בעיקר מאז 2019.
לאקדמאים, השכר במגזר הפרטי עלה ליותר מ-20 אלף שקל לעומת 15 אלף שקל בלבד בציבורי, תוך הרחבת הפער עקב פריחת ההייטק.
ירידה של מעל 25% בשיעור המצטיינים בפסיכומטרי ציבורי, במקביל לירידת מיומנויות, מזיקה לאיכות השירות ועלולה לפגוע בצמיחת המשק.

מגמות שכר וגיוס בעשור 2013 עד 2023

לפי דיווח של Globes, כפי שעולה מדוח אגף הממונה על השכר במשרד האוצר, המגזר הציבורי בישראל מונה כ-750 אלף עובדים וכולל את מערכות הבריאות, החינוך, השלטון המקומי, משרדי הממשלה, ההשכלה הגבוהה, תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות.

לפי הממצאים, שיעור המועסקים במגזר הציבורי עלה באחוז אחד בלבד בעשור שבין 2013 ל-2023 והגיע ל-17% מכלל השכירים. בתקופה זו השכר הממוצע במגזר הציבורי נותר גבוה מזה שבמגזר הפרטי, כ-14 אלף שקל לעומת כ-12 אלף שקל, אך הפער מצטמצם בחדות בשל עליית שכר מהירה יותר בשוק הפרטי מאז 2019.

כאשר בוחנים עובדים בעלי השכלה אקדמית, התמונה מתהפכת. השכר הממוצע לאקדמאים במגזר הפרטי עומד על מעט יותר מ-20 אלף שקל, לעומת מעט יותר מ-15 אלף שקל במגזר הציבורי, ופער זה מתרחב מאז 2019, בין היתר על רקע השפעת תעשיית ההייטק.

הדוח מציין גם כי רוב המצטרפים לשירות הציבורי עושים זאת סמוך לסיום התואר, בעוד שמעטים בלבד מגיעים אליו לאחר שצברו ניסיון מקצועי בשוק הפרטי. במשרדי הממשלה עצמם עלה שיעור העובדים שמחזיקים גם בעבודה נוספת במגזר הפרטי מ-15% ל-20% במהלך העשור האחרון, בין השאר בשל משרות חלקיות, אך גם ככל הנראה לצורך השלמת הכנסה.

השפעה על איכות השירות והמשק

מבנה השכר במגזר הציבורי, המבוסס בעיקר על מקצוע, היררכיה וותק, מספק יציבות וודאות אך מגביל את היכולת לתגמל עובדים לפי ביצועים או איכות. לפי הדוח, מצב זה עלול להקשות על גיוס ושימור עובדים חזקים, במיוחד כאשר התשואה למיומנות גבוהה משמעותית יותר במגזר הפרטי.

הנתונים מחזקים מגמה שעליה הצביע גם מחקר של בנק ישראל שפורסם אשתקד. בעוד ציוני הפסיכומטרי במגזר הציבורי נותרו יציבים, שיעור המצטיינים בו ירד מ-5.7% ל-4.2%, ירידה של יותר מ-25%, ובבדיקת ציוני הבגרות נרשמה ירידה של כ-20% בשיעור המצטיינים במשרדי הממשלה, בזמן שבמגזר הפרטי נרשמה עלייה של 12%.

כותבי הדוח, אורי שמעון וטל בן שלום, מזהירים כי למגמה זו עשויה להיות השפעה ארוכת טווח על תפקוד השירות הציבורי. הם מצביעים גם על שני חסמים מרכזיים שמרחיקים עובדים מנוסים מהמגזר הפרטי, פערי השכר והמיקום הגיאוגרפי של משרדי הממשלה, שרובם מרוכזים בירושלים.

לפי בנק ישראל, ההוצאה הציבורית האזרחית בישראל נמוכה יחסית למדינות ה-OECD, בין היתר בשל רמות שכר נמוכות, והשחיקה המתמשכת בשכר במגזר הציבורי מלווה בירידה ניכרת במיומנויות העובדים. בבנק מציינים כי שחיקת המיומנויות בישראל חדה יותר מהמגמה המקבילה בעולם, עם השלכות שליליות על איכות השירות הציבורי ועל הצמיחה במשק.

בכתבה קודמת שלנו על הלחץ על חברות ההייטק בישראל בעקבות היחלשות הדולר מול השקל, תיארנו כיצד התייקרות עלויות השכר במונחי דולר דוחפת חברות טכנולוגיה רב-לאומיות לדרוש הקלות מהאוצר ורשות המסים. ציינו שנבחנים צעדים כמו דחיות/הקלות בתשלומי מעסיק, תמריצי מס ואפשרות לנהל חבות מס בדולרים, לצד אזהרות שהמשך עלייה בעלויות עלול לפגוע בתעסוקה ובהשקעות ואף להאיץ העברת פעילות לחו"ל.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?