ישראל מתמודדת עם ירידה בביקוש לרכב חשמלי למרות התייקרות הדלק

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
ירידה בביקוש לרכב חשמלי

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

Sholanke Dele

27.04.2026

ישראל מתמודדת עם ירידה בביקוש לרכב חשמלי למרות התייקרות הדלק — ביקוש נמוך לחשמליות

משבר האנרגיה הגלובלי, שנמשך לקראת סוף חודשו השני, דוחף בשווקים רבים את הביקוש לרכב חשמלי כלפי מעלה על רקע מחירי דלק גבוהים ואי ודאות באספקת נפט. בישראל, לעומת זאת, מסירות החשמליות ממשיכות להיחלש גם כאשר המחירים בתחנות מתקרבים לשיאים והנחות של עשרות אלפי שקלים אינן מייצרות התאוששות בביקוש.

היילייטס

מסירות רכב חשמלי בישראל ירדו במרץ ב-18% לעומת מרץ אשתקד, ונפח השוק הרבעוני ירד מ-16.2% ל-11% בלבד.
בפלח ה'אפס קילומטר' מוצעות הנחות של כ-12 אלף עד 26 אלף שקל, ובמקרים מסוימים אף יותר מ-30 אלף שקל על דגמי 2025.
הגורם המרכזי לחולשה בביקוש הוא חוסר ודאות ממשלתית לגבי מיסוי עתידי, כולל כוונה להעלות מס רכישה ולחייב מס נסועה מ-2027.

פער בין המגמה העולמית לשוק המקומי

כפי שנחשף בגלובס, שוק הרכב הישראלי בולט כחריג ביחס למגמה במדינות רבות, שבהן עליית מחירי האנרגיה מתורגמת לזינוק בביקוש לרכב חשמלי חדש ומשומש. לפי הנתונים המובאים בכתבה, בבריטניה נרשמה במרץ עלייה של 24.2% במסירות רכב חשמלי מלא, ובאיחוד האירופי המכירות מזנקות ב-33.5%, עם עליות חדות במיוחד בגרמניה ובאיטליה.

בישראל נרשמת במרץ ירידה של כ-18% במסירות רכב חשמלי לעומת מרץ אשתקד, ונתח השוק הרבעוני מתכווץ מ-16.2% ל-11% בלבד. גם באפריל, לפי דיווחים לא פורמליים בענף, לא נראית עד כה התעוררות משמעותית, בעוד שבפלח ה"אפס קילומטר" מוצעות הנחות של כ-12 אלף עד 26 אלף שקל, ובמקרים מסוימים יותר מ-30 אלף שקל על דגמים משנת רישוי 2025.

הנתונים הללו מצביעים על כך שהיצע הרכב החשמלי בישראל עדיין גבוה משמעותית מהביקוש. בשעה שבשווקים אחרים צרכנים וציים מחפשים דרך מהירה לצמצם הוצאות דלק, השוק המקומי נשאר קפוא גם לנוכח התייקרות הבנזין והיעדר נכונות ממשלתית לסבסד את הבלו.

מסרים ממשלתיים ותחרות מצד פלאג-אין

בענף הרכב מזהים כמה הסברים אפשריים לחולשה בביקוש. אחד מהם הוא תגובה מושהית של לקוחות, על רקע אי ודאות רחבה יותר במשק וחשש מרכישות גדולות, לצד העובדה שחלק מתקופת הלחימה התאפיין בנסועה נמוכה יותר ולכן ההשפעה המלאה של מחירי הדלק על ההוצאה השוטפת עדיין אינה מתבטאת במלואה.

גורם נוסף הוא התחרות מצד רכבי פלאג-אין, שנתפסים בישראל כחלופה שימושית יותר לחשמליות מלאות. אלא שהכתבה מציינת כי החיסכון בפועל תלוי מאוד בהרגלי טעינה ובאופי השימוש, וכאשר הסוללה אינה נטענת באופן סדיר, צריכת הדלק עלולה להתקרב לרמות של רכב בנזין רגיל, במיוחד בציים שבהם הנהגים אינם נושאים ישירות בעלות הדלק.

הגורם המרכזי שמכביד על הביקוש, לפי הכתבה, הוא המסר המעורפל של הממשלה לגבי עתיד המיסוי על רכב חשמלי. התוכניות שנבחנות כוללות העלאת מס הקנייה בתחילת 2027 והטלת מס נסועה על רכבים חשמליים ועל רכבי פלאג-אין, מה שמאותת לצרכנים כי המדינה אינה ממהרת לעודד מעבר להנעה חשמלית גם כאשר התלות בנפט יקר נותרת גבוהה.

בכתבה קודמת שלנו על תוכניות האוצר להקשחת המיסוי בענף הרכב, סקרנו שורת צעדים שנבחנים לקראת 2027, ובראשם העלאת מס הקנייה על רכב חשמלי וביטול תקרת ההטבה הקיימת. עוד ציינו כי במקביל מקודמים מס נסועה לרכבים חשמליים ופלאג-אין ואגרת גודש בגוש דן, צעדים שנועדו להגדיל הכנסות ולתת מענה לגודש ולשחיקת תשתיות — אך מלווים במתח פוליטי ובאי־ודאות לגבי היישום.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?