ישראל מתמודדת עם כלכלה דואלית, כשההייטק מרחיב את הפער מול השירותים הציבוריים

ישראל מתמודדת עם כלכלה דואלית, כשההייטק מרחיב את הפער מול השירותים הציבוריים
פער כלכלי מתרחב בישראל

על אף תרומתו החריגה של ענף ההייטק לצמיחה, ליצוא ולהכנסות המדינה ממסים, הפער בינו לבין יתר המשק בישראל ממשיך להעמיק. התמונה בולטת במיוחד בחינוך, בבריאות, בתחבורה וברווחה, שם שחיקת ההשקעה הציבורית וההון האנושי מחריפה את הלחץ על משקי הבית ועל פוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח.

היילייטס

  • ההייטק הישראלי אחראי ליותר מ-40% מצמיחת התוצר העסקי מהשנים האחרונות, עם השקעות של ארבעה מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2026.
  • התוצר הממוצע במשק עמד על 2% בשנים 2023-2025 לעומת 4.7% בהייטק, ופערי שכר ומיומנות הגבוהים ב-OECD משמרים כלכלה דואלית.
  • שכר עובדי השירות הציבורי נשחק מאז 2019, ההוצאה האזרחית לנפש נמוכה מ-18 אלף דולר, ובנק ישראל ממליץ על העלאות מסים והשקעה בתשתיות.

נתוני הצמיחה והפערים המבניים

כפי שדווח בגלובס, הדיון הכלכלי מתמקד בהעמקת המבנה הדואלי של המשק, שבו ההייטק ממשיך לשמש מנוע מרכזי של הפעילות העסקית בעוד יתר הענפים מפגרים מאחור. לפי הנתונים המובאים בכתבה, ברבעון הראשון של 2026 גיוסי ההייטק מגיעים לכארבעה מיליארד דולר, לאחר 6.3 מיליארד דולר ברבעון שקדם לו, ובנק ישראל מייחס לענף יותר מ-40% מצמיחת התוצר העסקי בשנים האחרונות.

הענף מהווה כ-16% מהתמ"ג הישראלי וכ-57% מהיצוא, בעוד כ-11.5% בלבד מהשכירים במשק מועסקים בו, אך הם אחראים לכשליש מהכנסות המדינה ממסים. במכון אהרן באוניברסיטת רייכמן מציינים כי תרומת ההייטק לתוצר בישראל גבוהה פי שניים לעומת U.S. ופי 2.4 לעומת הכלכלות המובילות באירופה, נתון שממחיש עד כמה המשק המקומי נשען על מגזר אחד חריג בעוצמתו.

מנגד, בנק ישראל ומשרד האוצר מגדירים את המצב כ"כלכלה דואלית", שבה מגזר ההייטק נהנה מפריון ושכר גבוהים, בעוד מרבית המגזר העסקי מציג פריון נמוך יחסית בהשוואה בינלאומית. לפי הנתונים המופיעים בטקסט, בשנים 2023-2025 התוצר הממוצע במשק עמד על 2%, לעומת 4.7% בהייטק, וגם בשנים 2018-2022 נרשם פער דומה, עם צמיחה של 4.2% במשק לעומת 8.7% בענף.

הפער משתקף גם בשוק העבודה. ישראל מדורגת נמוך במבחני המיומנויות הבינלאומיים לבוגרים, ופער המיומנויות בין עובדי ההייטק לעובדים בענפים אחרים הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD. שכר החציון בהייטק גבוה פי 2.7 מזה של יתר העובדים, וגם לאחר בקרה על מיומנויות וגיל נותר פער שכר ניכר, לפי הסקירות המצוטטות בטקסט.

השחיקה בשירותים הציבוריים והשלכות המדיניות

תמונת הראי של הצלחת ההייטק היא חולשת המגזר הציבורי, בעיקר בחינוך, בבריאות, בתחבורה ובתשתיות אזרחיות. מחקר של בנק ישראל מאוקטובר האחרון קובע כי מיומנויות היסוד של עובדים צעירים במגזר הציבורי בישראל נמוכות במובהק מאלה של מקביליהם במגזר העסקי, וגם נמוכות ביחס בינלאומי לעובדי ציבור במדינות אחרות.

לפי המחקר, אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שחיקת שכרם של עובדי השירות הציבורי, שלא גדל ריאלית מאז 2019, בזמן שהשכר במגזר העסקי זינק. במקביל, ההוצאה האזרחית לנפש מתקציב המדינה היא מהנמוכות ב-OECD, ורק קוריאה ולטביה משקיעות פחות מ-18 אלף דולר לנפש, נתון שבנק ישראל קושר לאיכות נמוכה יותר של הון אנושי, לעומס במערכת החינוך ולשיעור גבוה של עובדים בשכר נמוך.

פרופ' מנואל טרכטנברג, לשעבר יו"ר הוועדה לבחינת יוקר המחיה, טוען כי מדיניות ממשלות ישראל בשני העשורים שקדמו למלחמה הציבה את צמצום יחס החוב-תוצר וההפחתה הפיסקלית במרכז, אך העבירה את העלות בפועל אל האזרחים. לדבריו, התוצאה ניכרת בהוצאות פרטיות כבדות על חינוך לגיל הרך, מורים פרטיים, תחבורה מבוססת רכב פרטי ועלויות דיור הנגזרות ממדיניות שיווק הקרקעות של המדינה.

על רקע זה, בנק ישראל ממליץ על העלאת מסים, בלימת גידול בהוצאות הביטחון במסגרת תקציב רב-שנתי והשקעה רחבת היקף בתשתיות. במקביל, במכון אהרן קוראים להגדלת ההון האנושי, לשילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג בהייטק ולהאצת דיגיטציה וחדשנות בענפים שאינם טכנולוגיים, במטרה לצמצם פערים חברתיים ולחזק את בסיס הצמיחה של המשק.

בכתבה קודמת שלנו על פיטורי BigID בהייטק הישראלי תיארנו כיצד חברת הסייבר קיצצה כ-150 עובדים כחלק ממעבר לגישת AI-first ושיפור רווחיות במחצית השנייה של השנה. הדיווח הדגיש שהמהלך משקף לא רק קיצוץ נקודתי, אלא שינוי רחב יותר באופן שבו חברות תוכנה מקצות כוח אדם ומשאבים בעידן שבו כלי בינה מלאכותית משנים תהליכי פיתוח ותעסוקה.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.