לפי הדוח על הקרן לאזרחי ישראל, ביצועי ההשקעות של הקרן בשנת 2025 חזקים במונחי דולר, אך ייסוף השקל מקטין את הרווח במונחים מקומיים ומשאיר תשואה שקלית של 3.8% בלבד. הקרן, שמנהלת הכנסות מהיטל רווחי יתר על גז ומשאבי טבע, מחזיקה בסוף 2025 נכסים בהיקף של 8.666 מיליארד שקל. מבנה ההשקעות שלה חושף אותה בעיקר לשוקי חו"ל ולדולר האמריקאי, ולכן תנודות מטבע ממשיכות להשפיע מהותית על התוצאה המדווחת בשקלים.
היילייטס
- הקרן הרוויחה בשנת 2025 כ-411 מיליון דולר (תשואה דולרית של 18.4%), אך בשל הפסדי מטבע הרווח השקל עומד על 238 מיליון שקל בלבד.
- בסוף 2025 כ-69.3% מנכסי הקרן הושקעו במניות, עם חשיפה עיקרית לצפון אמריקה וטכנולוגיה, וחשיפה גבוהה לדולר שמגבירה תנודתיות מול השקל.
- ב-2025 זרמו לקרן 1.2 מיליארד שקל מהיטלי רווחי יתר, נכסיה צמחו ל-8.666 מיליארד שקל, אך תנאי מטבע ותנודות בשוק האנרגיה משפיעים מהותית על הצבירה והרווחיות.
ביצועי 2025 והרכב תיק ההשקעות
הקרן הרוויחה בשנת 2025 כ-411 מיליון דולר, נתון שמשקף תשואה דולרית של 18.4%, גבוהה מהממוצע השנתי של 13.6% שנרשם בשנים האחרונות. עם זאת, הפרשי המטבע גורעים כ-1.1 מיליארד שקל מהרווח, כך שבשקלים הרווח הכולל עומד על 238 מיליון שקל בלבד. הפער בין התשואה הדולרית לבין התשואה השקלית מדגיש את הרגישות של הקרן להתחזקות המטבע המקומי.
בסוף 2025 כ-69.3% מנכסי הקרן מושקעים במניות, והיתרה מוחזקת באיגרות חוב בדרגות שונות ובמעט מזומן. כשני שלישים מרכיב המניות מופנים לצפון אמריקה, ולצדם חשיפה לאירופה, יפן, שווקים מתעוררים ומספר מצומצם של מדינות מפותחות נוספות. מבחינה ענפית, עיקר ההשקעות מתמקד בטכנולוגיה, פיננסים, מוצרי צריכה, תעשייה, בריאות ותקשורת, תוך היצמדות גבוהה למדד MSCI הגלובלי.
יותר מ-70% מהמטבע שבו מושקעת הקרן הוא דולר אמריקאי, מעט פחות מ-20% הוא אירו, והיתרה במטבעות אחרים. מבנה זה מסביר מדוע שינוי חד בשער החליפין מול השקל משפיע ישירות על התשואה המדווחת בישראל. במצב כזה, גם שנה חזקה בשוקי ההון הגלובליים אינה מתורגמת במלואה לרווח בשקלים.
זרימות לקרן ותפקידה במדיניות הכלכלית
הקרן לאזרחי ישראל מוקמת מכוח חוק מ-2014, לאחר גילויי הגז במים הכלכליים של ישראל, ומיועדת לנתב לחו"ל חלק מהכנסות המדינה ממשאבי טבע. מטרתה היא לצמצם סיכון של התחזקות יתר של השקל ושל תלות תקציבית בהכנסות תנודתיות ממשאבים. מודל כזה מקובל במדינות עשירות במשאבי טבע, המבקשות לפרוס את הרווחים על פני זמן ולשמור על יציבות פיסקלית.
הקרן מתחילה לפעול ביוני 2022, לאחר שנצבר בה מיליארד שקל, כאשר מס רווחי היתר, מס ששינסקי, מוזרם אליה במקום ישירות לקופת המדינה. בשנת 2025 נכנסים אליה כ-1.2 מיליארד שקל מהיטלים על חברות הגז ועל ICL, וממנה מוקצים 233 מיליון שקל חזרה לקופת המדינה עבור פרויקטים העומדים בתנאי החוק. בסוף השנה, היקף הנכסים הכולל מגיע ל-8.666 מיליארד שקל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אומר כי הקרן משמשת נדבך אסטרטגי בחוסן הלאומי וכי היא מספקת עוגן כלכלי נפרד מהתקציב השוטף. יו"ר ועדת ההשקעות ירום אריאב מציין כי במהלך השנה החולפת הוועדה ממשיכה להרחיב את פיזור התיק, לרבות השקעה בקרנות פרטיות ושילוב בין ניהול אקטיבי לפסיבי. לדברי לנה קרופאלניק, מנהלת המחלקה לניהול הקרן, תנאי השוק הגלובליים והקצאה משמעותית לנכסי סיכון תומכים בתשואה שנתית גבוהה משמעותית מהממוצע ארוך הטווח הצפוי.
המשמעות למשק הישראלי ולניהול הסיכונים
התוצאות של 2025 ממחישות כי הצלחת הקרן אינה נמדדת רק בביצועי שוקי ההון, אלא גם באופן שבו שינויים במטבע משפיעים על הערך הנקוב בשקלים. עבור משק קטן ופתוח כמו ישראל, זהו מרכיב מהותי בניהול קרן שמושקעת ברובה מחוץ למדינה. ככל שהחשיפה לדולר נותרת גבוהה, התנודתיות בשער החליפין צפויה להמשיך להשפיע על הדוחות השנתיים.
מן הצד השני, עצם ההשקעה בחו"ל נועדה לשרת יעד מקרו-כלכלי רחב יותר, למנוע לחץ נוסף לייסוף השקל ולהפחית את הסיכון ל"מחלה הולנדית" שפוגעת ביצוא ובאיזון המשק. לכן, גם כאשר הפרשי מטבע מקטינים את הרווח המדווח, תכלית הקרן נותרת ארוכת טווח ואינה מתמקדת בתוצאה שנתית אחת. במובן זה, הפיזור הגיאוגרפי והענפי של הקרן נועד לתמוך ביציבות בין-דורית יותר מאשר למקסם תשואה נקודתית במטבע המקומי.
הדוח גם מחדד כי הרווחיות של הקרן תלויה בשילוב בין היקף ההכנסות ממשאבי הטבע, אסטרטגיית ההשקעות, וסביבת המטבע. מאחר שהזרמות מהיטל רווחי יתר מגיעות רק לאחר שחברות הגז עוברות רמת רווחיות מסוימת, קצב הצבירה בקרן נשען גם על תנאי השוק בענף האנרגיה. התוצאה היא מנגנון פיננסי שמחבר בין משאבי טבע, שוקי הון גלובליים ושערי חליפין, עם השלכות ישירות על החיסכון הלאומי של ישראל.
בעבר דיווחנו על התחזקות השקל לרמה שמתחת ל-3 שקלים לדולר, על רקע ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, חולשה גלובלית של הדולר וזרימות הון לשוק המקומי. בכתבה הוסבר גם כיצד מכירות מט"ח מצד גופים מוסדיים והמשך השקעות זרות תורמים לעוצמת המטבע, לצד דיון בשאלה האם בנק ישראל עשוי להתערב בשוק כדי לרסן את קצב ההתחזקות.
חדשות מדיניות פרישה האחרונות
-
אוגנדה
-
אוזבקיסטן
-
אוסטריה
-
אוסטרליה
-
אוקראינה
-
אורוגוואי
-
אזרבייג'ן
-
איחוד
-
איחוד האמירויות הערביות
-
איטליה
-
אינדונזיה
-
איראן, רפובליקה אסלאמית
-
אירלנד
-
אל סלבדור
-
אלבניה
-
אלג'יריה
-
אנגולה
-
אסוואטיני
-
אסטוניה
-
אפגניסטן
-
אקוודור
-
ארגנטינה
-
ארה״ב
-
ארמניה
-
אתיופיה
-
בהאמה
-
בולגריה
-
בוליביה
-
בוצואנה
-
בחריין
-
בלארוס
-
בלגיה
-
בנגלדש
-
ברוניי דארוסלם
-
ברזיל
-
בריטניה
-
ג'ורג'יה
-
ג'מייקה
-
גאנה
-
גרמניה
-
דנמרק
-
דרום אפריקה
-
האיטי
-
הודו
-
הולנד
-
הונג קונג
-
הונגריה
-
הרפובליקה הדומיניקנית
-
וייטנאם
-
ונצואלה
-
זימבבואה
-
זמביה
-
חוף השנהב
-
טג'יקיסטן
-
טורקיה
-
טייוואן, מחוז סין
-
טנזניה
-
טרינידד וטובגו
-
יוון
-
יפן
-
ירדן
-
ישראל
-
כווית
-
לאוס
-
לבנון
-
לוב
-
לוקסמבורג
-
לטביה
-
ליטא
-
לסוטו
-
מאוריציוס
-
מדגסקר
-
מוזמביק
-
מולדובה
-
מונגוליה
-
מונטנגרו
-
מיאנמר
-
מלזיה
-
מלטה
-
מצרים
-
מקדוניה הצפונית
-
מקסיקו
-
מרוקו
-
נורבגיה
-
ניגריה
-
ניו זילנד
-
נמיביה
-
נפאל
-
סומליה
-
סוריה
-
סין
-
סינגפור
-
סלובניה
-
סלובקיה
-
ספרד
-
סרביה
-
סרי לנקה
-
עומאן
-
עיראק
-
ערב הסעודית
-
פולין
-
פורטו ריקו
-
פורטוגל
-
פיליפינים
-
פינלנד
-
פלסטין
-
פנמה
-
פפואה גינאה החדשה
-
פקיסטן
-
פרגוואי
-
פרו
-
צ'ילה
-
צרפת
-
צ׳כיה
-
קובה
-
קולומביה
-
קונגו
-
קונגו ד׳
-
קוסטה ריקה
-
קוריאה
-
קזחסטן
-
קטאר
-
קירגיזסטן
-
קמבודיה
-
קמרון
-
קנדה
-
קניה
-
קפריסין
-
קרואטיה
-
רואנדה
-
רומניה
-
שוודיה
-
שוויץ
-
תאילנד
-
תוניסיה
-
תימן
- Forex
- Crypto
