למרות מעבר של משקיעים רבים לשוק ההון, חלק גדול מהחיסכון, האשראי וההשקעות בישראל נשאר קשור בפועל לענף הנדל"ן. הריכוזיות הזאת בולטת במיוחד בתקופה שבה הענף מתמודד עם קיפאון במכירות, ריבית גבוהה והיצע דירות ברמות שיא היסטוריות.
היילייטס
- רבע משווי כל החברות הציבוריות בבורסה בתל אביב שייך לחברות נדל"ן, לעומת ממוצע עולמי של 4.8% בלבד.
- 40% עלייה באשראי ליזמי נדל"ן נרשמה בשנה האחרונה, וחשיפת חמשת הבנקים הגדולים לפרויקטים בסיכון גבוהה עלתה ל-44% ב-2025.
- בסוף 2025 חוב מגזר הבינוי והנדל"ן הגיע ל-543 מיליארד שקל, בעוד 650 מיליארד שקל ממשקי הבית הם משכנתאות דירה.
מבנה החשיפה של השוק המקומי
כפי שפורסם ב-Globes, רבע משווי כלל החברות הציבוריות הנסחרות בבורסת תל אביב שייך לחברות נדל"ן, שיעור חריג ביחס בינלאומי. מחקר שהציגה בעבר פרופ' מרים שוורץ זיו מהאוניברסיטה העברית מצא כי ב-27 מדינות שנסקרו, שווי חברות הנדל"ן עומד בממוצע על 4.8% בלבד מסך החברות הנסחרות, והחציון עומד על 2.9%.המגמה הזאת נמשכת גם דרך שוק ההנפקות. לפי הטקסט, יזמיות נדל"ן נוספות מבקשות להגיע לבורסה המקומית, לאחר שחברות כמו רמי לוי נדל"ן ומנרב כבר הנפיקו מניות ברבעון הראשון של השנה, מה שממחיש את התלות ההדדית בין צורכי המימון של היזמים לבין תיאבון ההשקעה של השוק.
החשיפה אינה נעצרת במניות של חברות נדל"ן. מתחילת 2026, 23% מתוך 4 מיליארד שקל שגויסו בשוק החוב בתל אביב הופנו לחברות נדל"ן ובנייה, אך 39% נוספים גויסו בידי בנקים ו-20% בידי חברות ביטוח, שירותים ומכשירים פיננסיים, גופים שחלק משמעותי מהכסף אצלם זורם גם הוא בחזרה למימון פעילות נדל"ן.
בשנה האחרונה נרשמה עלייה של 40% באשראי שצרכו יזמי נדל"ן בתחום הבנייה. בבנק ישראל נכתב כי בשנת 2025 עלה ב-9% נתח החשיפה של חמשת הבנקים הגדולים לפרויקטים שבהם קצב הביצוע ההנדסי גבוה מקצב המכירות, לכ-44%, נתון שהוגדר כמשקף מדד לרמת הסיכון.
השלכות על אשראי, חיסכון ויציבות המשק
בסוף 2025, סעיף "בינוי ופעילויות נדל"ן" נשא חוב של 543 מיליארד שקל, יותר מארבעת הענפים מסחר, תחבורה ואחסנה, שירותים פיננסיים ומידע ותקשורת יחד, שהחזיקו בפחות מ-490 מיליארד שקל. גם בתעשייה, שהחזיקה חוב של 159 מיליארד שקל, חלק מהפעילות קשור בפועל לשרשרת האספקה של ענף הנדל"ן.גם בצד משקי הבית התמונה מרוכזת מאוד. מתוך חובות משקי הבית, 650 מיליארד שקל הם משכנתאות לרכישת דירות, לעומת 250 מיליארד שקל בלבד בחוב שאינו לדיור, כאשר גם חלק ממנו שימש לא פעם להשלמת הון עצמי לרכישת דירה.
לפי הניתוח בטקסט, מוקד הסיכון אינו בהכרח קריסה מיידית של שוק הדיור אלא הקורלציה הגבוהה בין הנכסים וההתחייבויות במשק. כאשר דירות, מניות של חברות נדל"ן, אשראי בנקאי, חסכונות פנסיוניים ומימון מוסדי נשענים על אותו מנוע, יכולת הפיזור של משקי הבית והמערכת הפיננסית נחלשת משמעותית.
המשמעות הרחבה יותר היא שממשלה, בנק ישראל והמערכת הבנקאית פועלים בתוך מבנה שבו פגיעה חדה בענף אחד עלולה לגלוש במהירות למערכת כולה. לפי הקו שמוצג בטקסט, התלות ההדדית הזאת גם מסבירה מדוע שוק האשראי ממשיך לשאת מימון לענף ולגלגל התחייבויות, מתוך הנחה שהמערכת לא תאפשר זעזוע עמוק מדי בנדל"ן.
בסיקור הקודם שלנו על דרישת הבנקים לעדכן דוחות אפס בפרויקטי מגורים, הסברנו כיצד עליית עלויות הבנייה והיחלשות קצב המכירות שוחקות את הרווחיות החזויה ומובילות להקשחת תנאי המימון. הראינו שהמהלך מגדיל אצל חלק מהיזמים את הצורך בהון עצמי נוסף, אך גם עשוי לאפשר התאמה ישירה יותר של מחירי הדירות לתנאי השוק במקום להסתמך על מבצעי מימון.
חדשות TAG נדל"ן האחרונות
- Forex
- Crypto