הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון מחדד את חלוקת הזכויות על שטח ימי ומשאבי גז

הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון מחדד את חלוקת הזכויות על שטח ימי ומשאבי גז
הסכם היסטורי על הגז

הוויכוח הציבורי סביב ההסכם הימי בין ישראל ללבנון מתמקד בשאלה מה בדיוק הוסדר במסגרת החתימה ב-2022, לאחר יותר מעשור של מחלוקת על קו התיחום בים. במוקד ניצבים כ-860 קמ"ר של שטח חופף בין התביעות של שתי המדינות, לצד שאלות על ריבונות, מים כלכליים ופוטנציאל הגז באזור.

היילייטס

  • קביעת הגבול הימי בין ישראל ללבנון בהסכם 2022 התבססה על קו 23 והסדירה חלוקת שטח של כ-860 קמ"ר בים התיכון.
  • לבנון קיבלה זכויות מלאות בשדה צידון-קאנא, וישראל תקבל תמלוגים מהחלק בתחומה, בכפוף להסכמות מסחריות עתידיות.
  • ב-2023 לא נמצא גז בשדה צידון-קאנא והזכיינית עברה לחיפוש בבלוק 8, כך שלבנון טרם רשמה הכנסות גז מההסכם.

עיקרי ההסכם והיקף המחלוקת

כפי שפורסם בגלובס, עד החתימה על ההסכם ב-2022 לא הוסדר קו הגבול הימי בין ישראל ללבנון, והמחלוקת התמקדה בשטח של כ-860 קמ"ר שנבע מחפיפה בין התביעה הישראלית לקו 1 לבין התביעה הלבנונית לקו 23. לבנון הפקידה את תביעתה באו"ם בשנת 2010, וישראל עשתה זאת בשנת 2011 ביחס לשטח הימי הצפוני בגבולות קו 1.

המגעים בין הצדדים, בתיווכה של ארה"ב, החלו כבר בשנת 2011. בהסכם שהושלם לבסוף הסכימו שני הצדדים על סימון קו גבול קבוע על בסיס קו 23, בעוד שבחמשת הקילומטרים הסמוכים לחוף נשמר הסטטוס קוו בהתאם לקו המצופים שסימנה ישראל לאחר הנסיגה מלבנון בשנת 2000.

אחת הטענות המרכזיות נגד ההסכם היא כי ישראל ויתרה על שטח ריבוני. לפי ההסבר המובא בטקסט, מתוך 860 הקמ"ר שבמחלוקת רק 5.8 קמ"ר נכללו במים הטריטוריאליים של ישראל, כלומר בתחום של עד 12 מייל ימיים מהחוף שבו למדינה יש זכויות ריבוניות מלאות. יתרת השטח נמצאת במסגרת מים כלכליים, שבהם אין ריבונות מלאה אך יש זכות בלעדית לניצול משאבי טבע ולהענקת זיכיונות לחיפוש ולהפקה.

משמעויות למשק האנרגיה ולפיתוח הגז

הסכם התיחום קובע כי ללבנון יינתנו זכויות מלאות בשדה צידון-קאנא, בעוד שישראל אמורה לקבל תמלוגים על החלק מהשדה שנמצא בתחומה, אם יוסכמו התנאים מול התאגיד שיפעל במקום. עוד נקבע כי לא ניתן יהיה לקדוח בצד הישראלי ללא אישור ישראלי.

עם זאת, הטענה שלפיה ההסכם כבר העניק ללבנון גז אינה נתמכת בהתפתחויות בפועל. ב-2023 פורסם כי לא נמצא גז באזור שדה צידון-קאנא, ובינואר האחרון הודיעה החברה הזכיינית כי היא תחל עבודות חיפוש באזור אחר, בלוק 8, שנמצא ממערב לבלוק של צידון-קאנא והיה חלק מהשטח שבמחלוקת.

במונחים עסקיים ואנרגטיים, המשמעות היא שההסכם מסדיר מסגרת חלוקת זכויות ותמלוגים, אך עד כה אינו מייצר הכנסות גז לצד הלבנוני ואינו מצביע על פיתוח מסחרי מיידי. לפי הטקסט, גם בשנים הקרובות לא נראה כי ההסכם יניב גז בפועל עבור לבנון.

בכתבה קודמת שלנו על פרישתו הצפויה של יוסי אבו מתפקיד מנכ"ל ניו־מד אנרג'י סקרנו את נתוני התגמול המצטבר שלו ואת ההתפתחויות העסקיות שליוו את החברה בשנים האחרונות. בין היתר ציינו את ביטול העסקה למכירת מחצית החברה ל-BP ולאדנוק ואת השפעתו על תמחור החברה, לצד העובדה שניו־מד מחזיקה 45.33% ממאגר לוויתן – נתון שממקם אותה בלב פעילות הגז של ישראל.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.