אחמדינג'אד שב לזירה הציבורית באיראן amid דיווחים על מגעים לכאורה עם ישראל

אחמדינג'אד שב לזירה הציבורית באיראן amid דיווחים על מגעים לכאורה עם ישראל
הקאמבק של אחמדינג'אד

הופעתו המחודשת של נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד בטקס זיכרון למנהיג העליון ההרוג עלי חמינאי מחזירה למרכז תשומת הלב את מעמדו הפוליטי לאחר חודשים של היעלמות מהעין. המהלך מגיע לאחר דיווחים שלפיהם גורמי מודיעין ישראליים טיפחו עמו קשרים כחלק מניסיון אפשרי לקדם את חזרתו לשלטון, טענה שלשכתו דוחה מכל וכל.

היילייטס

  • אחמדינג'אד הופיע פעמיים השבוע באירועים פומביים לצד בכירי משטר וחלק מבכירי הביטחון, חרף דיווחים על מעצר בית שנשללו על ידו.
  • דיווחי ניו יורק טיימס על מגעים נטענים בין אחמדינג'אד לישראל הוכחשו בתוקף על ידי לשכתו, בעוד שהמודיעין האיראני מגביר חשדנות כלפיו.
  • מקורות מוסרים כי אחמדינג'אד בוחן חזרה לשלטון, כולל נכונות להכיר בישראל ולהצטרף להסכמי אברהם בתמיכת מעצמות זרות.

הופעות פומביות חדשות והכחשה רשמית

כפי שדיווח Ynetnews בהסתמך על ניו יורק טיימס, ארבעה בכירים איראנים טוענים כי אחמדינג'אד מוחזק במעצר בית בידי זרוע המודיעין של משמרות המהפכה לאחר שהרשויות חשפו חלק ניכר ממגעיו הנטענים עם ישראל. לשכתו של אחמדינג'אד מכחישה את הדיווח ומגדירה אותו "שקרי לחלוטין", מלא ב"טענות הוליוודיות" ומבוסס על "תרחיש מגוחך" שנועד לזרוע בלבול ולנהל לוחמה פסיכולוגית נגד הציבור האיראני.

אחמדינג'אד מצטלם בטקס לצד בכירים איראנים, בהם הנשיא מסעוד פזשכיאן, מפקד כוח קודס אסמאעיל קאאני, ראש הרשות השופטת ע'ולאם-חוסיין מוחסני-אג'אי ויו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף. זו הופעתו הציבורית השנייה השבוע, לאחר שגם השתתף לזמן קצר בהלוויית חמינאי ביום שני.

ברקע מופיע גם רמז פומבי נוסף, כאשר חשבון בפרסית המזוהה עם המוסד פרסם תמונת AI של כמה בכירים איראנים, בהם אחמדינג'אד, פזשכיאן, קאליבאף, קאאני ושר החוץ עבאס עראקצ'י, כשעל ידיהם מגן דוד ומתחתיה הכיתוב: "איזה מהם?".

שינוי תדמיתי, שאיפה לשלטון וחשדנות גוברת

מאז סיום כהונתו ב-2013, אחמדינג'אד משנה בחדות את דמותו הציבורית לעומת תקופתו כנשיא בין 2005 ל-2013, אז בלט כאחד הסמלים של המחנה הנוקשה באיראן, איים שוב ושוב על ישראל, פיקח על חידוש תוכנית העשרת האורניום והוביל דיכוי אלים לאחר הבחירות השנויות במחלוקת ב-2009. בשנים שלאחר מכן הוא מצמצם את הרטוריקה האנטי-ישראלית, מציג עצמו כפוליטיקאי מתון ועצמאי יותר, מדבר בפומבי על תרבות פופ איראנית, מותח ביקורת על דיכוי מחאות ומאשים את הממסד בשחיתות כלכלית.

במקביל, הוא מחליף את הז'קט החאקי המזוהה עמו בחליפות מחויטות, מטפח את זקנו, נראה כמי שעבר טיפולי בוטוקס ומתחיל ללמוד אנגלית. הוא מקיים פגישות ממושכות במשרדו בטהרן עם אזרחים מן השורה, מסייע לעיתים בהמלצות למשרדי ממשלה, ונוסע ברחבי איראן כדי לפגוש תומכים בערים ובמחוזות כפריים, תוך שמירה על בסיס תמיכה בקרב חלקים ממעמד העובדים.

לפי אדם המקורב לאחמדינג'אד, הנשיא לשעבר אומר למעגל מצומצם של מקורבים כי הוא מקווה לשוב יום אחד להנהגת איראן בסיוע מעצמות זרות. אותו מקור טוען כי לאחר שנפסל שלוש פעמים מהתמודדות לנשיאות, הוא מגיע למסקנה שלא יוכל לחזור לשלטון כל עוד המערכת הפוליטית הנוכחית נותרת על כנה, ואף מציג עצמו כרפורמטור אפשרי בנוסח בוריס ילצין.

לפי אותו מקור, אחמדינג'אד אומר כי אם יחזור לשלטון, איראן תכיר בישראל ותנרמל עמה יחסים במסגרת הסכמי אברהם של נשיא U.S. דונלד טראמפ. שני גורמי ביטחון ישראליים המכירים את הערכות המודיעין אומרים כי סוכנויות ישראליות עוקבות מקרוב אחר הקרע המתרחב בינו לבין הממסד האיראני, במיוחד על רקע טינתו הגוברת כלפי חמינאי ובכירים שמנעו ממנו שוב ושוב להתמודד לנשיאות.

החשד כלפיו גובר גם בתוך איראן. שני אנשי משמרות המהפכה ובכיר מודיעין נוסף אומרים כי החשדות מתעצמים לאחר שאחמדינג'אד מתחיל לשלוח מכתבים פומביים לטראמפ ב-2017 ובהמשך גם ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. גורמים איראנים מוסיפים כי לפחות חלק מהמגעים הנטענים מתחילים במהלך ביקורו בגואטמלה ב-2023 לוועידה סביבתית, נסיעה שכמעט סוכלה לאחר שכוחות ביטחון מנעו ממנו תחילה לעלות לטיסה מנמל התעופה בטהרן.

אלכס וטנקה, מנהל תוכנית איראן במכון המזרח התיכון בוושינגטון, אומר כי הנתק בין אחמדינג'אד לממסד האיראני ידוע זה זמן רב, אך מטיל ספק בעיתוי ובמניעים של הדיווחים האחרונים. לדבריו, ייתכן שכל הפרשה נועדה בעיקר לייצר מתיחות בתוך המשטר, מהלך שעשוי לשרת את אויביו.

בכתבה קודמת שלנו עסקנו במאמצי ישראל לקדם ביקור של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון על רקע התקרבות המגעים בין ארה"ב לאיראן להסכם קבע. הדגש היה על ניסיון לשקם את האמון מול נשיא U.S. דונלד טראמפ ולהציג את דרישות ישראל להקשחת הקו בשיחות — במיוחד בסוגיות העשרת האורניום, הטילים הבליסטיים ותמיכת טהראן בשלוחותיה — לצד לחץ אמריקאי לפריסה מחדש של כוחות בסוריה ובלבנון.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.