הכלכלה הישראלית מתכווצת ברבעון הראשון לאחר מבצע "שאגת הארי"

הכלכלה הישראלית מתכווצת ברבעון הראשון לאחר מבצע "שאגת הארי"
המשק מתכווץ ב-2026

הפעילות במשק בישראל נחלשת בתחילת 2026 ומסיימת רצף של שני רבעונים של צמיחה, על רקע השפעות הלחימה במרץ. האומדן הראשוני מצביע על התכווצות שנתית של 3.3% בתוצר ברבעון הראשון ועל ירידה של 4.5% בתוצר לנפש לעומת הרבעון האחרון של 2025.

היילייטס

  • התמ״ג של ישראל ירד ב-0.8% ברבעון הראשון של 2026, בהיפוך חד מהצמיחה ברבעון הקודם שעמדה על 2.9% שנתי.
  • התוצר העסקי התכווץ ב-3.1% בחישוב שנתי, וההוצאה לצריכה פרטית צנחה ב-4.7%, עם ירידה חדה נוספת של 10.1% בהוצאה השוטפת לנפש.
  • הוצאה לצריכה ביטחונית עלתה ב-9% בשל הלחימה, בעוד שהצריכה הציבורית האזרחית התרסקה ב-26.8% והרכישות האזרחיות ב-43.5%.

אומדן התמ"ג מצביע על בלימה חדה

כפי שדווח ב-Globes, האומדן הראשוני של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם היום מציג ירידה של 0.8% בתוצר בחישוב רבעוני ברבעון הראשון של 2026. הנתון משקף היפוך מהיר לעומת מגמת ההתאוששות שנרשמה במחצית השנייה של 2025, לאחר שברבעון הרביעי של 2025 צמח התמ"ג בקצב שנתי של 2.9%.

בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, התמונה עדיין מתונה יותר, עם עלייה של 1.7% בתמ"ג ועלייה של 0.6% בתוצר לנפש. עם זאת, הירידה בתוצר לנפש מול הרבעון האחרון של 2025 מדגישה שחיקה ברמת החיים, גם אם התמונה השנתית הרחבה עדיין אינה מצביעה על נסיגה מלאה.

גם התוצר העסקי, שנחשב אינדיקטור מרכזי לפעילות במגזר הפרטי, יורד ב-3.1% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של 2026, לאחר עלייה של 5.4% ברבעון הקודם. לפי הנתונים, הירידה ניכרת ברוב רכיבי השימושים במשק.

צריכה אזרחית נחלשת, ההוצאה הביטחונית עולה

ההוצאה לצריכה פרטית מתכווצת ב-4.7% בחישוב שנתי, בהמשך לירידה של 4.6% ברבעון הרביעי של 2025, בעוד שהצריכה הפרטית לנפש יורדת ב-5.8%. ההוצאה השוטפת לנפש, הכוללת מזון, דיור, דלק וחשמל, יורדת ב-10.1% בחישוב שנתי, נתון שממחיש את הפגיעה הישירה בביקוש האזרחי.

גם ההוצאה לצריכה ציבורית מתכווצת, עם ירידה של 4.8% בחישוב שנתי, בעיקר בשל קריסה של 26.8% בצריכה האזרחית וירידה של 43.5% בקניות האזרחיות. במקביל, ההוצאה לצריכה ביטחונית עולה ב-9% בחישוב שנתי על רקע הלחימה, ומבליטה את השינוי בהרכב הפעילות הממשלתית.

המבט קדימה תלוי כעת בקצב ההתאוששות ברבעון השני של 2026 ובאפשרות של חזרה לשגרה. בכלכלה הישראלית מעריכים כי ייתכן ריבאונד בדומה לזה שנרשם ברבעון השלישי של 2025, אז נרשמה צמיחה שנתית של 12.4% לאחר ההתכווצות ברבעון השני, אך עומק ההתאוששות תלוי בהתחדשות אפשרית של הלחימה באיראן.

בכתבה קודמת שלנו סקרנו את ההיערכות בישראל לאפשרות שוושינגטון תחדש את הלחימה מול איראן בתוך ימים, כולל עדכון בנק מטרות משותף ובחינת תרחישי תקיפה. הדגש היה על הסיכון להסלמה שתשפיע על שוק האנרגיה (דרך מתקני אנרגיה ומצר הורמוז) ועל הזירה הלבנונית, לצד השפעות עקיפות על מחירי הנפט והסחורות.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.