לפי הכתבה, השקל יורד ביום רביעי מתחת לרף של 3 שקלים לדולר, על רקע שילוב של חולשת הדולר בעולם, ירידה בפרמיית הסיכון הגיאו פוליטית ועודף מתמשך במאזן התשלומים של ישראל. בטקסט מובאות הערכות של מנהלי השקעות שלפיהן המגמה נתמכת גם בזרימת מטבע חוץ מיצוא הייטק, יצוא ביטחוני ופעילות מוסדיים. הכתבה מציינת גם כי נתוני אינפלציה בישראל ונתוני מלאי הנפט ב-U.S. עשויים להשפיע על הכיוון בטווח הקצר.
היילייטס
- התחזקות השקל נתמכת בגורמים כגון עודף במאזן התשלומים, רגיעה גיאו-פוליטית, מכירת דולרים על ידי גופים מוסדיים והכנסות מגז והייטק.
- מעבר לרמת 3 שקלים לדולר מהווה רמה פסיכולוגית שעשויה לגרור תגובה חדה, כשמסחר במטבע מושפע גם ממחירי אנרגיה, זהב ונתוני מאקרו בארה"ב.
- המשקיעים בודקים בין הגדלת חשיפה למניות אמריקאיות לבין גידור מט"ח, כאשר ירידת הדולר הופכת השקעות בחו"ל לזולות יותר בשקלים.
הגורמים המרכזיים להתחזקות המטבע
ברקע למהלך הנוכחי עומדת גם חולשת הדולר מול סל המטבעות בעולם, לצד שיפור בסנטימנט בשווקים. יובל באר אבן ממגדל ביטוח ופיננסים אומר כי רגיעה בגזרה הגיאו פוליטית והמשך חוזקו של מאזן התשלומים תומכים בשקל. לדבריו, יותר מטבע חוץ נכנס לישראל מאשר יוצא ממנה, תהליך שנמשך מאז תחילת שנות ה-2000.
הכתבה קושרת את המגמה גם לחוזק של מגזר ההייטק, להכנסות מיצוא ביטחוני ולתרומת משק הגז. בנוסף, פעילות של גופים מוסדיים שמצמצמים חשיפות מט"ח תומכת במכירת דולרים ובהתחזקות השקל. בטקסט נזכר גם הסכם גז גדול עם מצרים מהשנה שעברה, כחלק ממקורות המטבע הזר שנכנסים למשק.
הראל דותן ממנורה מבטחים מוסיף כי השקל בולט גם בהשוואה גלובלית בין מטבעות חזקים, אף על רקע תקופת המלחמה. לדבריו, ירידה בפרמיית הסיכון האסטרטגית, עודף בחשבון השוטף ועליות בשווקים הגלובליים, במיוחד ב-S&P 500, יוצרים צורך באיזון חשיפות מט"ח. הצורך הזה מתבטא במכירת דולרים מצד גופים מוסדיים ומגביר את הלחץ על המטבע האמריקאי.
תחזית השוק ורמת 3 שקלים
לפי ההערכות המובאות בכתבה, המשך שקט ביטחוני, התאוששות במשק והמשך עליות בשוקי המניות עשויים לתמוך בהמשך התחזקות השקל. לצד זאת, יוסי מנשה מאלטשולר שחם פייננשל סרביסס מדגיש כי חלק מרכזי מהמהלך נובע דווקא מחולשה גלובלית של הדולר ופחות משינוי יסודי בזירה המקומית. הוא מזהיר כי תנודתיות גבוהה עדיין מאפיינת את השוק, ולכן הכיוון עשוי להשתנות במהירות.
הכתבה מציינת כי גם מחירי האנרגיה, הזהב ונתוני המאקרו ב-U.S. משפיעים על המסחר במטבע. לפי מנשה, ירידת מחירי הנפט מפחיתה לחצים אינפלציוניים ותומכת בנכסי סיכון, בעוד רמות גבוהות של זהב משקפות המשך גידור סיכונים. בתוך כך, רמת 3 שקלים לדולר מוצגת כרמה פסיכולוגית משמעותית שעשויה להוביל לתגובה חדה יותר אם תיפרץ כלפי מטה.
בטווח הקצר, הכתבה מפנה תשומת לב לנתוני האינפלציה בישראל שצפויים להתפרסם היום ולנתוני מלאי הנפט ב-U.S.. שני הפרסומים עשויים לשנות את כיוון המסחר אם יפתיעו את השוק. לכן, אף שהמגמה הנוכחית תומכת בשקל, ההמשך תלוי גם בהתפתחויות חיצוניות וגם בנתוני מאקרו מיידיים.
משמעות למשקיעים ישראלים
באר אבן אומר כי משקיעים שמעריכים שהשקל ימשיך להתחזק ושרוצים חשיפה ל-S&P 500 יכולים לשקול קרנות סל מגודרות מט"ח. בדרך זו ניתן לקבל חשיפה למדד תוך נטרול חלק מהשפעת הדולר שקל. הגישה הזו מתאימה במיוחד למשקיעים שמבקשים לצמצם תנודתיות שמקורה בשער החליפין.
דותן מוסיף כי הסביבה הנוכחית מחדדת את הצורך בניהול זהיר של חשיפת מט"ח, במיוחד בחיסכון ארוך טווח. לדבריו, במסלולי מניות רגילים החשיפה למט"ח נמוכה יותר, בעוד שבמסלולים צמודי S&P היא עשויה להגיע לרמה מלאה. לכן, הוא מעדיף פיזור גיאוגרפי רחב יותר וחשיפת מט"ח מאוזנת עבור משקיע ישראלי.
מנגד, דוד שם טוב מאינטראקטיב ישראל רואה בשקל החזק הזדמנות להגדיל השקעה במניות אמריקאיות, משום שעלות הכניסה בשקלים ירדה משמעותית. לדבריו, רכישת נכס אמריקאי ב-1,000 דולר דורשת כיום פחות שקלים מאשר לפני כמה חודשים, ולכן החשיפה לחו"ל נעשית זולה יותר. המשמעות עבור משקיעים היא שההכרעה בין גידור לבין הגדלת חשיפה תלויה בהערכתם לגבי המשך מגמת המטבע.
בעבר דיווחנו על התחזקות השקל לרמה שמתחת ל-3 שקלים לדולר, על רקע ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, חולשה גלובלית של הדולר וזרימות הון לשוק המקומי. בכתבה הוסבר גם כיצד מכירות מט"ח מצד גופים מוסדיים והמשך השקעות זרות תורמים לעוצמת המטבע, לצד דיון בשאלה האם בנק ישראל עשוי להתערב כדי לרסן את קצב ההתחזקות.
חדשות DAX האחרונות
- Forex
- Crypto