פיזור הכנסת עשוי להגביל מינויים והחלטות ממשלה עוד לפני קביעת מועד הבחירות

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
השלכות פיזור הכנסת על המינויים והחלטות הממשלה

כל החדשות

הסיפורים החמים

חדשות קריפטו

חדשות פיננסיות

מטבעות

קולות השוק

חדשות רגולטורים

פיזור הכנסת עשוי להגביל מינויים והחלטות ממשלה עוד לפני קביעת מועד הבחירות — מהפכות בעקבות הפיזור

המהלך לפיזור הכנסת ה-25 מתקדם ללא תאריך בחירות קבוע, אך כבר בשלב זה הוא עשוי להשפיע על עבודת הכנסת, פעילות הממשלה וקבלת החלטות רגולטוריות ומדיניות. המשמעות המעשית נוגעת בין היתר למינויים בכירים, להתנהלות ועדות הכנסת ולמרחב הפעולה של ממשלת מעבר בתקופה ביטחונית ודיפלומטית רגישה.

היילייטס

כבר עם הגשת הצעת החוק לפיזור הכנסת ה-25 הוטלו מגבלות פרקטיות על עבודת הכנסת והממשלה, עוד לפני השלמת החקיקה.
בתקופת מעבר חלה החמרה בהגבלות על מינויים בכירים והתחייבויות תקציביות, כשמינוי ראש המל"ל ומנכ"ל רשות מקרקעי ישראל ממתינים לאיוש.
הממשלה עדיין יכולה לקדם החלטות חוץ וביטחון דחופות, כמו ההסכם הימי עם לבנון ב-2022, אך כפופה לביקורת שיפוטית וציבורית מוגברת.

השלכות מיידיות על עבודת הכנסת והממשלה

כפי שפורסם בגלובס, יו"ר הקואליציה אופיר כץ הגיש את הצעת החוק לפיזור הכנסת ה-25 יחד עם ראשי סיעות הקואליציה, במהלך שמציב כבר כעת מגבלות מעשיות עוד לפני השלמת הליך החקיקה בשלוש קריאות. אף שהכנסת ממשיכה לכהן עד הישיבה הראשונה של הכנסת החדשה לפי עקרון הרציפות, פיזור הכנסת משנה את אופן עבודתה ומצמצם חלק מהכלים השוטפים העומדים לרשותה.

לפי סקירה של ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הקדמת בחירות אינה אירוע חריג במערכת הפוליטית בישראל. מתוך 24 כנסות שסיימו את כהונתן עד כה, 18 לא השלימו כהונה מלאה, וברוב המקרים כהונתן הסתיימה באמצעות חוק לפיזור הכנסת.

מבחינה פרלמנטרית, הכנסת שהתפזרה עדיין רשאית לחוקק חוקים, אך עבודת הוועדות נעשית מוגבלת יותר. לאחר הפיזור נהוג שהוועדות מתכנסות רק באישור ועדת ההסכמות, שבה חברים יו"ר הקואליציה ונציג מסיעת יו"ר האופוזיציה.

גם הממשלה עשויה להיכנס למסגרת מצמצמת יותר עוד לפני אישור סופי של החוק. לפי הניתוח של ד"ר עמיר פוקס ופרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, חוק יסוד: הממשלה אינו קובע מגבלות מפורשות על סמכויות ממשלת מעבר, אך פסיקת בג"ץ מחייבת אותה בחובת איפוק ומצמצמת את מתחם הסבירות של החלטותיה, אלא אם קיים צורך ציבורי חיוני בעשייה.

השפעה על מינויים, תקציבים והחלטות מדיניות

אחד התחומים הרגישים ביותר בתקופת בחירות הוא מה שמכונה כלכלת בחירות, כלומר שימוש בכלים תקציביים או בהבטחות כלכליות לצורך השפעה על הבוחרים. לאורך השנים הוגבלו צעדים כאלה באמצעות מסגרת משפטית מחמירה יותר, וכיום הנחיות הייעוץ המשפטי אוסרות על שרים להבטיח הקצאות תקציביות מכוח תפקידם במהלך פעילות בחירות.

המגבלות בולטות גם בתחום המינויים הבכירים. ברקע עומדים תפקידים שעדיין ממתינים לאיוש, ובהם ראש המל"ל ומנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, לאחר שכבר פורסמה הודעה על מינוי ממלאת מקום ליו"ר מטה התכנון הלאומי. לפי פסיקת בג"ץ והנחיות היועץ המשפטי לממשלה, אין איסור מוחלט על מינויים בתקופת בחירות, אך נדרש שיקול דעת מצומצם יותר והצדקה ברורה לצורך חיוני במינוי.

לצד זאת, תקופת בחירות אינה עוצרת בהכרח החלטות חוץ וביטחון. אם יבשילו מגעים להסכמים מדיניים או להכרעות ביטחוניות דחופות, הממשלה יכולה לטעון כי האינטרס הציבורי מחייב פעולה גם בהיעדר אמון מלא של כנסת פעילה.

התקדים המרכזי בהקשר זה הוא ההסכם הימי בין ישראל ללבנון מ-2022, שנחתם במהלך חודש הבחירות ושרד עתירות לבג"ץ. בית המשפט נתן משקל לצורך הביטחוני והמדיני, וכן לעובדה שהמהלך החל להתגבש עוד לפני פיזור הכנסת, דבר שממחיש כי גם בתקופת מעבר נשמר לממשלה מרחב פעולה, אך תחת ביקורת משפטית וציבורית הדוקה יותר.

בהמשך לדיווח הקודם שלנו על קידום הצעת חוק לפיזור הכנסת בידי הנהלת הקואליציה, סקרנו כיצד אופיר כץ וראשי סיעות הקואליציה ביקשו לשמור שליטה על קצב ההליך ועל מועד הבחירות, שיוכרע בהמשך בוועדת הכנסת. עוד הראינו כיצד המחלוקות סביב חוק הפטור מגיוס והמאמץ להשלים חקיקה ומינויים לפני היציאה לבחירות משפיעים על לוח הזמנים הפוליטי.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?