האיחוד האירופי מחיל רפורמת שקיפות שכר ומרחיב סיכוני ציות למעסיקים
הדיון הציבורי בישראל על חשיפת משכורות מתנהל בזמן שבאירופה נכנסת לתוקף רפורמה רחבה המחייבת מעסיקים לחשוף טווחי שכר, לדווח על פערים ולהצדיק הבדלים בתגמול. המהלך נועד לצמצם פערי שכר מגדריים ולחזק את יכולת האכיפה מול חברות, כולל באמצעות קנסות, חובת דיווח והעברת נטל ההוכחה למעסיק.
היילייטס
- האיחוד האירופי מחייב את 27 המדינות החברות ליישם דֵירֶקטִיבַה לשקיפות שכר עד 2026, כולל פרסום טווחי שכר ודיווח שנתי על פערי שכר מגדריים לחברות עם מעל 100 עובדים.
- במקרה של פער שכר בלתי מוצדק של 5% בין עובדים באותה מחלקה ועיסוק, חובה על החברה לקיים בחינה מחודשת של מבנה השכר, כאשר קנסות חמורים עשויים להתבסס על הכנסות החברה.
- חברות ישראליות המעסיקות עובדים באירופה נדרשות להתאים מדיניות שכר וגיוס לדרישות הרגולציה החדשה, עקב חמרה באכיפה ובסנקציות לעומת ישראל.
כללי הדירקטיבה ולוח הזמנים ליישום
כפי שדווח בגלובס, הדירקטיבה האירופית לשקיפות שכר נכנסת לשלב היישום לאחר שאושרה ביוני 2023, וכל 27 מדינות האיחוד נדרשות להתאים אותה לחקיקה הלאומית שלהן. העיקרון המנחה הוא שכר שווה לעבודה שווה, תוך שימוש בשקיפות רחבה יותר ובמנגנוני ענישה כדי להתמודד עם פערי שכר קיימים.לפי הכללים החדשים, חברות נדרשות להציג טווחי שכר כבר במודעות דרושים ובהליכי גיוס, ולהימנע משאלות על שכר עבר בראיונות עבודה. עובדים יוכלו לבקש מידע על רמות השכר בקבוצה שאליה הם משתייכים, וכן על ממוצעי השכר בארגון ובמחלקה.
חברות גדולות, עם יותר מ-100 עובדים, יידרשו לפרסם מדי שנה נתונים על פערי שכר בין נשים לגברים. אם מתגלה פער בלתי מוצדק של 5% בין עובדים באותה מחלקה ובאותו עיסוק, תידרש בחינה מחודשת משותפת של מבנה השכר.
הדירקטיבה גם אוסרת על סעיפים חוזיים המונעים מעובדים לדון בשכרם, ומעבירה למעסיק את האחריות המשפטית להוכיח שלא התקיימה אפליה. הקנסות עצמם משתנים ממדינה למדינה, ונעים מאלפי אירו בעבירות קלות ועד ענישה המבוססת על שיעור מהכנסות החברה במקרים חמורים יותר.
השפעה על שוק העבודה ועל מעסיקים ישראליים
פער השכר המגדרי הממוצע באיחוד האירופי עומד על 11%, כאשר באסטוניה ובאוסטריה הוא מגיע ל-18% עד 19%, ובגרמניה ל-16%. במגזר הפיננסים נרשמים הפערים הגבוהים ביותר, ובספרד נשים במגזר זה מרוויחות 40% פחות מגברים, בעוד שבישראל הפער מוערך ב-32% עד 42% לפי מחקר של מרכז טאוב.ספרד ואיטליה כבר מעגנות את עקרונות הדירקטיבה בחקיקה, ובחלק מהמקרים אף מחמירות מעבר לדרישות המינימום. באיטליה, למשל, חברות מחויבות לפרסם שכר או טווח שכר במודעות גיוס, וחברות עם יותר מ-50 עובדים נדרשות להציג לעובדים דוח על התפתחות השכר, כולל העלאות ובונוסים.
מנגד, גרמניה, אוסטריה, בלגיה ושבדיה עדיין מתמודדות עם מחלוקות פוליטיות ומשפטיות סביב היישום. ארגוני מעסיקים בגרמניה טוענים כי הרפורמה מוסיפה בירוקרטיה, בעוד שארגוני עובדים תומכים בה, והממשלה הגרמנית מודיעה כי תציג בחודש הבא את החוק המקומי שלה בהתאם לדירקטיבה.
לדברי עורכת הדין אורי טורקיה-שלס ממשרד ERM, בישראל קיימת חקיקה דומה רק בהיבט המגדרי, אך ההבדל המרכזי מול אירופה הוא ברמת האכיפה והסנקציות. המשמעות עבור חברות ישראליות המעסיקות עובדים במדינות אירופיות היא צורך קרוב בהתאמת מדיניות השכר, הגיוס והדיווח לדרישות החדשות, גם אם בישראל עצמה המסגרת הרגולטורית מצומצמת יותר.
בכתבה קודמת שלנו על השימוש של Lemonade בבינה מלאכותית בארגון, דיווחנו כי החברה הציגה צמיחה חדה בהכנסות גם ללא גידול במספר העובדים, תוך האצה של אוטומציה וכתיבת קוד בסיוע AI. עוד ציינו כי המנכ"ל דניאל שרייבר הזהיר מהשפעה מצטברת על שוק העבודה, כולל שחיקה במשרות התחלה והצורך בהיערכות רגולטורית ומדיניות שתתמודד עם שינויי פריון וחלוקת ההון.
חדשות פינלנד האחרונות
- Forex
- Crypto