האיחוד האירופי לא מצליח לקדם השעיית הסכם הקשרים עם ישראל

האיחוד האירופי לא מצליח לקדם השעיית הסכם הקשרים עם ישראל
השעיית ההסכם נבלמת

ניסיון של כמה מדינות באיחוד האירופי, ובהן ספרד ואירלנד, לקדם השעיה של ההסכם המסדיר את היחסים עם ישראל אינו זוכה לתמיכה מספקת בפגישת שרי החוץ בלוקסמבורג. הדיון מתקיים על רקע מחלוקות סביב ההתנחלויות בגדה המערבית, המצב ההומניטרי בעזה והצעות חקיקה הנוגעות לעונש מוות.

היילייטס

  • ראש מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס מציינת כי אין רוב נדרש להשעיית הסכם ההתאגדות עם ישראל, חרף לחצים משוודיה, ספרד ובלגיה.
  • נציבות האיחוד הציעה להשעות סעיפים מסחריים מההסכם, מה שהיה פוגע ביצוא ישראלי בהיקף של 5.8 מיליארד אירו מתוך סחר כולל של 42.6 מיליארד אירו ב-2024.
  • האיחוד דן גם בסנקציות ממוקדות נגד מתנחלים ישראלים, אך צעדים אלו דורשים פה אחד וצפויה התקדמות רק עם חילופי ממשלה בהונגריה במאי.

עמדות המדינות והסף הנדרש

כפי שדווח ב-Ynetnews, שר החוץ הספרדי חוסה מנואל אלברס אומר לפני המפגש כי "האמינות של אירופה מונחת על הכף" וקורא לדון בהשעיית הסכם ההתאגדות בין האיחוד האירופי לישראל, שנמצא בתוקף מאז 2000. עם זאת, ראשת מדיניות החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס, אומרת לאחר הישיבה כי אין תמיכה מספקת בקרב המדינות החברות להשהיית ההסכם וכי לא ראתה שינוי בעמדות בחדר.

השעיה חלקית של ההסכם דורשת רוב מיוחס של 15 מתוך 27 מדינות החברות, המייצגות לפחות 65% מאוכלוסיית האיחוד, בעוד שהשעיה מלאה דורשת אישור פה אחד. גרמניה ואיטליה מאותתות על התנגדות למהלך, ושר החוץ הגרמני יוהאן ואדפול אומר כי ברלין תומכת בקידום פתרון שתי המדינות אך מדגישה צורך ב"דיאלוג ביקורתי ובונה" עם ישראל.

שרים ממדינות ובהן אירלנד ובלגיה קוראים לשינויים במדיניות האיחוד, אך בלגיה מכירה בכך שהשעיה מלאה אינה סבירה לנוכח הפילוג בתוך הגוש. בנפרד, שבדיה וצרפת מפיצות לפני הפגישה הצעה לצעדים מחמירים יותר להגבלת פעילות מסחרית הקשורה להתנחלויות.

השלכות סחר וסנקציות אפשריות

הנציבות האירופית מציעה בעבר להשעות סעיפים מסוימים בהסכם הקשורים לסחר, מהלך שהיה משפיע על יצוא ישראלי בהיקף של כ-5.8 מיליארד אירו, שהם 6.2 מיליארד דולר. ישראל דוחה אז את ההצעה ומכנה אותה "מעוותת מוסרית ופוליטית".

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, כאשר הסחר בסחורות בין הצדדים מסתכם ב-42.6 מיליארד אירו, שהם 45.6 מיליארד דולר, ב-2024. במקביל, האיחוד שוקל גם סנקציות נגד מתנחלים אלימים ובכירים ישראלים שהוא רואה בהם קיצוניים, אך צעדים כאלה דורשים הסכמה פה אחד.

דיפלומטים אומרים כי התקדמות בנושא סנקציות נגד מתנחלים עשויה להתאפשר לאחר שממשלה חדשה בהונגריה תיכנס לתפקיד במאי. המשמעות היא שגם ללא הסכמה על השעיית ההסכם הרחב, הדיון האירופי על כלים כלכליים ומדיניים מול ישראל נמשך.

היוזמה האזרחית האירופית להשעיית הסכם האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל חזרה לכותרות לאחר שאספה יותר מ-1.1 מיליון חתימות וחייבה את מוסדות האיחוד להתייחס לנושא. בכתבה הקודמת שלנו הוסבר המסלול המוסדי של אימות החתימות והדיון הצפוי בנציבות ובפרלמנט, לצד המחלוקות בין מדינות החברות והאפשרות שהמהלך יגלוש לצעדים ממוקדים יותר כמו סנקציות והגבלות על מוצרי התנחלויות.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.