משרד האוצר בוחן הרחבת מסי רכב כדי לצמצם את הגירעון

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
הרחבת מסי רכב לצמצום הגירעון

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

אנדראס קריסטו

26.04.2026

משרד האוצר בוחן הרחבת מסי רכב כדי לצמצם את הגירעון — האם מסי רכב יעלו?

על רקע המאמץ לצמצם את הגירעון התקציבי בעקבות המלחמה, משרד האוצר בוחן לקראת סוף השנה שורה של צעדים להגדלת גביית המס מענף הרכב. המהלכים שעל הפרק כוללים ביטול הטבות לרכב חשמלי, מס נסועה ואגרת גודש, והם עשויים להזרים לקופת המדינה עד כ-3 מיליארד שקל כבר ב-2027 אם יאושרו בהליך מזורז.

היילייטס

החל מ-2027 מס הקנייה על רכב חשמלי יאמיר מ-48% ל-83% ויסיר תקרת ההטבה של 22 אלף שקל, מהלך שיגדיל את הכנסות המדינה במאות מיליוני שקלים.
מס נסועה בגובה כ-15 אגורות לקילומטר יחול ב-2027 על רכבים חשמליים ופלאג-אין, וצפוי להוסיף 1.2–1.5 מיליארד שקל בשנה הראשונה ויותר מ-3.2 מיליארד שקל עד סוף העשור.
אגרת גודש בגוש דן תיכנס לתוקף ב-2027 עם תעריף של עד 37.5 שקל ליום וצפויה להכניס 1.25–1.4 מיליארד שקל בשנה.

צעדי המיסוי שעל הפרק ל-2027

כפי שדיווח גלובס, אחד המהלכים שכבר אושר ונכלל בתקציב החדש הוא ביטול הטבת מס הקנייה על רכב חשמלי מתחילת 2027, תוך השוואת שיעור המס לזה של רכבי בנזין ופלאג-אין. לפי התקציב שאושר, מס הקנייה על רכב חשמלי עולה בתחילת 2027 מ-48%, לצד תקרת הטבה של 22 אלף שקל כיום, לשיעור מלא של 83%, מהלך שצפוי להוסיף מאות מיליוני שקלים להכנסות המדינה ב-2027.

בסדר העדיפויות הבא נמצא יישום מזורז של מס נסועה על כלי רכב חשמליים ורכבי פלאג-אין מתחילת 2027. המס, בהיקף של כ-15 אגורות לקילומטר, אושר כבר לפני כשנתיים בחוק ההסדרים ואמור היה להיכנס לתוקף בתחילת 2026, אך נגנז באופן לא רשמי בסוף 2025 בשל התנגדות שר האוצר; לפי ההערכות, הוא אמור להכניס 1.2 עד 1.5 מיליארד שקל בשנה הראשונה ויותר מ-3.2 מיליארד שקל בשנה עד סוף העשור.

מהלך נוסף שנבחן במסלול מהיר הוא אגרת גודש על כלי רכב שנכנסים לערים הגדולות ויוצאים מהן בשעות העומס. לפי מקורות באוצר, המהלך נמצא בשלב מבצעי מתקדם בידי הזכיין שנבחר, כך שניתן ליישם אותו כבר בתחילת 2027; בשלב הראשון האגרה נגבית בגוש דן בתעריף של עד כ-37.5 שקל ליום, בהתאם לשעות ולאזורי הנסיעה, והיא אמורה להניב כ-1.25 עד 1.4 מיליארד שקל.

השפעה תקציבית ומתח פוליטי בענף התחבורה

התוכניות שמקודמות כעת אינן חדשות בעיקרן, אלא צעדים שכבר אושרו עקרונית או קודמו בעבר, אך יישומם הוקפא או נדחה בלחץ פוליטי. באוצר סבורים כי התייקרות הדלק הרחיבה עוד יותר את פערי העלות בין רכב חשמלי לרכב בנזין, ולכן חידדה את הצורך במס נסועה, בין היתר בשל תרומת כלי הרכב החשמליים לגודש ולשחיקת תשתיות הכבישים ללא גביית מס דומה לזו המוטלת על דלק.

גם סביב אגרת הגודש נמשך עימות פוליטי, בעיקר על רקע התנגדות שרת התחבורה. בעוד שהתוכנית המקורית ייעדה את ההכנסות למימון תחבורה ציבורית ומטרו, באוצר מעריכים כעת שחלק מהכסף עשוי להיות מופנה לסגירת הגירעון בסעיפי תקציב אחרים.

ממשרד האוצר נמסר כי הוא בוחן בכל עת צעדים שונים לשיפור התחבורה במדינה, ובפרט התחבורה הציבורית, לרבות צעדים לצמצום הגודש בכבישים.

בכתבה קודמת שלנו על נתוני התפוסה בקווי האוטובוס בישראל הצגנו כי עשרות קווים פעלו ברבעון הראשון של 2026 עם ממוצע של עד נוסע אחד בלבד לנסיעה, בעלויות תפעול גבוהות שמכוסות ברובן מסבסוד ציבורי. לצד זאת הדגשנו את הפער מול קווי הליבה העירוניים שפועלים בתפוסה גבוהה ובעלות נמוכה לנוסע, ואת המשמעות התקציבית של הקצאת המשאבים בענף — הקשר שמחדד גם את הדיון הנוכחי על מקורות הכנסה חדשים לתחבורה ולצמצום גודש.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?