לפי הכתבה, הפסקת האש מול איראן והדיווחים על מגעים להסכם עם ממשלת לבנון דוחפים את השקל לרמה של 3.03 שקלים לדולר, סמוך לרף פסיכולוגי מרכזי בשוק המט"ח. המהלך משקף לא רק שיפור בתמונה הגיאופוליטית, אלא גם ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל והיחלשות הדולר בעולם. בכך מתחדדת השאלה אם בנק ישראל יבחר להתערב אם המטבע המקומי ימשיך להתחזק.
היילייטס
- שער השקל התחזק מול הדולר ל-3.03 בעקבות רגיעה אזורית, תוך תשואה שנתית של יותר מ-20% לעומת הדולר.
- ב-2025 השקיעו זרים בישראל נטו 39 מיליארד דולר (לעומת 25 מיליארד דולר ב-2024), והמוסדיים מכרו מט"ח בהיקף שיא של 13.3 מיליארד דולר.
- כלכלנים מעריכים כי התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח לא סבירה כעת, וסבירות לבדיקת רף 3 שקלים לדולר גבוהה כל עוד הדולר נשאר חלש בעולם.
תחזיות השוק והרקע להתחזקות המטבע
בחודשים האחרונים השקל מבסס את מעמדו כאחד המטבעות החזקים מול הדולר השנה, עם תשואה של יותר מ-20% לפי הכתבה. בבנק דיסקונט העריכו לפני כמה חודשים כי שער הדולר-שקל ינוע בטווח של 3 עד 3.12 בסוף 2026, תחזית שהייתה אגרסיבית יותר מהקונצנזוס לפי בלומברג. גם בשוק ההשקעות המקומי נשמעות הערכות כי ירידה מתחת ל-3 שקלים לדולר נעשית אפשרית.
תמיר הרשקוביץ, סמנכ"ל בכיר ומנהל אגף השקעות באיילון ביטוח ופיננסים, אמר בפברואר כי להערכתו הכיוון הוא מתחת ל-3 שקלים לדולר. פרופ' לאו ליידרמן העריך עוד לפני המלחמה באיראן כי שינוי גיאופוליטי חד באזור עשוי להביא לזרימות הון משמעותיות לישראל ולהמשך ירידה בפרמיית הסיכון. לפי אידית מוסקוביץ מהבנק הבינלאומי, התקדמות בשיחות מול לבנון עשויה לתמוך בהמשך היחלשות הדולר מול השקל, אם כי הסיכון לתנודתיות נותר קיים.
הדולר הגלובלי, המוסדיים וההשקעות הזרות
לצד הגורם המקומי, הכתבה מציינת כי הדולר נחלש בעולם מול מטבעות מרכזיים, בין היתר על רקע אינטרס של הממשל האמריקאי לתמוך ביצוא ובתעשייה המקומית. השילוב בין היחלשות הדולר הגלובלית לבין ירידת פרמיית הסיכון בישראל מחזק את השקל גם מול סל המטבעות, ולא רק מול הדולר. התחזקות זו מסייעת גם למיתון האינפלציה, שכבר ירדה אל תוך יעד היציבות של בנק ישראל.
בדיקת מיטב מראה כי החשיפה הממוצעת של עשרת הגופים המוסדיים הגדולים במסלולים כלליים ירדה בדצמבר מתחת ל-19%. בנוסף, ברבעון האחרון של 2025 הגופים המוסדיים מכרו מט"ח בהיקף של 13.3 מיליארד דולר, הנתון הגבוה אי פעם לפי הכתבה. גם השקעות תושבי חוץ בישראל תומכות במגמה, כאשר נתוני בנק ישראל מצביעים על השקעות נטו של 39 מיליארד דולר ב-2025, לעומת 25 מיליארד דולר ב-2024.
מבחן בנק ישראל והשפעת המהלך על המשק
התחזקות השקל יוצרת תמהיל של מרוויחים ומפסידים במשק, שכן היא מקלה על לחצי המחירים אך עלולה להכביד על יצואנים. על רקע זה, השוק בוחן אם בנק ישראל יתערב במסחר במט"ח, בין אם באמצעות רכישת דולרים ובין אם דרך הורדת ריבית. לפי הכתבה, בעבר הבנק פעל בכיוון ההפוך ומכר דולרים כדי לבלום היחלשות של השקל בתקופות משבר.
עם זאת, כלכלנים שצוטטו בכתבה מביעים ספק אם התערבות כזו סבירה כעת, במיוחד תחת הממשל הנוכחי ב-U.S., שרואה בהתערבות בשוק המט"ח צעד בעייתי. הם מציינים כי מדינות שנקטו מהלכים כאלה אף נכנסו ל"רשימה השחורה" של משרד האוצר האמריקאי. לכן, כל עוד הרגיעה האזורית נמשכת והדולר נותר חלש בעולם, הסבירות לבחינת רף 3 השקלים נשארת גבוהה.
בעבר דיווחנו על התחזקות השקל לרמה של מתחת ל-3.05 שקלים לדולר, על רקע ירידה בפרמיית הסיכון, הפסקת האש באיראן ודיווחים על מו"מ ישיר בין ישראל ללבנון, לצד חולשה יחסית של הדולר בעולם. בדיווח הוצגו גם הנתונים על מכירות מט"ח בהיקף שיא מצד הגופים המוסדיים, עלייה בהשקעות תושבי חוץ, וההשפעה הכפולה של השקל החזק — מיתון האינפלציה לצד לחץ על היצואנים והפסדי שערוך בבנק ישראל.
חדשות בנקים מרכזיים האחרונות
- Forex
- Crypto