ישראל בוחנת כלי מדיניות מול שקל חזק, מנורבגיה ושווייץ עד דנמרק

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

סחורות

קולות השוק

רגולטורים

בנקים מרכזיים

אנדראס קריסטו

11.05.2026

ישראל בוחנת כלי מדיניות מול שקל חזק, מנורבגיה ושווייץ עד דנמרק — התמודדות עם שקל חזק

התחזקות השקל מציפה מחדש את הוויכוח הכלכלי על מחירו של מטבע מקומי חזק מדי עבור היצוא, הצמיחה והתחרותיות. הניסיון הבינלאומי מראה כי מדינות מתמודדות עם ייסוף באמצעות שילוב של קרנות עושר, ריבית, התערבות בשוק המט"ח או קיבוע שער חליפין.

היילייטס

נורבגיה מנהלת קרן עושר לאומית בהיקף של 2.2 טריליון דולר להשקעות זרות, כדי למנוע ייסוף יתר במטבע המקומי מקרנות האנרגיה.
שווייץ מפחיתה ריבית ואף מפעילה ריבית שלילית בשנים האחרונות, לצד התערבות יזומה בשוק המט"ח, כדי לרסן התחזקות הפרנק.
בנק ישראל שוקל הפחתת ריבית, התערבות בשוק המט"ח והרחבת היבוא לנוכח עודפי מט"ח מחוץ לשליטת הממשלה והתחזקות השקל כתוצאה מהמגזר ההייטק.

מודלים בינלאומיים להתמודדות עם ייסוף

כפי שפורסם בגלובס, נורבגיה בונה במשך שנים מנגנון שנועד למנוע מהכנסות האנרגיה לחזק יתר על המידה את הקרונה המקומית. הפתרון שלה נשען על הזרמת הכנסות הנפט והגז לקרן העושר הלאומית, שמשקיעה את הכספים בשווקים זרים במקום להזרים אותם ישירות לכלכלה המקומית.

המהלך נועד לצמצם את הסיכון ל"מחלה ההולנדית", מצב שבו זרם גדול של מטבע חוץ מייקר את המטבע המקומי ופוגע בכדאיות היצוא ובתחרותיות של ענפים אחרים. קרן העושר הנורבגית, מהגדולות בעולם, מחזיקה לפי הכתבה נכסים בשווי של 2.2 טריליון דולר, והממשלה מורשית להשתמש רק בחלק קטן מהתשואה השנתית שלה לצורכי התקציב.

גם שווייץ מציגה מסלול אחר של התמודדות עם מטבע חזק. שם הבנק המרכזי מפחית ריבית כדי לרסן את התחזקות הפרנק, ובמשך שנים אף מפעיל ריבית שלילית, לצד התערבות בשוק המט"ח כאשר הוא מבקש לשמור על שער חליפין התואם את יעד האינפלציה ואת צורכי המשק.

בדנמרק, לעומת זאת, המדיניות נשענת על קיבוע הקרונה לאירו. הגישה הזו מפחיתה את השפעת לחצי הייסוף הנובעים מגידור והשקעות של גופים מוסדיים, אך באה עם ויתור חלקי על עצמאות מוניטרית, בתמורה ליציבות גבוהה יותר בסחר ובחוזים.

המגבלות בישראל והאפשרויות של בנק ישראל

בישראל, לפי פרופ' צבי אקשטיין, מבנה המשק מקשה על אימוץ מודל דומה לזה של נורבגיה, משום שמקור עודפי המט"ח אינו בשליטה ממשלתית ישירה אלא נובע במידה רבה ממגזר ההייטק הפרטי. לדבריו, לצד פעילות יצוא חזקה יחסית בהייטק, חלקים אחרים במשק, כולל היבוא, פועלים ברמה נמוכה יותר, מצב שמגדיל את העודף במאזן התשלומים ותומך בשקל.

אקשטיין מצביע גם על הריבית הגבוהה בישראל ועל פעילות הגידור של הגופים המוסדיים כגורמים שמגבירים ביקוש לשקלים. להערכתו, צעדים אפשריים כוללים הורדת ריבית, התערבות בשוק המט"ח וצעדים ממשלתיים להרחבת היבוא, שיכולים גם למתן את חוזק המטבע וגם לשפר את מצב הצרכנים.

פרופ' ערן ישיב אומר כי התערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח נותרת אפשרות מעשית, כפי שנעשה בעבר בתקופת המשבר הפיננסי תחת הנגיד סטנלי פישר. הוא מוסיף כי מסחר ישיר במט"ח מול הגופים המוסדיים עשוי לצמצם את השפעתם על שער החליפין, אך פתרון של קיבוע מטבע בנוסח דנמרק אינו נחשב ריאלי עבור המשק הישראלי.

בכתבה קודמת שלנו על התחזקות השקל מול הדולר סקרנו כיצד השקל הגיע לרמות של כ-2.9 שקלים לדולר על רקע מכירות מט"ח נרחבות של הגופים המוסדיים, עליות בשווקים בחו"ל והתרחבות יצוא ההייטק שמגדילה את העודף בחשבון השוטף. הסברנו שהדיון סביב התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח מתחדד, אך גם אם תתבצע רכישת דולרים או הפחתת ריבית, ההשפעה עלולה להיות מוגבלת בזמן כל עוד מנגנוני הגידור של המוסדיים ממשיכים לדחוף לייסוף.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?