ישראל מתמודדת עם פערי פנסיה מגדריים עמוקים על רקע פערי שכר ופרישה מוקדמת

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
ישראל מתמודדת עם פערי פנסיה מגדריים

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

סחורות

בנקים מרכזיים

Sholanke Dele

07.05.2026

ישראל מתמודדת עם פערי פנסיה מגדריים עמוקים על רקע פערי שכר ופרישה מוקדמת — פנסיה: הפער המגדרי בישראל

פערי השכר וההעסקה בין נשים לגברים בישראל ממשיכים להתגלגל גם לשנות הפרישה, עם פערי צבירה משמעותיים וקצבאות נמוכות יותר לנשים. לצד שכר נמוך יותר לאורך הקריירה, נשים גם פורשות מוקדם יותר וחיות בממוצע שנים רבות יותר, שילוב שמקטין עוד יותר את הקצבה החודשית.

היילייטס

פערי הצבירה לפנסיה בין גברים לנשים בגילי 50-54 בישראל עומדים על יותר מ-100 אלף שקל, כ-25%, ומתרחבים ל-32% אחרי גיל 67.
נשים בישראל פורשות בממוצע בגיל צעיר יותר (63 לעומת 67 לגברים) וחיות כ-4 שנים יותר, מה שמקטין את קצבת הפנסיה החודשית שלהן בכמעט 10% לעומת גברים בעלי חיסכון דומה.
מחקר ה-OECD מצביע כי הצעדים האפקטיביים לצמצום הפער כוללים הגדלת השתתפות נשים בשוק העבודה, צמצום פערי שכר וביטול מנגנוני פרישה מוקדמת.

נתוני הצבירה חושפים את עומק הפער

כפי שפורסם ב-Globes, הפערים בפנסיה בין נשים לגברים בישראל נובעים בראש ובראשונה מפערי שכר מתמשכים, היקפי משרה נמוכים יותר אצל נשים ותקופות ארוכות יותר מחוץ לשוק העבודה. לפי הנתונים המובאים בכתבה, פער הצבירה לפנסיה מגיע אחרי גיל 67 ל-32%, וכבר בגילי 50 עד 54 הוא עומד על יותר מ-100 אלף שקל, כ-25%.

תומר ורון, היועץ הפיננסי של חברת הפינטק רייזאפ, ניתח את דוחות 2025 של קרנות הפנסיה הגדולות ומצא כי בגילי 50 עד 54 גברים צוברים בממוצע 537 אלף שקל, לעומת 398 אלף שקל בלבד אצל נשים. לדבריו, מדובר קודם כל בתוצאה של פערי השכר בשוק העבודה, ולא של התנהלות שונה בתוך שוק הפנסיה עצמו.

מיכל היימן, מנהלת מחלקת פנסיה ברשות שוק ההון, אומרת כי עיקר הפער בפנסיות הוא נגזרת ישירה של פערי השכר, שאותם היא מגדירה בעיה לאומית. גם ד"ר לילך לוריא מאוניברסיטת תל אביב מציינת כי נשים עובדות בממוצע פחות שעות, נמצאות יותר במשרות חלקיות ונפגעות מ"קנס האמהות", שמוביל לפגיעה בהכנסה ובהתקדמות המקצועית לאחר לידת ילדים.

פרישה מוקדמת ותוחלת חיים ארוכה מכבידות על הקצבה

מעבר לפערי ההפקדות, מבנה הפרישה עצמו פועל לרעת נשים. תוחלת החיים של נשים בישראל עומדת על כ-86 שנים לעומת כ-82 אצל גברים, בעוד גיל הפרישה לנשים כיום עומד על 63 ונמצא בהעלאה הדרגתית ל-65, לעומת 67 אצל גברים.

המשמעות היא שהחיסכון של נשים נפרס בדרך כלל על פני יותר שנות פרישה, ולכן גם כאשר סכום הצבירה דומה, הקצבה החודשית נמוכה יותר. בדוגמה שמובאת בכתבה, חיסכון של מיליון שקל מתורגם לקצבה של 4,995 שקל לגבר בן 67, לעומת 4,509 שקל לאישה בת 63, פער של כמעט 10% עוד לפני שמביאים בחשבון את פערי הצבירה עצמם.

מחקר "מבט חטוף על הפנסיות 2025" של ה-OECD מראה כי התופעה אינה ייחודית לישראל, אך מצביע גם על כך שפערי הפנסיה במערב מצטמצמים בהדרגה. לפי המחקר, הדרך היעילה ביותר לצמצם את הפער היא טיפול בשוק העבודה, באמצעות הגדלת השתתפות נשים, צמצום פערי שכר ושעות עבודה וביטול מנגנונים שמעודדים פרישה מוקדמת.

במישור הפרטי, המומחים מדגישים כי מודעות פיננסית והתחלת חיסכון מוקדמת יכולות לצמצם חלק מהנזק המצטבר. בין ההמלצות שעולות מהכתבה, בדיקת דמי ניהול ומסלולי השקעה, שמירה על רצף הפקדות גם בתקופות חל"ת, ופתיחת קרן פנסיה כבר בתחילת הדרך התעסוקתית.

בכתבה הקודמת שלנו על מינוי ישראל מלאכי למנכ"ל משרד האוצר עמדנו על הביקורת סביב היעדר ייצוג נשי בצמרת המשרד. ציינו כי אישור המינוי לווה בהתחייבות למנות אישה לתפקיד המשנה למנכ"ל, לאחר שבקדנציה הנוכחית רוב המינויים הבכירים היו של גברים. עוד הודגש כי למינוי יש בעיקר משקל ניהולי וסמלי, על רקע מגבלות הכוח של מנכ"ל האוצר והרגישות הפוליטית בתקופת בחירות.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?