איראן מרחיבה תקיפות תגמול על תשתיות בישראל ובמפרץ

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
איראן מרחיבה תקיפות תגמול

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

אנדראס קריסטו

02.04.2026

איראן מרחיבה תקיפות תגמול על תשתיות בישראל ובמפרץ — איראן מחריפה את ההרתעה

לדברי דני ציטרינוביץ', חוקר בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, דפוסי התגובה של טהרן מצביעים על מנגנון פיקוד ושליטה מתפקד ולא על ירי אקראי. לפי הניתוח המובא בכתבה, איראן קושרת בין סוגי היעדים שנפגעים בשטחה לבין יעדים מקבילים בישראל ובמדינות המפרץ, לאחר שארצות הברית וישראל תקפו מתקני גרעין, תשתיות אנרגיה ואתרים אזרחיים המשמשים את המשטר. בכך מתעצבת, לפי אותו ניתוח, משוואת הרתעה רחבה יותר שמתרחבת מעבר לתגובה נקודתית בלבד.

היילייטס

איראן הרחיבה החודש את מדיניות התקיפות נגד ישראל וארה"ב, תוך פגיעה ממוקדת בתשתיות אנרגיה וגרעין בתגובה לפעולות דומות.
התקיפה על ראס לאפן השביתה 17% מכושר ייצור הגז של קטאר, ומשוואת ההרתעה מתפשטת לסיכון מתמשך לשרשראות אספקת אנרגיה אזוריות.
כוחות משמרות המהפכה איימו להרחיב את יעדיהם לאוניברסיטאות ישראליות ואמריקאיות, מה שמגביר את הסיכון הכלכלי והמערכתי בשווקים.

משוואת התגובה מתרחבת לתשתיות אנרגיה וגרעין

הכתבה מתארת כי איראן מבהירה שהיא מגיבה באמצעות פגיעה בקטגוריות דומות של אתרים לאלה שהותקפו בשטחה. כך, בתי הזיקוק בחיפה הותקפו לאחר תקיפות על מתקני שדה הגז דרום פארס, בעוד דימונה ספגה ירי חוזר לאחר פגיעה במתקן הגרעין בנתנז. גם ברחבי המפרץ הותקפו שוב ושוב מתקני אנרגיה, בהתאם לתקיפות אמריקאיות קודמות.

לפי הצהרות פומביות של בכירים איראנים מהחודש שעבר, תחילה הודגשה מדיניות של "עין תחת עין" בכל הקשור לתשתיות. יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף אמר כבר ב-10 במרץ כי ניסיון לפגוע בתשתיות הוא "התאבדות", וחזר על המסר שבוע לאחר מכן. בהמשך, מפקד חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה, מג'יד מוסאווי, החריף את האיום והזהיר כי אם התקיפות יימשכו, התגובה תהיה חמורה יותר.

בהמשך החודש, לפי הטקסט, האיומים התרחבו מעבר לעקרון הסימטריה הישירה. מוסאווי קרא לעובדי חברות תעשייה המקושרות לאמריקאים ולישראל לעזוב את מקומות העבודה שלהם, ואילו מוחסן רזאאי, שהוגדר כמי שמונה ליועץ צבאי למוג'תבא חמינאי, איים כי כוחות U.S. ייאלצו לעזוב את המפרץ. ההתפתחות הזאת מצביעה על ניסיון איראני לייצר עלות כלכלית ותפעולית רחבה יותר ליריביה.

השלכות אזוריות על ישראל, המפרץ ושרשראות אנרגיה

ציטרינוביץ' אומר כי רצף התקיפות מעיד על תכנון אסטרטגי ומבצעי, ולא על שימוש בלתי מובחן בארסנל הקיים. לדבריו, הפגיעה בדרום פארס הובילה לתקיפה הראשונה של בתי הזיקוק בחיפה, תקיפת נתנז נענתה בירי לעבר דימונה, ותקיפות על מפעלי פלדה באיראן נענו בפגיעה במפעל בנאות חובב. הוא מוסיף כי החזרה לתקוף את בתי הזיקוק בחיפה הגיעה לאחר תקיפה על תשתית החשמל של איראן.

לפי אותו ניתוח, ישראל היא רק חלק מהזירה, משום שמשוואת ההרתעה נמתחת גם אל שוקי האנרגיה האזוריים. הכתבה מציינת כי התקיפה על ראס לאפן השביתה 17% מכושר ייצור הגז של קטאר בעקבות התקיפה על דרום פארס. המשמעות מבחינת השוק האזורי היא סיכון מתמשך לתשתיות בעלות חשיבות ליצוא אנרגיה וליציבות האספקה.

ציטרינוביץ' מצביע גם על רכיב נוסף במשוואה, איום חות'י לסגור את מצר באב אל מנדב במקרה של תקיפה משמעותית באיראן או חדירה קרקעית לשטחה. לדבריו, איראן כבר אינה מסתפקת בהתאמה מלאה של היעדים, אלא פועלת להסלמה ולקביעת כללי עימות חדשים. בראייה זו, התכלית היא להגביר את הכאב הכלכלי והביטחוני כדי לבלום תקיפות נוספות.

השלב הבא עשוי לכלול מוסדות אקדמיים

לפי ההערכה המובאת בכתבה, היעד הבא עלול להיות מוסדות אקדמיים. ציטרינוביץ' סבור כי לאחר תקיפות שבוצעו נגד מוסדות כאלה באיראן, טהרן עשויה להרחיב את משוואת התגובה גם לזירה זו. בימים האחרונים, כך נכתב, משמרות המהפכה כבר איימו כי אוניברסיטאות ישראליות ואמריקאיות יהיו מטרות לגיטימיות.

האפשרות הזאת מרחיבה עוד יותר את טווח הסיכון מעבר למתקנים צבאיים ותשתיות אנרגיה. אם תתממש, היא עשויה להוסיף ממד אזרחי וכלכלי חדש לעימות, משום שמוסדות אקדמיים קשורים למחקר, תעשייה וכוח אדם מיומן. התרחבות כזו גם מחזקת את ההערכה שהמערכה מתנהלת לפי מדרגות תגובה מתוכננות ולא כתגובה נקודתית בלבד.

בתמונה הכוללת, הכתבה מציגה תהליך שבו איראן בונה מנגנון הרתעה רב זירתי מול ישראל, U.S. ומדינות המפרץ. המשמעות עבור האזור היא עלייה בסיכון לפגיעה חוזרת בתשתיות רגישות ובאתרים אזרחיים בעלי חשיבות כלכלית. עבור שוקי האנרגיה והתעשייה, מדובר באי ודאות מתמשכת כל עוד דפוס ההסלמה הזה נמשך.

בעבר דיווחנו על המהלך הישראלי לדחוף את U.S. להרחיב תקיפות בתשתיות האנרגיה והתשתיות הלאומיות באיראן, על בסיס הערכה שהעמקת הלחץ הכלכלי עשויה לקצר את המלחמה ואף לערער את יציבות המשטר בטהרן. באותו דיווח צוין כי בישראל הוכן בנק מטרות ממוקד, וכי מוקד תשומת הלב כולל גם את מיצר הורמוז וההשפעה האפשרית על יציבות האספקה ונתיבי הסחר והאנרגיה באזור.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?