משרד הביטחון נערך לניצול רזרבת התקציב, כשהפער התקציבי עשוי להגיע לעשרות מיליארדי שקלים

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
רזרבה תקציבית וביטחון

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

סחורות

בנקים מרכזיים

אנדראס קריסטו

17.05.2026

משרד הביטחון נערך לניצול רזרבת התקציב, כשהפער התקציבי עשוי להגיע לעשרות מיליארדי שקלים — רזרבה תקציבית על הפרק

המתיחות הביטחונית מול איראן מציבה מחדש במרכז את המאבק בין משרד האוצר למערכת הביטחון סביב מימון הלחימה וההתחייבויות הצבאיות. חודש וחצי בלבד לאחר אישור תקציב 2026, כבר מתגבר הדיון על שימוש ברזרבה של 7 מיליארד שקל שנקבעה למקרה של הסלמה נוספת.

היילייטס

משרד הביטחון מבקש לסגור פער תקציבי של 20–30 מיליארד שקל נוספים מעבר לרזרבה של 7 מיליארד שקל בתקציב 2026 שנועדה ללחימה ממושכת.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ירידה של 3.3% בתוצר ברבעון הראשון של 2026, בעיקר בשל הפגיעה מפעילות במבצע 'שאגת הארי' במרץ.
הגירעון ירד ל-3.8% תוצר באפריל, גביית המסים בינואר–אפריל עלתה ב-11.8%, והתחזיות לצמיחה ל-2026 ו-2027 תלויות בהיעדר הסלמה נוספת בלחימה.

המאבק על רזרבת 2026

כפי שפורסם בגלובס, במשרד הביטחון פועלים מאחורי הקלעים כדי לנצל את כספי הרזרבה שיועדו להתמשכות הלחימה מול איראן, בעוד שבאוצר מזהירים מפני שימוש שיחרוג מהמטרה המקורית שלשמה הוקצה הסכום.

תקציב 2026, שאושר בכנסת בסוף מרץ במהלך מלחמת "שאגת הארי", הגדיל את תקציב הביטחון מ-111 מיליארד שקל שתוכננו תחילה ל-143 מיליארד שקל, ובמקביל כלל קופת רזרבה של 7 מיליארד שקל. אלא שלפי גורמים המעורים במגעים, הדרישות של מערכת הביטחון חורגות בהרבה מהיקף הרזרבה, והפער הכולל שאותו היא מבקשת לסגור עומד על כ-20 עד 30 מיליארד שקל נוספים.

באוצר מבדילים בין עלויות ישירות של לחימה, כמו תחמושת, ימי מילואים, שיקום ציוד ופעילות מבצעית, לבין התחייבויות מוקדמות יותר, ובהן חוזי רכש, התקשרויות עם ספקים והוצאות פיתוח של מערכות נשק. מבחינת המשרד, חלק מהפער נובע מהתחייבויות שניטלו עוד לפני פרוץ "שאגת הארי", ולכן הצגתן כעת כחלק מהתמשכות הלחימה עלולה ליצור פרצה ביעד הגירעון ללא מקור תקציבי ברור.

מנגד, במערכת הביטחון רואים גם בהתחייבויות שנחתמו לפני המלחמה חלק מהיערכות נדרשת לאיומים הנוכחיים, במיוחד בתקופה של לחימה פעילה. לפי ניסיון הסבבים הקודמים, הרזרבה הקיימת עשויה להספיק רק לימי לחימה ספורים, וספק אם תוכל לממן מערכה רחבה יותר או הסלמה בזירה הצפונית.

הסיכון לצמיחה והאיתותים מהמשק

במקביל לוויכוח התקציבי, הנתונים המאקרו-כלכליים מציגים תמונה מעורבת. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ירידה של 3.3% בחישוב שנתי בתוצר ברבעון הראשון של 2026, נתון שמשקף בעיקר את הפגיעה בפעילות בחודש מרץ בזמן מבצע "שאגת הארי".

כעת עיקר השאלה הוא אם הריבאונד הצפוי ברבעון השני אכן יתממש, או שהסלמה נוספת תמחק חלק ניכר ממנו. נכון לעכשיו האיתותים הכלכליים עדיין חיוביים: הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ירד באפריל ל-3.8% תוצר, גביית המסים בינואר-אפריל עלתה ב-11.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והחודשים הראשונים של 2026 נסגרו בעודף תקציבי מצטבר של כמעט 10 מיליארד שקל.

גם בצריכה הפרטית נרשמת התאוששות מהירה יחסית. נתוני שב"א מצביעים על ירידה של כ-20% בהוצאות בכרטיסי אשראי בתחילת סבב הלחימה האחרון מול איראן, ולאחר מכן על התאוששות חדה כבר מהשבוע השני. הדפוס הזה תומך בהערכה כי בהפוגות קצרות המשק הישראלי חוזר לפעילות במהירות, אך מימוש התחזיות לצמיחה של 3.8% ב-2026 ו-5.5% ב-2027, כפי שבנק ישראל צופה בתחזיתו ממרץ, תלוי בכך שהלחימה לא תתרחב מעבר להנחות שעל בסיסן נבנתה התחזית.

בכתבה קודמת שלנו סקרנו את האומדן הראשוני של הלמ"ס שהצביע על התכווצות בפעילות הכלכלית בתחילת 2026, עם ירידה שנתית של 3.3% בתוצר ברבעון הראשון וירידה בתוצר לנפש. הדגש היה על הפגיעה בצריכה הפרטית והאזרחית לצד עלייה בהוצאה הביטחונית, ועל כך שעומק ההתאוששות ברבעון השני תלוי בין היתר בסיכון להסלמה מחודשת בזירה מול איראן.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?