רפורמת הייבוא בישראל מציגה תחרות גוברת בחשמל, בעוד מחירי המזון ממשיכים לעלות
כמעט שנה וחצי לאחר כניסת רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" לתוקף בינואר 2025, נתוני משרד הכלכלה מצביעים על תוצאות לא אחידות בין ענפי הייבוא. בעוד מוצרי חשמל ומוצרי בית מציגים הוזלות, גידול ביבוא ופחות ריכוזיות, בתחומי התמרוקים ובעיקר המזון נמשכים קשיים רגולטוריים שמעכבים את השפעת המהלך על יוקר המחיה.
היילייטס
- הרפורמה בייבוא הגיעה למיצוי ראשוני בחשמל ביתי, כאשר נתח היבואן הרשמי של דייסון ירד מ-17.4% ב-2024 ל-6% ב-2025, והמחירים ירדו עקב התגברות יבוא מקביל.
- בתמרוקים חלה ירידת מחירים של 1.9% בלבד מאז תחילת הרפורמה, תוך שמירה על ריכוזיות גבוהה כאשר שסטוביץ מחזיקה כחצי מהשוק.
- במזון נרשמת המשכיות בעליית מחירים שמעל מדד המחירים לצרכן, ללא שינוי משמעותי בריכוזיות והחרגות רגולטוריות מהוות חסם מרכזי לירידת מחירים.
נתוני המשרדים מצביעים על פער בין הענפים
כפי שדווח בידי Globes ומשרד הכלכלה, עיקר השינוי המהיר ביותר נרשם בתחום מוצרי החשמל הביתיים, שבו בוטלו בדיקות מעבדה והתאמות ייחודיות לישראל עבור מוצרים הכפופים לרגולציה אירופית. לפי הנתונים, הרשתות הרחיבו יבוא מקביל, מספר היבואנים גדל, והריכוזיות נחלשה בכמה קטגוריות מרכזיות.בשוק שואבי האבק, למשל, נתח השוק של היבואן הרשמי של דייסון ירד מ-17.4% ב-2024 ל-6% בלבד ב-2025, בעוד יבואנים כמו "באג" והיבואנים הקטנים הגדילו את חלקם. גם בשייקרים, מעבדי מזון, מכונות קפה ועגלות תינוק נרשמה עלייה בנתח של שחקנים קטנים יותר, במקביל לירידת מחירים על המדף.
במשרד הכלכלה מדגישים שלא כל ההוזלות נובעות בהכרח מהרפורמה בלבד, משום שמחירי חלק מהמוצרים נוטים לרדת לאורך זמן וגם התחזקות השקל תמכה בהוזלת מוצרים מיובאים. עם זאת, היבואנים מציינים חיסכון בזמן ובעלויות ועלייה במגוון המוצרים, ובמהלך 2025 גדל השימוש במסלול האירופי, כך שבממוצע כ-13% מהיבואנים השתמשו בו, ובדצמבר האחרון כבר הגיע השיעור ל-24%.
בתחום התמרוקים התמונה חיובית יותר במתינות. המחירים אמנם עלו בשנים האחרונות, אך מאז תחילת הרפורמה נרשמת ירידה של 1.9%, לצד גידול ביבוא של מוצרי היגיינת פה. עם זאת, הריכוזיות נותרת גבוהה בחלק מהקטגוריות, ושסטוביץ ממשיכה להחזיק כמעט במחצית משוק זה, בעוד נתח היבואנים הקטנים עלה רק במידה מוגבלת.
חסמים במזון מעכבים את השפעת הרפורמה
התחום הבעייתי ביותר נותר המזון, שבו המחירים לצרכן ממשיכים לעלות גם לאחר תחילת הרפורמה, ואף בקצב גבוה ממדד המחירים לצרכן. בדיקת משרד הכלכלה מראה כי הריכוזיות בשוק כמעט שלא השתנתה, ובחלק מהקטגוריות נתח הספקים הקטנים אף נשחק.יבואני מזון אומרים כי לצד חיסכון מסוים בזמן ובכסף, הענף סובל ממספר החרגות גבוה יותר מכל תחום אחר, לרבות מדיניות אפס ליסטריה שאינה תואמת את המודל האירופי. יבואן גדול אף דיווח על המתנה של כשנה לקבלת אישור מסוים, וחוסר בהירות לגבי המסמכים הנדרשים בעת אכיפה גורם ליבואנים להמשיך להישען על המסלולים הישנים במקום על המסלול האירופי.
גם דרישות הכשרות מוסיפות שכבת רגולציה נוספת, שלעתים סותרת ישירות את הרפורמה, למשל בדרישת סימון של ארץ מקור ספציפית במקום "האיחוד האירופי". יעל שכטר-סיטמן מלובי 99 אומרת כי ההבטחה להורדת יוקר המחיה עדיין אינה נראית בשטח, משום שהמסלול האירופי עדיין נשען במידה רבה על דרישות מורכבות וייחודיות לישראל.
משרד הכלכלה מסר כי במקומות שבהם השוק אימץ את הכלים שניתנו לו נכנסו שחקנים חדשים, ההיצע הורחב ונרשמה ירידת מחירים משמעותית, בעוד שבמזון ובתמרוקים הונחה תשתית רגולטורית אך קיימים אתגרים נוספים ולכן התהליך הדרגתי יותר. משרד הבריאות מסר כי פעל להסרת חסמים הנובעים מהבדלי רגולציה בין ישראל לאירופה, וכי סוגיית המחירים קשורה גם למבנה השווקים ולמאפייני התחרות, שאינם באחריותו.
בכתבה קודמת שלנו על העלייה במחזורי הקניות לקראת שבועות, הצגנו נתונים שלפיהם ענף מוצרי החשמל הוביל את הגידול בפעילות, לצד התחזקות גם בתיירות ובאופנה. בנוסף ציינו כי ענף המזון צפוי לעמוד במוקד המעקב בימים שלפני החג על רקע עליות מחירים, מה שמחדד את הפער בין הקטגוריות השונות בשוק הצריכה.
חדשות ממשל דיגיטלי האחרונות
- Forex
- Crypto