נמל אשדוד עוצר קליטת אוניות מרוסיה ואוקראינה עד לקביעת מדיניות

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
נמל אשדוד עוצר אוניות רוסיה ואוקראינה

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

אנדראס קריסטו

06.05.2026

נמל אשדוד עוצר קליטת אוניות מרוסיה ואוקראינה עד לקביעת מדיניות — קליטה נעצרת באשדוד

המהלך של נמל אשדוד מגיע על רקע החרפת המחלוקת סביב יבוא תבואה החשודה כגנובה משטחים אוקראיניים כבושים, סוגיה שמגבירה את הסיכון המשפטי והמסחרי בשרשרת האספקה לישראל. ההחלטה עשויה להשפיע על שוק החיטה המקומי, שבו היבוא מרוסיה ואוקראינה ממלא תפקיד מרכזי באספקה.

היילייטס

הנהלת נמל אשדוד משהה עד להחלטת המל"ל קליטת אוניות מרוסיה או אוקראינה מחשש לחשיפה לסנקציות מצד האיחוד האירופי ואוקראינה.
כש-90% מהחיטה הנצרכת בישראל מיובאת וכ-40% ממנה מרוסיה, החסימה עלולה להוביל לייבוא ממקורות חלופיים ויקרים יותר.
שגרירות אוקראינה הגישה תלונה על פריקת כ-44 אלף טון תבואה שנחשדת כגנובה מנמלים אוקראיניים, ויבואנית מרכזית דחתה מטען נוסף השבוע.

קריטריונים לסירוב והפנייה למל"ל

כפי שפורסם בגלובס, יו"ר דירקטוריון חברת נמל אשדוד, שאול שניידר, מודיע במכתב למ"מ ראש המטה לביטחון לאומי, גיל רייך, כי הנמל מפסיק לקלוט אוניות הנושאות סממנים רוסיים או כאלה המגיעות מאוקראינה, עד לגיבוש מדיניות רשמית. לפי המכתב, די באחד מארבעה תנאים כדי למנוע קליטה בנמל, הפלגה תחת דגל רוסי, שם רוסי גם אם האונייה רשומה במדינה אחרת, עגינה בנמל רוסי או אוקראיני בדרך לישראל, או נשיאת מטען שמקורו במדינות אלו.

שניידר מציין כי המדיניות המוצעת סותרת את החובה הסטטוטורית של החברה לספק שירותי נמל לכל דורש, אך טוען כי קליטת אוניות כאלה עלולה לחשוף את הנמל ואת בכיריו להליכים פליליים ולסנקציות מצד האיחוד האירופי ואוקראינה. במכתבו הוא מבקש מהמל"ל להנחות כיצד לנהוג, באופן שיאפשר לנמל either לסרב לקליטת האוניות או לקלוט אותן בלי לחשוף את הנהלתו לאחריות פלילית בישראל או לסנקציות אישיות באירופה.

החשש מתחדד לאחר שבשבוע שעבר דובר הנציבות האירופית מצהיר כי בריסל מוכנה למקד צעדים נגד יחידים וגופים במדינות שלישיות המעורבים בסחר בחיטה גנובה. במקביל, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מודיע כי קייב מגבשת חבילת עיצומים משלה נגד הגורמים המעורבים.

השלכות על יבוא החיטה והמסחר הימי

הפרשה מתעצמת מאז עגינת האונייה הרוסית "אבינסק" בחיפה בחודש שעבר, אז נפרקו כ-44 אלף טון תבואה. השבוע מגישה שגרירות אוקראינה תלונה במשטרה בטענה שחלק ניכר מהמטען נטען בנמלים אוקראיניים כבושים, ובשבוע שעבר אונייה נוספת עם מטען החשוד כגנוב ממתינה מול חופי חיפה, אך לבסוף עוזבת את ישראל ללא פריקה לאחר שהיבואנית "צנציפר" מודיעה על דחיית המטען.

המשמעות הכלכלית רחבה משום שכ-90% מהחיטה הנצרכת בישראל מבוססת על יבוא, ורוסיה מספקת בשנים האחרונות יותר מ-40% ממנו. אוקראינה, שהייתה מקור אספקה מרכזי עד פרוץ המלחמה, מספקת ב-2025 נתח קטן בהרבה, ולכן חסימה רחבה של מטענים מרוסיה ומאוקראינה עלולה לאלץ יבואנים לפנות למקורות חלופיים ויקרים יותר.

פרופ' שאול חורב, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית, מסביר כי שיטת ההסוואה של מקור המטען מוכרת גם מזירות אחרות, כאשר תבואה מהנמלים הכבושים מועמסת תחילה על אוניות קטנות, עוברת בנמל ביניים, ורק משם מועברת לאונייה שמפליגה לישראל. לדבריו, עצם העובדה שנמל אשדוד הוא גוף ממשלתי מחזקת את הצורך בזהירות, אך הוא מטיל ספק ביכולתו של המל"ל לספק פתרון כולל שיחול גם על כלל הגורמים במגזר העסקי.

בפרסום קודם שלנו על הצעת הרכישה החדשה לצים במזומן, סקרנו את הזינוק במניה בעקבות מהלך של חיים סקאל לפי שווי של כ-4.5 מיליארד דולר, לצד העסקה שכבר אושרה עם הפג-לויד וקרן פימי. הדגשנו אז את המגבלות המשפטיות שמקשות על בחינת הצעות חלופיות לאחר אישור בעלי המניות, וכן את שאלות המימון והצורך באישורי מדינה בשל מניית הזהב — גורמים שממחישים כיצד שיקולים רגולטוריים ומשפטיים יכולים להשפיע על מהלכים אסטרטגיים בשוק הימי.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?