ישראל מבהירה זכויות עובדים עם סגירת מסגרות חינוך והגבלות המשק

ישראל מבהירה זכויות עובדים עם סגירת מסגרות חינוך והגבלות המשק
אי ודאות בשוק העבודה

חידוש הלחימה מול איראן והירי מתימן משבש היום את שגרת העבודה בישראל, כאשר הורים רבים נשארים בבית בשל סגירת המסגרות החינוכיות והגבלות פיקוד העורף. בשלב זה לא מוכרז מצב חירום במשק ולא נקבע מנגנון מיוחד לתשלום שכר, ולכן מעסיקים ועובדים פועלים תחת אי ודאות משפטית ותפעולית.

היילייטס

  • פיקוד העורף מגביל את פעילות המשק ומאפשר עבודה רק במקומות עם גישה למרחב מוגן, כאשר מוסדות החינוך סגורים למעט חריגים.
  • הורים לילדים עד גיל 14 או לילדים עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 זכאים להיעדרות והגנה מפני פיטורים, כולל במקרי שירות מילואים או פינוי מהבית.
  • נכון לעכשיו אין הסדר תשלום שכר לעובדים שנעדרים בשל המצב הביטחוני או סגירת מוסדות, אך ייתכן שיוסדר בהמשך ויחול רטרואקטיבית.

הנחיות פעילות וזכויות היעדרות

כפי שדווח בגלובס, נכון לעכשיו לא הוכרז מצב חירום במשק ולא פורסמו הסדרים מיוחדים המסדירים את זכויות העובדים והמעסיקים בתקופת החירום. לצד זאת, הנחיות פיקוד העורף מגבילות את הפעילות במשק ומתירות עבודה רק במקומות שניתן להגיע מהם למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות, בעוד הפעילות החינוכית אינה מתקיימת למעט חריגים שאושרו.

עו"ד הדס לנקרי אלין, ממחלקת דיני עבודה במשרד ש. פרידמן, אברמזון, מציינת כי ההנחיות עשויות להשתנות וממליצה לעקוב אחר פרסומים רשמיים בנוגע להסדרים אפשריים בהמשך, ובפרט בנושא תשלום שכר בתקופת החירום.

הורים לילדים עד גיל 14, או לילדים עם צרכים מיוחדים עד גיל 21, רשאים להיעדר מהעבודה וזכאים להגנה מפני פיטורים. ההגנה חלה גם על הורה יחידני, או כאשר בן או בת הזוג נדרשים לעבוד או אינם יכולים לטפל בילדים, ובתנאי שבמקום העבודה אין סידור להשגחה על הילדים.

איסור פיטורים חל גם על עובד, לרבות עובד קבלן, כאשר במקום העבודה אין מרחב מוגן בהתאם להנחיות פיקוד העורף או כאשר נאסרה הגעה למפעל או לאזור. הגנה דומה קיימת גם אם בן או בת הזוג משרתים במילואים או אם העובד פונה מביתו עקב המלחמה, ולנקרי מדגישה כי יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו ולנהוג בזהירות לפני קבלת החלטות על פיטורים.

אי ודאות בשכר ופתרונות תפעוליים

בשלב זה לא פורסם הסדר המסדיר תשלום שכר לעובדים שנעדרים בשל המצב הביטחוני, סגירת מוסדות החינוך או המגבלות על פעילות המשק. לנקרי מזכירה כי במצבי חירום קודמים נקבעו בדיעבד מנגנונים שונים שהסדירו תשלום לעובדים בכפוף לתנאים, ולכן ייתכן שגם הפעם יפורסם בהמשך הסדר, ואפשר שהוא יחול רטרואקטיבית.

כאשר מקום העבודה פועל בהתאם להנחיות והעובד בוחר להיעדר רק בשל חשש אישי, אין כיום הוראה שמקנה לו זכות אוטומטית לשכר. עם זאת, גם כאן לא ניתן לשלול פרסום עתידי של הסדר שיתייחס לחלק מהמקרים, ולכן מומלץ לבחון חלופות כמו עבודה מהבית, ניצול ימי חופשה או הסדרים מוסכמים אחרים.

אם לעובד יש יתרת חופשה, אפשר לנצל אותה בהסכמת הצדדים, ומעסיק גם רשאי במקרים מתאימים להוציא עובדים לחופשה יזומה בהתאם לחוק חופשה שנתית. חופשה יזומה הקצרה משבעה ימים אינה מחייבת בדרך כלל הודעה מוקדמת, אך ניתן לנכות ימי חופשה רק מיתרה צבורה, בעוד יציאה ליתרה שלילית מחייבת בדרך כלל הסכמה והסדרה מול העובד.

עבודה מהבית אינה זכות מוקנית, אך היא עשויה לשמש פתרון מעשי בענפים ובתפקידים שבהם ניתן לבצע את העבודה מרחוק. על רקע השבתת המסגרות החינוכיות והמשך ההגבלות, האפשרות הזו עשויה לצמצם פגיעה בפעילות העסקית ולאפשר רציפות תעסוקתית בחלק ממקומות העבודה.

בכתבה קודמת שלנו על פתיחת המסחר בתל אביב בצל ההסלמה בין ישראל לאיראן, סקרנו כיצד המתיחות הביטחונית לצד ירידות בוול סטריט הובילו ללחץ על המדדים המקומיים. ציינו גם את היחלשות השקל, התנודתיות במט"ח והזינוק במחירי הנפט, לצד אי ודאות לגבי הריבית והתרחיש המאקרו בטווח הקצר. הרקע הזה מסביר את האקלים הכלכלי שבו מתקבלות כעת גם החלטות תפעוליות בשוק העבודה בתקופת ההגבלות.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.