השקל מתחזק לשפל של יותר מ-30 שנה מול הדולר, היצואנים והמשק עוקבים אחר סיכוני ההסלמה

השקל מתחזק לשפל של יותר מ-30 שנה מול הדולר, היצואנים והמשק עוקבים אחר סיכוני ההסלמה
שפל חדש לשקל

לפי הכתבה, שער הדולר-שקל נוגע בסוף השבוע ב-3.04, רמה נמוכה היסטורית שמקרבת את השוק לקידומת 2 לראשונה זה יותר משלושה עשורים. המגמה נתמכת בירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, בחולשת הדולר בעולם ובאופטימיות סביב הפסקת האש באיראן והשיחות הרשמיות בין ישראל ללבנון. עם זאת, בשוק מדגישים כי התמחור הנוכחי נשען במידה רבה על תרחיש גיאופוליטי חיובי, ולכן נותר רגיש לשינוי מהיר בסביבה הביטחונית.

היילייטס

  • תוך שנה השקל התחזק ב-22% מול הדולר וב-2.7% מול סל המטבעות, תוך ציפיות לשיפור גיאופוליטי ותמיכת הייטק.
  • יצואנים סובלים משחיקת רווחיות בשל התחזקות השקל, בייחוד בענפים מסורתיים, בעוד יבואנים ומשקי הבית נהנים מהוזלת עלויות ומתמתנות אינפלציה.
  • שוק הריביות מגלם כשתי הפחתות ריבית בשנה הקרובה, אך המשך התחזקות השקל תלוי ביציבות ביטחונית ובמניעת הסלמה אזורית.

הגורמים שמחזקים את השקל כעת

כמעט לאורך כל השנה החולפת המטבע המקומי מציג ביצועים חזקים במיוחד, וביחס לדולר האמריקאי השקל מתחזק ב-22%, לפי הנתונים המובאים בכתבה. יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר, אומר כי נכון יותר לבחון גם את סל המטבעות, וגם במדד זה השקל מתחזק מאז פרוץ המלחמה הנוכחית ב-2.7%. לדבריו, השוק מצפה לשיפור במצב הגיאופוליטי של ישראל, לצד תמיכה מצד חוזקות מבניות של המשק ובהן תעשיית ההייטק והמשך הגיוסים בחו"ל. מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, מוסיף כי הירידה בפרמיית הסיכון, העליות בשוק המניות המקומי, היחלשות הדולר בעולם והתאוששות וול סטריט מספקים יחד רוח גבית נוספת לשקל.שטרית מציין כי אחד המודלים שבנק ישראל נוהג להציג, הקושר בין שוק המניות האמריקאי לבין דולר-שקל, מצביע כיום על רמה ממוצעת של כ-2.95 שקלים לדולר. עם זאת, כץ מדגיש כי השוק אינו ליניארי, ולעיתים מגיב ביתר לחדשות טובות לפני תיקון מסוים. להערכתו, המאקרו הישראלי נותר חזק והמשק מפגין עמידות, אך התחזקות נוספת תלויה בכך שהעימותים לא יתפתחו למלחמת התשה. שני הכלכלנים מצביעים על כך שהחזית הצפונית והאפשרות לשבירת הפסקת האש באיראן נותרות האיומים המרכזיים על המשך הייסוף.

השפעה על יצואנים, יבואנים ומשקי הבית

היצואנים נושאים בעיקר במחיר הישיר של התחזקות השקל, משום שהכנסותיהם במטבע זר נשחקות במונחים שקליים. לפי כץ, הפגיעה בולטת במיוחד בענפי היצוא המסורתיים, שבהם גם ייסוף מתון עלול לשחוק את הרווחיות, בעוד שבחברות הייטק מרווחי הרווח הגבוהים יותר מרככים חלק מהלחץ. במקביל, יצואנים ביטחוניים עשויים ליהנות מביקושים חזקים יותר למוצרים ישראליים, גם אם שער החליפין נע נגדם. גם יצרנים מקומיים שמתחרים במוצרים מיובאים עלולים להיפגע, משום שהיבוא נעשה זול יותר.מן הצד השני, היבואנים נהנים מירידת עלויות, ומשקי הבית עשויים ליהנות מבלימת לחצים אינפלציוניים וממחירים נמוכים יותר בטיסות, צריכה, יבוא אישי ורכישת מכוניות. שטרית מציין כי התחזקות השקל יכולה לתמוך בכוח הקנייה גם דרך התמתנות האינפלציה, ובתנאי שהמגמה נמשכת, היא עשויה לפתוח פתח להפחתות ריבית. לפי הכתבה, שוק הריביות מגלם כיום תרחיש של כשתי הפחתות ריבית בשנה הקרובה, בעוד שכץ צופה הפחתה אחת בלבד עד סוף 2026, באוקטובר. לצד זאת, משקיעים ישראלים החשופים לנכסים זרים ולמט"ח עלולים לראות פגיעה בתשואה השקלית שלהם גם כאשר הנכס עצמו עולה במונחים דולריים.

התרחיש הגיאופוליטי יכתיב את הכיוון

לפי הערכות המובאות בכתבה, שער החליפין הנוכחי משקף בעיקר תרחיש אופטימי של רגיעה ביטחונית ושיפור בסנטימנט כלפי ישראל. כץ סבור כי רגיעה נוספת עשויה להביא לייסוף חד יותר, בעוד שהסלמה, בעיקר בגבול הצפון, עלולה להפוך את הכיוון במהירות. שטרית מזהיר כי קריסה של הפסקת האש או הרעה בסנטימנט הגלובלי עלולות להעלות מחדש את פרמיית הסיכון ולהחזיר לחץ לפיחות בשקל. לכן, אף שהשוק מתקרב לרמות נדירות היסטורית, המשך המגמה תלוי לא רק בנתוני המאקרו אלא גם בהתפתחויות מדיניות וביטחוניות בטווח הקרוב.

בעבר דיווחנו על התחזקות השקל לרמה של כ-3.03 שקלים לדולר, על רקע הפסקת האש מול איראן ודיווחים על מגעים להסכם עם ממשלת לבנון. בדיווח הוסבר כי לצד השיפור בתמונה הגיאופוליטית וירידת פרמיית הסיכון, גם היחלשות הדולר בעולם ומכירות מט"ח משמעותיות מצד המוסדיים תומכות במגמה — תוך דיון בשאלה האם בנק ישראל עשוי להתערב אם ייבחן רף 3 השקלים לדולר.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.