הכנסת ניצבת בפני מגבלות פרוצדורליות על קידום חקיקה בתקופת בחירות

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
מגבלות חקיקה בתקופת בחירות

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

הכנסת ניצבת בפני מגבלות פרוצדורליות על קידום חקיקה בתקופת בחירות — מגבלות חקיקה בכנסת

על אף האצה ביוזמות החקיקה של הקואליציה, הליך החקיקה בכנסת אינו נותר מלא ורגיל לאחר פיזור הכנסת. המשמעות היא שחוקים מורכבים מתקשים להגיע להשלמה, גם אם קידום חלקי שלהם עדיין עשוי להשפיע על סדר היום של הכנסת הבאה.

היילייטס

כנסת שהתפזרה ממשיכה לחוקק עד להרכבת הכנסת החדשה אך עבודתה מצטמצמת, והמליאה מתכנסת רק לפי דרישה מיוחדת או לצרכים דחופים.
דיוני ועדות הכנסת בתקופת בחירות כפופים לאישורים מיוחדים מהנהגת הכנסת, וקידום חקיקה מורכבת כמעט בלתי אפשרי בשלב זה.
דין רציפות מאפשר לקדם בכנסת החדשה הצעות חוק שעברו קריאה ראשונה, ושימוש בכלי זה הוחל בעשרות חוקים בשלוש הכנסות האחרונות.

מגבלות הפעילות בפרק הזמן שלפני הבחירות

כפי שפורסם בגלובס, סקירה של ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסבירה כי לפי עקרון הרציפות שבחוק יסוד: הכנסת, כנסת שהתפזרה ממשיכה לכהן עד הישיבה הראשונה של הכנסת החדשה, והיא גם רשאית להמשיך בחקיקה. שפירא מציין כדוגמה את חוק הבחירה הישירה, שהתקבל ב-1992 לאחר שהכנסת ה-12 כבר התפזרה בחוק התפזרות הכנסת.

עם זאת, בתקופת בחירות עבודת הכנסת מצטמצמת משמעותית. המליאה מתכנסת רק לפי דרישה של 25 חברי כנסת או לבקשת הממשלה, ובפסיקת בג"ץ הודגש כי בתקופת פגרה הכנסת פועלת במתכונת מצומצמת ביותר, ולכן הדיונים אמורים להתמקד בנושאים דחופים ובעלי חשיבות ציבורית.

גם עבודת הוועדות כפופה למגבלות. לפי תקנון הכנסת, ועדות רשאיות להתכנס בפגרה רק באישור ועדת הכנסת, שלרוב מסמיכה לכך את ועדת ההסכמות, שבה חברים יו"ר הקואליציה ונציג מסיעת ראש האופוזיציה. אם אין אישור, יו"ר הוועדה, הממשלה או שליש מחברי הוועדה רשאים לפנות ליו"ר הכנסת, שמאשר דיון רק מנימוקים מיוחדים.

המשמעות המעשית לקואליציה ולהמשך החקיקה

מבחינה מעשית, המסגרת הזאת מקטינה את הסיכוי להשלים בתקופת בחירות חקיקה מורכבת שדורשת דיונים רבים, עבודת ועדות ותיאום פרלמנטרי רחב. לכן, גם רצון פוליטי לקדם במהירות שורת חוקים לפני פיזור הכנסת נתקל במגבלות מוסדיות שאינן מאפשרות מסלול מזורז לכל יוזמה.

למרות זאת, גם התקדמות חלקית יכולה לייצר יתרון להמשך. על הצעות חוק שעברו בקריאה ראשונה אך חקיקתן לא הושלמה ניתן להחיל דין רציפות, וכך לקדם אותן מאותה נקודה בכנסת הבאה בלי לחזור לשלבים המקדמיים.

לפי עו"ד שלומית רביצקי טור-פז וד"ר מורן קנדלשטיין-היינה, מדובר בכלי פרלמנטרי שגרתי למדי, שבמהלך השנים הופעל פעמים רבות ולעתים בעשרות בקשות לאורך חיי כנסת אחת. בכנסות ה-17, ה-18 וה-19 הוחל דין רציפות על 49, 50 ו-57 הצעות חוק בהתאמה, ובשנים האחרונות בולטת גם הדוגמה של "חוק הגיוס", שעבר בקריאה ראשונה בכנסת קודמת והוחל עליו דין רציפות בכנסת הנוכחית.

בכתבה קודמת שלנו על הצעת החוק לפיזור הכנסת וההיערכות לבחירות הקרובות, סקרנו כיצד ההליך מתקדם לאחר קריאה ראשונה לקראת דיוני ועדה ולאחריהם קריאה שנייה ושלישית שיקבעו את מועד הבחירות. בנוסף הדגשנו את צורכי ההיערכות של ועדת הבחירות המרכזית ואת השפעת חגי תשרי על לוח הזמנים, כולל הצורך בפרק זמן מינימלי בין הפיזור ליום ההצבעה ולעתים גם התאמות חקיקה לפרסום תוצאות.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?