החברה למתנ"סים ניצבת בפני ביקורת על מינוי מנכ"ל

החברה למתנ
סערה סביב מינוי מנכ"ל

לפי מכתב של התנועה לאיכות השלטון, שהופנה לשרים דוד אמסלם ויואב קיש וליו"ר הוועדה לבדיקת מינויים, השופטת בדימוס שולמית דותן, בחירתו של משה מור יוסף לתפקיד מנכ"ל החברה למתנ"סים מחייבת בחינה מחמירה יותר בשל טענות לזיקה פוליטית. המהלך מגיע לאחר שוועדת האיתור של החברה הממשלתית בחרה בו בתחילת השבוע מבין כ־50 מועמדים, על רקע מעמדה של החברה כזרוע ביצועית של משרד החינוך ובעלת תקציב שנתי של כ־5 מיליארד שקל.

היילייטס

  • התנועה לאיכות השלטון טוענת לזיקות פוליטיות בין המועמד לניהול החברה למתנ"סים, מור יוסף, לבין ש"ס ולשר אריה דרעי, ודורשת בחינה מחמירה.
  • דו"ח מבקר המדינה מצא פער של כ־141.5 מיליון שקל בהצהרת הניסיון התקציבי של מור יוסף בעת מינויו לרשות לפיתוח הנגב, אך אף על פי כן הוא נבחר.
  • הטענות על זיקה פוליטית גם ליו"ר הדירקטוריון אריאל משעל מעלות חשש למהימנות הליך המינוי, ועיכוב אפשרי בהחלטה עלול להשפיע תפעולית ותקציבית על 200 מרכזים קהילתיים.

טענות על זיקה פוליטית והליך מינוי

בתנועה לאיכות השלטון טוענים כי למור יוסף קשרים הדוקים למפלגת ש"ס, ולכן הוא נחשב בעל זיקות פוליטיות לגורמים הממנים. במכתב נכתב כי בין השנים 2017 ל-2023 הוא כיהן כמנכ"ל הרשות לפיתוח הנגב בתקופה שבה הרשות הייתה כפופה לשר אריה דרעי, וכי בשנת 2023 מונה גם למשנה למנכ"ל משרד הפנים במשרת אמון על ידי דרעי. לפי הטענות, הוא המשיך בתפקיד גם במהלך כהונת השר משה ארבל, אף הוא מש"ס.

התנועה מדגישה כי חוק החברות הממשלתיות אינו פוסל אוטומטית מועמד בעל זיקה פוליטית, אך כן מציב רף התאמה מוגבר. לכן, לשיטתה, על הוועדה לבדיקת מינויים לבחון אם כישוריו המיוחדים של המועמד מצדיקים את המינוי למרות הזיקה הנטענת. עוד נטען כי יש מקום לבדיקה מעמיקה במיוחד נוכח רגישות התפקיד והיקף הפעילות של החברה.

דו"ח מבקר המדינה והשלכות על הבחינה הנוכחית

במכתב הוזכר גם הליך מינוי קודם של מור יוסף לתפקיד מנכ"ל הרשות לפיתוח הנגב בשנת 2017, כפי שתואר בדו"ח מבקר המדינה משנת 2020. לפי הדו"ח, אחד מתנאי הסף בהליך ההוא עסק בניסיון ניהולי בתאגיד בעל היקף פעילות משמעותי, כאשר היקף התקציב שנוהל שימש קריטריון מרכזי לניקוד. בדו"ח צוין כי מור יוסף הצהיר בטופס המועמדות על ניסיון בניהול מתנ"ס השייך לחברה העירונית למתנ"סים באשדוד, שלה תקציב של כ־160 מיליון שקל.

עם זאת, לפי התיאור במכתב, במהלך ריאיון שנערך עמו הוא אמר כי בפועל ניהל תקציב של כ־18.5 מיליון שקל בלבד, היקף שאינו מזכה בניקוד בהתאם לתנאי ההליך. למרות הפער הזה, הוא נבחר בסופו של דבר לתפקיד בדעת רוב. בתנועה מצטטים את קביעת המבקר שלפיה היה מצופה מוועדת האיתור לערוך בירור מעמיק יותר, ובפרט לבחון את ניסיונו התקציבי של המועמד מול דרישות ההליך.

השלכות על החברה למתנ"סים והפיקוח הממשלתי

התנועה מפנה ביקורת גם כלפי ועדת האיתור הנוכחית עצמה, וטוענת כי גם ליו"ר הדירקטוריון אריאל משעל מיוחסת זיקה פוליטית, לפי פרסומים בתקשורת. במכתב נטען כי מצב שבו יו"ר ועדת האיתור הוא גורם בעל מעורבות מפלגתית, בעוד שמועמדותו של המועמד מלווה בטענות דומות, מעלה קושי מהותי בהליך. הטענה הזו עשויה להגביר את תשומת הלב של ועדת בדיקת המינויים לשאלת תקינות ההליך ולא רק להתאמת המועמד.

החברה למתנ"סים מפעילה רשת ארצית של כ־200 מרכזים קהילתיים ומשרתת כשלושה מיליון תושבים ברחבי הארץ. כיוון שמדובר בחברה ממשלתית לתועלת הציבור הפועלת כזרוע ביצועית של משרד החינוך, להחלטה על המנכ"ל יש גם משמעות תפעולית ותקציבית רחבה. כל עיכוב או בדיקה נוספת בהליך המינוי עשויים להשפיע על ניהול גוף ציבורי בעל פריסה ארצית ותקציב משמעותי.

בעבר דיווחנו על אישור תקציב המדינה לשנת 2026 ועל מהלך קואליציוני שאפשר להעביר כ־800 מיליון שקל מהרזרבות התקציביות לצרכים קואליציוניים באמצעות אימוץ הסתייגויות, עוד לפני השלמת בחינה משפטית. בדיווח הוצגו חלוקת הסכומים (בין היתר תווי מזון, חינוך ומענקים), וכן החששות מהתקדים ומהשלכותיו על מנגנוני הבקרה והאמון במשטר התקציב בתקופה של לחץ פיסקלי ומלחמה.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.