בית המשפט העליון מאשר למשטרת ישראל לבקש הקפאת ארנקי קריפטו זרים ללא צו

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
אישור הקפאת ארנקים זרים

כל החדשות

הסיפורים החמים

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

קולות השוק

רגולטורים

בנקים מרכזיים

אנדראס קריסטו

20.05.2026

בית המשפט העליון מאשר למשטרת ישראל לבקש הקפאת ארנקי קריפטו זרים ללא צו — הקפאת קריפטו ללא צו

הכרעת בית המשפט העליון מרחיבה את כלי האכיפה הזמינים למשטרת ישראל בחקירות הונאה, הלבנת הון ומימון טרור הקשורות לנכסים דיגיטליים המוחזקים מחוץ למדינה. פסק הדין קובע כי המשטרה רשאית לבקש מחברות זרות המנהלות ארנקים דיגיטליים להקפיא נכסי קריפטו באופן וולונטרי, גם לפני קבלת צו שיפוטי לתפיסה בשלב מאוחר יותר.

היילייטס

בג״ץ קבע כי למשטרת ישראל סמכות לפנות לחברות קריפטו זרות בבקשה להקפיא ארנקים דיגיטליים ללא צו, כל עוד אין כפייה.
במאי 2025 הוקפאו כ-10,729,347 מטבעות USDT בארנק Tether כחלק מחקירה בינלאומית בפרשת 'העוקץ הרוסי' בהיקפים רחבים.
ההכרעה מאותתת לחברות קריפטו זרות כי שיתופי-פעולה עם רשויות ישראליות יקבלו גיבוי שיפוטי, אך מציתה ויכוח בענף על סמכויות וחשש לפגיעה בזכויות קניין.

הכרעת העליון והמסגרת המשפטית

כפי שפורסם בגלובס, פסק הדין של בית המשפט העליון עוסק בסמכות המשטרה לפנות למוסדות פיננסיים זרים ולחברות קריפטו מחוץ לישראל כדי לקבל סיוע וולונטרי בהקפאת נכסים החשודים כקשורים לעבירה. ההכרעה ניתנה לאחר מחלוקת בין ערכאות בשאלה אם ניתן להקפיא ארנק דיגיטלי המנוהל בידי חברה זרה שאינה פועלת בישראל ואינה כפופה לדין הישראלי.

במרכז ההליך עומד ארנק דיגיטלי בחברת Tether, שבו הוקפאו כ-10,729,347 מטבעות USDT, לאחר שבמאי 2025 פנתה יחידת הסייבר של משטרת ישראל לחברה וביקשה את הקפאתו. בהמשך ניתן גם צו מבית משפט השלום בראשון לציון לתפיסה והקפאה של החשבון הרשום אצל Tether.

בית המשפט המחוזי בלוד קיבל קודם לכן את טענת ארטיום נדורנקו, שטען לבעלות על הארנק, וקבע כי לבית משפט בישראל אין סמכות חוץ-טריטוריאלית להורות על הקפאת ארנק דיגיטלי אצל חברה זרה. העליון הפך את ההחלטה הזאת וקבע כי עצם הפנייה של המשטרה לחברה זרה אינה אקט כפייתי, אלא בקשה לשיתוף-פעולה וולונטרי, ולכן היא נעשית בסמכות.

השופט אלכס שטיין כתב כי סעיף 3 לפקודת המשטרה מאפשר למשטרה לנקוט פעולות המקדמות את משימותיה כל עוד אין בהן כפייה על הפרט. לדבריו, גם אם לחברה הזרה יש אינטרסים עסקיים ומוניטין שמטים אותה להיענות לבקשה של מדינה, אין בכך כדי לשלול את הוולונטריות של ההחלטה מצדה.

השלכות על אכיפה ושוק הקריפטו

הפרקליטות טענה בערעור כי ביטול האפשרות לפנות לחברות זרות עלול לפגוע ממשית ביכולת של רשויות האכיפה להתמודד עם עבירות הלבנת הון, הונאות מקוונות ומימון טרור באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים. לשיטתה, קבלת עמדת המחוזי הייתה עלולה ליצור "עיר מקלט דיגיטלית" לעבריינים ולגורמי טרור, במיוחד כאשר נכסים דיגיטליים ניתנים להעברה מהירה בין ארנקים ומדינות.

החקירה שבבסיס ההליך מנוהלת בידי יחידת הסייבר הארצית בלהב 433 יחד עם מחלקת פשיעה מקוונת של מחוז מרכז, ועוסקת בפרשת הונאה רחבת-היקף המכונה "העוקץ הרוסי". לפי החשד, כספים מקורבנות בישראל ובעולם נותבו דרך מספר ארנקים דיגיטליים והתנקזו, בין השאר, לארנק שנוהל בידי Tether.

מנגד, עו"ד מיכאל עירוני, שייצג את נדורנקו, טען כי מדובר בצו קונקרטי שהוצא ללא סמכות ולכן יש לבטלו. גם עו"ד אורי גולדמן, העוסק באיסור הלבנת הון ובמטבעות קריפטו, מזהיר כי פסק הדין מרחיב מדי את כוחו של הריבון, משום שחברות זרות עלולות להיענות לבקשות מסוג זה גם כאשר מדובר בחשדות שטרם התבררו, ובמקרים שבהם היקף ההקפאה עולה בהרבה על שווי העבירה הנטענת.

מבחינת השוק, ההכרעה מאותתת לחברות קריפטו בינלאומיות כי שיתופי-פעולה עם רשויות אכיפה ישראליות עשויים לקבל גיבוי שיפוטי גם כשהנכסים מוחזקים מחוץ לישראל. במקביל, היא צפויה להחריף את הדיון בענף על גבולות הסמכות, היקף ההקפאה הראוי והאיזון בין אכיפה מהירה לבין הגנה על זכויות קניין של מחזיקי נכסים דיגיטליים.

בכתבה קודמת שלנו סקרנו את החלטת בית המשפט העליון שהחמירה בפסיקת הוצאות בהליכים ייצוגיים שנדחו, כאשר נקבע שהתשתית העובדתית שהוצגה אינה מספקת. במקרה שנדון, נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע והמבקשים חויבו לשלם מיליון שקל הוצאות עוד לפני שמיעת הערעור, כחלק ממגמה שמאותתת על הקשחה ביחס להליכים נתמכים-חסר ולריבוי תובענות ייצוגיות.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?