מחקר של אוניברסיטת תל אביב ומכון אגם מזהיר מהחרפת הקיטוב הפוליטי והחברתי בישראל

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
מחקר: הקיטוב גובר בישראל

כל החדשות

הסיפורים החמים

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

מחקר של אוניברסיטת תל אביב ומכון אגם מזהיר מהחרפת הקיטוב הפוליטי והחברתי בישראל — הקיטוב מאיים על ישראל

על רקע יותר משנתיים וחצי של מלחמה בכמה חזיתות, רוב הישראלים מגדירים את הקיטוב הפנימי והשנאה חסרת הבסיס כאיום המרכזי על המדינה. המחקר החדש מצביע על כך ש-59% מהציבור רואים בפילוג הפנימי את הסכנה הגדולה ביותר, בעוד 30% שוקלים לעזוב את ישראל.

היילייטס

מדד הקיטוב הלאומי והחברתי של מכון אגם ואוניברסיטת תל אביב הגיע ל-8.3 מתוך 10, רמה שמוגדרת כסיכון לאומי מתקדם.
בין 66% ל-71% מהציבור סבורים שהפער סביב חזון זהות המדינה משמעותי במידה רבה, עלייה של 15% מאז אוגוסט 2023.
71% מצהירים שיהיו מוכנים לחברות עם מצביעי המחנה הנגדי, ירידה של 10% מאז אוגוסט 2023, ו-11% מוכנים לתמוך באלימות להצלת הדמוקרטיה.

ממצאי המדד והאזהרה המרכזית

לפי המחקר של מכון אגם והחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב, מדד הקיטוב הלאומי והחברתי בין קבוצות האוכלוסייה בישראל עומד על 8.3 מתוך 10, רמה שהמכון מגדיר כשלב מתקדם מאוד של סיכון לאומי.

בדוח נכתב כי ישראל אינה רק חברה מפולגת, אלא מתקרבת לאזור שבו קיטוב פוליטי וחברתי עלול להפוך לעימות אזרחי. המחקר יוצג לראשונה בכנס של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף קרן כדר, והוא בוחן ארבעה ממדים של הפילוג בחברה הישראלית.

בממד הראשון, שבוחן את עומק ועוצמת הקרע, בין 66% ל-71% מהציבור סבורים שהפער בין המחנות סביב חזון זהות המדינה הוא משמעותי במידה רבה. מדובר בעלייה של 15% מאז אוגוסט 2023, תקופת השיא של המחלוקת סביב המהפכה המשפטית.

עוד עולה כי בעיני רוב הציבור, קו השבר המרכזי כבר אינו הסכסוך הישראלי-פלסטיני או שאלות של ימין ושמאל מדיני. לפי המדד, הפער הבולט ביותר הוא בין חילונים לדתיים, בין לאומיות לדמוקרטיה, ובין שלטון הרוב לבין הצורך באיזונים ובלמים.

השפעה על הדמוקרטיה והיציבות החברתית

בממד השני, שבודק ניכור ושלילת לגיטימיות, יותר מ-70% ממצביעי הקואליציה והאופוזיציה סבורים שהתנהלות המחנה הנגדי פוגעת בביטחון ישראל. רק 10% מהציבור דוחים לחלוטין את הטענה הזאת, ו-71% אומרים שיהיו מוכנים להיות חברים של מי שמצביע למחנה הנגדי, ירידה של 10% לעומת אוגוסט 2023.

בבחינת האמון בעקרונות הדמוקרטיה, 57% ממצביעי הקואליציה רואים בעיקרון שלטון הרוב את העיקרון החשוב ביותר, לעומת כ-12% בלבד ממצביעי האופוזיציה. מנגד, רוב מצביעי האופוזיציה מצביעים על שוויון זכויות ואיזון בין רשויות השלטון כעקרונות המרכזיים, לעומת כ-20% ממצביעי הקואליציה.

לצד הפערים, 69% מהציבור מוכנים לוותר על חלק מעקרונות המחנה הפוליטי שלהם למען אחדות לאומית. עם זאת, החוקרים מדגישים כי 31% מוכנים לקבל פילוג בתוך העם כדי לשמר את עקרונות המחנה שלהם, נתון שממחיש את עומק השבר.

בממד הרביעי, שנוגע ללגיטימציה לאלימות ממניעים פוליטיים, 6% מהציבור תומכים באלימות כדי להשיג מטרה חשובה, ו-11% אומרים שיתמכו בכל פעולה, כולל אלימות, אם מדובר בהצלת הדמוקרטיה הישראלית. מחברי המחקר, ד"ר נמרוד ניר ממכון אגם ואסא שפירא מאוניברסיטת תל אביב, מגדירים את מדד הקיטוב הלאומי ל-2026 כדוח חירום ולא כדוח ייאוש, ומציגים אותו כתמרור אזהרה משמעותי לקראת הבחירות.

בהצעת החוק להרחבת סמכויות הממשלה במינויים בכירים בשירות המדינה, שעליה כתבנו בעבר, תיארנו מהלך שמרכז בידי הממשלה סמכות רחבה למנות ולהדיח בעלי תפקידים מרכזיים, באופן שעשוי להפוך את כהונתם לתלויה בחילופי ממשלות. באותו דיווח הודגש כי גם כאשר קיימים מנגנוני כשירות ושימוע, המלצותיהם אינן מחייבות—מה שמחדד את החשש מפוליטיזציה והחלשת הבלמים והבקרות במערכת הציבורית.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?