בנק ישראל ניצב מול לחץ להתערבות במט"ח על רקע התחזקות השקל

בנק ישראל ניצב מול לחץ להתערבות במט"ח על רקע התחזקות השקל
האם בנק ישראל יתערב?

התחזקות השקל ב-2026 והפגיעה ברווחיות של מגזרים סחירים מעמידות מחדש במבחן את הגישה השמרנית של נגיד בנק ישראל, אמיר ירון. הדיון בשוק מתמקד בשאלה אם הבנק צריך להאיץ הפחתת ריבית או לשוב לרכישות מט"ח, לנוכח תנאים שמזכירים לחלק מהכלכלנים תקופות התערבות קודמות.

היילייטס

  • בנק ישראל בראשות אמיר ירון ניצב בלחץ גובר להתערב בשוק המט"ח לאחר התחזקות השקל ופגיעה ברווחיות היצואנים.
  • סיכוי להתערבות עולה במיוחד לאחר הפסקת האש עם איראן ובצל נתונים חלשים בסקר החברות של בנק ישראל, על רקע התאוששות עסקית אנמית.
  • חסם מרכזי למהלך התערבות הוא לחץ מדיני מצד הממשל האמריקאי נגד רכישות ולפעולות בשוק המט"ח, מה שמגביל את גמישות בנק ישראל.

הוויכוח על כלי המדיניות

כפי שדווח בגלובס, ירון מציג מאז כניסתו לתפקיד ב-2018 העדפה ברורה לכך ששער החליפין ייקבע בעיקר בידי כוחות השוק, עם מקום להתערבות רק בתנודות חריגות שאינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים. על רקע ירידת הדולר לרמות שפל והלחץ על רווחיות היצוא והתעשייה, הגישה הזאת ניצבת כעת בפני מבחן משמעותי יותר.

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, אומר כי בתקופת הקורונה בנק ישראל כבר ביצע רכישת דולרים בהיקף גדול כאשר השקל התחזק והאינפלציה ירדה מתחת ליעד. לדבריו, גם המשנה לנגיד אנדרו אביר התבטא בעבר בעד התערבות לשם הגנה על התעשייה, אך כיום הוא מצדיק מהלך כזה בעיקר אם האינפלציה תתקרב לגבול התחתון של היעד.

מול ירון מוצגת גישתו של סטנלי פישר, שכיהן כנגיד בשנים 2005 עד 2013 ואימץ קו אקטיבי יותר במהלך המשבר הגלובלי של 2008. לפי יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, פישר עשה שימוש תכוף יותר בשינויים בריבית ובהתערבות בשוק המט"ח, לרבות מהלכים שנועדו לנטרל את השפעת הגז הטבעי על ייסוף השקל באמצעות רכישות של מיליארדי דולרים.

כץ מציין כי למרות ההבדלים בסגנון, קיימת גם נקודת דמיון בין הנגידים, משום שגם ירון התערב בשוק בתקופת הקורונה. הוא מזכיר כי בשנת 2021 הודיע בנק ישראל מראש על רכישות מט"ח של 30 מיליארד דולר, מהלך שנועד לספק ודאות לשוק ולתמוך במשק מול השלכות המשבר.

השפעה על המשק והמגבלות לפעולה

להערכת כץ, הסיכוי להתערבות גובר ככל שהשקל ממשיך להתחזק, במיוחד לאחר הפסקת האש עם איראן ובצל נתונים חלשים יחסית בסקר החברות של בנק ישראל. לדבריו, ההתאוששות של המגזר העסקי חלקית ואנמית, ועסקים רבים מדווחים על פסימיות, מצב שפוגע לא רק ביצואנים אלא גם בתעשיינים המתחרים בייבוא בשוק המקומי.

בכיר לשעבר במערכת הפיננסית מעריך כי פישר, אילו היה בתפקיד כיום, היה מפחית את הריבית מיד ובחדות של חצי אחוז, ואולי גם פועל במקביל בשוק המט"ח. עם זאת, גם לפי הגישה הזאת, לא בטוח שמהירות ואקטיביות גבוהות יותר היו מיטיבות עם השוק, שכן הן עלולות להוביל לשינויים תכופים במדיניות המוניטרית ולפגוע ביציבות שהשוק מבקש.

שפריר מוסיף כי בעבר גם קרנית פלוג תמכה בהתערבות בשוק המט"ח כדי לסייע לייצור המסורתי, בין היתר בשל משקלו בתעסוקה, במיוחד כאשר האינפלציה הייתה אפסית. כעת, לדבריו, המלחמה משנה את התחזיות המוקדמות, והחסם המרכזי לצעד כזה הוא מדיני, לנוכח הלחץ מצד הממשל האמריקאי נגד התערבות של בנקים מרכזיים במסחר במטבע חוץ, מה שמצמצם את מרחב הפעולה של בנק ישראל.

בכתבה קודמת שלנו על התחזקות השקל מול הדולר הסברנו כיצד הייסוף הגיע לרמות של כ-2.9 שקלים לדולר, בין היתר בעקבות מכירות מט"ח של הגופים המוסדיים, עליות בשווקים בחו"ל והתרחבות יצוא ההייטק שמגדילה את העודף בחשבון השוטף. ציינו שהלחץ מצד היצואנים מחדד את הדיון סביב התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח או הפחתת ריבית, אך גם אם יינקטו צעדים כאלה ההשפעה עלולה להיות מוגבלת כל עוד מנגנוני הגידור של המוסדיים ממשיכים לתמוך בייסוף.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.