ישראל מרחיבה את יתרון הכטב"מים, ספר חדש ממפה את המעבר מטיסן חובבני למערך לחימה ויצוא

ישראל מרחיבה את יתרון הכטב"מים, ספר חדש ממפה את המעבר מטיסן חובבני למערך לחימה ויצוא
הכטב"מים ממריאים קדימה

התפתחות הכטב"מים בישראל מתחילה בניסוי צבאי צנוע מסוף שנות השישים והופכת לאורך עשורים לאחד מעמודי התווך של העליונות המבצעית והטכנולוגית של המדינה. ספר חדש של אל"מ (מיל') עמירם דגן מציג כיצד המערך שנבנה עבור מודיעין ושדה שריון משמש כיום גם בלחימה נגד ארגוני טרור וגם כבסיס לתעשייה ביטחונית בהיקף של מאות מיליוני דולרים בשנה.

היילייטס

  • כטב"מים הפכו לרכיב מרכזי בלחימה בישראל מאז 7 באוקטובר, עם הערכה כי כ–50% מהפגיעות באויב מתבצעות בזכותם.
  • ייצוא הביטחון של ישראל צפוי לשבור בשנת 2025 שיא של יותר מ–19.2 מיליארד דולר, כאשר כ–4% מזה מיוחסים לכלי טיס בלתי מאוישים.
  • העתיד בתחום כטב"מים כולל שילוב עמוק של בינה מלאכותית, להקות רחפנים ויחידות רובוטיקה היברידיות למרות עיכובים ברגולציה האזרחית.

מהטיסן המצולם למערך זיק

בראיון לגלובס, אל"מ (מיל') עמירם דגן, לשעבר ראש מנהלת זיק במפא"ת ומנכ"ל חץ הכסף, מתאר כיצד צורך מבצעי לראות מעבר לקווי האויב בלי לסכן לוחמים הוביל בתחילה לשימוש בטיסן חובבני קטן עם מצלמה. לדבריו, מן הרעיון הפשוט הזה צמח בהמשך מערך שלם של כלי טיס בלתי מאוישים, כולל כטב"מי תצפית, כטב"מי תקיפה ומערכות שסייעו לבסס את ישראל כמעצמה עולמית בתחום.

דגן מסביר כי את הדחיפה המרכזית לתחום נתנו גם צורכי מודיעין בזמן אמת וגם תפיסה מבצעית שהתעצבה בתחילת שנות התשעים. לדבריו, כאשר אהוד ברק נכנס לתפקיד הרמטכ"ל באפריל 1991, הוא העדיף פתרון זול ופשוט יותר על פני פלטפורמה יקרה ומורכבת, וכך התגבש מערך זיק, שדגן מתאר כראשי תיבות של זול, יעיל וקטלני.

לפי דגן, היתרון הכלכלי והתפעולי של כטב"מים בולט במיוחד מול מטוסי קרב, הן בעלות הרכש והתחזוקה והן במשך השהייה באוויר. הוא מוסיף כי אף שהמערכות יועדו במקור לתרחיש של מלחמת שריון מול סוריה, השימוש הראשון המשמעותי בהן בפועל מגיע רק באינתיפאדה השנייה, ומאז היקף השימוש מתרחב בהתמדה.

השפעה על הלחימה ועל שוק היצוא

לדברי דגן, נקודת המפנה הגדולה מגיעה במלחמה מאז 7 באוקטובר, כאשר כטב"מים הופכים מכלי מסייע לרכיב מרכזי כמעט בכל שלב של הלחימה היבשתית. הוא מעריך בזהירות כי כ-50% מהפגיעות באויב מתבצעות בזכות אותם כלי טיס, לאחר שהשליטה בהם מועברת בפועל קרוב יותר לכוחות היבשה והם משתלבים ישירות בארגז הכלים של מפקדי הגדודים.

לצד התרומה המבצעית, דגן מדגיש גם את המורכבות האנושית של הפעלת מערכות לחימה מרחוק, נושא שלו מוקדש פרק בספרו. במקביל הוא מזהיר כי התפשטות הטכנולוגיה הופכת גם ארגוני טרור למשתמשים משמעותיים, ובפרט חיזבאללה, שלדבריו מפעיל זה יותר מ-20 שנה מגוון כטב"מים לתקיפה, התאבדות ואיסוף מודיעין, בין היתר על בסיס פיתוחים איראניים, סיניים ועצמיים.

במבט קדימה, דגן סבור כי השלב הבא בתחום הוא שילוב עמוק יותר של בינה מלאכותית ואוטונומיה, לרבות להקות רחפנים ויחידות היברידיות של רובוטיקה אווירית וקרקעית. בשוק האזרחי, הוא אומר, אין חסם טכנולוגי לשירותים כמו משלוחי מזון ברחפנים, אך רגולציה אווירית מחמירה מעכבת את המימוש. מנגד, השוק הביטחוני ממשיך לצמוח, כאשר יצוא הביטחון של ישראל שובר ב-2025 שיא של יותר מ-19.2 מיליארד דולר, ומתוכו כלי טיס בלתי מאוישים מהווים כ-4% מהעסקאות, נתון המשקף בפועל היקף של מאות מיליוני דולרים בשנה.

בכתבה קודמת שלנו סקרנו את הדיון בבית הנבחרים סביב הצעה לצמצם כ-3.3 מיליארד דולר מהסיוע הביטחוני השנתי של ארה"ב לישראל. הדגשנו כי אף שהתיקון לא עבר, התמיכה המשמעותית בו בקרב דמוקרטים חשפה העמקה במחלוקת הפנים-מפלגתית ושחיקה בתמיכה הדו-מפלגתית, על רקע המלחמה בעזה והשלכותיה הפוליטיות לקראת בחירות האמצע.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.