לפי הכתבה, השקל נסחר כעת מתחת לרף 3 השקלים לדולר, במהלך שמחדד את עוצמת המטבע המקומי על רקע ירידת פרמיית הסיכון של ישראל, היחלשות הדולר בעולם והמשך זרימות הון לשוק המקומי. המהלך מתרחש לאחר חודשים של תחזיות מצד בנקים ובתי השקעות שלפיהן שער החליפין מתקרב לרמה זו, ובצל שינוי בתמונה הגיאו-פוליטית האזורית מאז סיום המלחמה בעזה. בשוק מתמקדים כעת גם בשאלה אם בנק ישראל יבחר להתערב במסחר במטבע החוץ כדי לרסן את קצב ההתחזקות.
היילייטס
- השקל מתחזק לרמה מתחת ל-3 לדולר על רקע שיפור בפרמיית הסיכון של ישראל וחולשה גלובלית של הדולר.
- הגופים המוסדיים מכרו מט''ח בהיקף 13.3 מיליארד דולר ברבעון האחרון של 2025 וההשקעות הזרות ב-2025 הסתכמו ב-39 מיליארד דולר.
- קיים ספק אם בנק ישראל יתערב בשוק המט''ח לאור ההתנגדות של הממשל האמריקאי והשלכות מדיניות חוץ.
התחזקות השקל והגורמים המרכזיים
התחזקות השקל משקפת, לפי הכתבה, שילוב של שיפור בתפיסת הסיכון של ישראל לצד חולשה רחבה יותר של הדולר מול מטבעות מרכזיים. אידית מוסקוביץ, מנהלת חדרי מסחר בבנק הבינלאומי, אומרת כי פרמיית הסיכון של מדינת ישראל יורדת, בעוד שהדולר נחלש גם מול סל המטבעות העולמי, אך בעוצמה נמוכה יותר מאשר בשוק המקומי. לדבריה, התקדמות בשיחות והגעה להבנות מול ממשלת לבנון עשויות לתמוך בהמשך היחלשות הדולר מול השקל. עם זאת, היא מציינת כי המתיחות סביב המלחמה באיראן והסוגיה הגרעינית עדיין עלולות להחזיר תנודתיות לשווקים.
הכתבה מציינת כי בשוק היו מי שהעריכו כבר בחודשים האחרונים שהדולר-שקל יגיע לרמת 3. בבנק דיסקונט כתבו לפני מספר חודשים כי בתחזית הבסיס שלהם שער הדולר-שקל צפוי לעמוד על 3 עד 3.12 בסוף 2026. גם תמיר הרשקוביץ מאיילון ביטוח ופיננסים חזר על הערכה שלפיה השקל יתחזק אל מתחת ל-3 שקלים לדולר. פרופ' ליאו ליידרמן אף העריך לפני העימות מול איראן כי שינוי אזורי חד עשוי להביא לזרימות הון משמעותיות לישראל ולחזק עוד יותר את המטבע המקומי.
השפעת הגופים המוסדיים וההון הזר בישראל
לפי בדיקת מיטב שמובאת בכתבה, החשיפה הממוצעת של עשרת הגופים המוסדיים הגדולים במסלולים כלליים ירדה בדצמבר מתחת ל-19%, רמה נמוכה מזו שנרשמה בסוף 2022. בנוסף, ברבעון האחרון של 2025 מכרו הגופים המוסדיים מט"ח בהיקף של 13.3 מיליארד דולר, הסכום הגבוה אי פעם לפי הנתון המצוטט. המגמה הזאת תורמת לביקוש לשקל ומחזקת את המטבע המקומי בשוק. לצד זאת, הכתבה מדגישה כי תנועות הון ומדיניות השקעה מוסדית ממשיכות להיות גורם מהותי במסחר במטבע החוץ.
גם ההשקעות הזרות ממשיכות לתמוך בשקל. לפי נתוני בנק ישראל שמובאים בכתבה, היקף ההשקעות נטו של תושבי חוץ בישראל עמד ב-2025 על 39 מיליארד דולר, לעומת 25 מיליארד דולר ב-2024. הזרמות ההון הללו מצטרפות לירידה באינפלציה אל תוך יעד היציבות של בנק ישראל, מתחת ל-3%, ומחזקות את הסביבה התומכת במטבע המקומי. מנגד, התחזקות השקל יוצרת גם לחץ על יצואנים וחברות שפועלות בדולרים.
בנק ישראל והאפשרות להתערבות בשוק
השאלה המרכזית כעת היא אם בנק ישראל יחליט להתערב בשוק המט"ח. לפי הכתבה, הבנק המרכזי יכול לפעול ישירות באמצעות רכישת דולרים או בעקיפין באמצעות הורדת ריבית, אם יבקש להחליש את השקל. בעבר, בשיא משבר הקורונה, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמהלך המלחמה באיראן בקיץ האחרון, הבנק פעל בכיוון ההפוך ומכר דולרים כדי לבלום את היחלשות השקל. כעת, לנוכח עוצמת המטבע המקומי, השוק בוחן אם גישה זו תשתנה.
כלכלנים שמצוטטים בכתבה מטילים ספק באפשרות להתערבות כזו, במיוחד תחת הממשל האמריקאי הנוכחי, שלפי הכתבה פועל להחלשת הדולר בעולם ורואה בהתערבות בשוק המט"ח מהלך לא הוגן. הם מציינים כי מדינות שנקטו צעדים כאלה נכנסו לרשימות מעקב של משרד האוצר האמריקאי. לכן, גם אם לבנק ישראל יש כלים לפעולה, שיקולי מדיניות חוץ וסחר עשויים לצמצם את מרחב התמרון שלו. במקביל, השוק ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הביטחוניות והמאקרו-כלכליות שעשויות להשפיע על כיוון שער החליפין.
בעבר דיווחנו על פתיחת השיחות הדיפלומטיות הישירות בין ישראל ללבנון, על רקע המשך הלחימה בדרום לבנון והירי מצד חיזבאללה. בכתבה הודגש כי בלבנון נרשמה מחלוקת פנימית סביב המהלך, וכי עדיין קיימת אי ודאות לגבי היכולת של ממשלת לבנון לאכוף כל הסדר והאם המגעים יתפתחו להסכם יציב.
חדשות מלחמת איראן האחרונות
- Forex
- Crypto