הכנסת בוחרת מבקר מדינה חדש, עם השפעה ישירה על הפיקוח על מימון מפלגות

הכנסת בוחרת מבקר מדינה חדש, עם השפעה ישירה על הפיקוח על מימון מפלגות
מבקר חדש, פיקוח הדוק

לקראת ההצבעה בכנסת על מבקר המדינה הבא, גובר הדיון בתפקידו של המוסד בבקרת הכסף הפוליטי ובאכיפת כללי מימון מפלגות. לסמכויות המבקר יש השלכות על הוצאות בחירות, תרומות, הלוואות ושימוש בכספי ציבור, בעיקר בתקופות בחירות שבהן גובר הסיכון לטשטוש גבולות בין מפלגה, ממשלה וקמפיין.

היילייטס

  • כנסת ישראל בוחרת השבוע מבקר מדינה חדש, יוסף אלרון או מיכאל ראבילו, המפקח המרכזי על מימון מפלגות.
  • מבקר המדינה בודק חריגות תקציב ותרומות, קובע הנחיות כספיות ומוסמך להטיל סנקציות ואף לשלול מימון ציבורי ממפלגות וגופים חורגים.
  • גופים חיצוניים הפעילים בבחירות עם הוצאות מעל כ-120 אלף שקל מחויבים לדווח למבקר, אשר מפקח גם על תקציב וועדת הבחירות המרכזית.

סמכויות הפיקוח על מימון מפלגות

כפי שדווח בגלובס, השבוע הכנסת בוחרת את מבקר המדינה הבא, בין שופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון לבין עו"ד מיכאל ראבילו. להכרעה הזאת יש משמעות מוסדית רחבה, משום שמבקר המדינה הוא הגורם המרכזי המפקח על הוצאות המפלגות ועל מימון הפעילות הפוליטית בישראל.

לפי חוק יסוד: מבקר המדינה, המבקר בוחן את חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון של המדינה והגופים המבוקרים על ידו. בתחום מימון המפלגות הוא בודק אם מפלגות, סיעות ומועמדים מנהלים את חשבונותיהם לפי החוק, לאחר הגשת הדוחות הכספיים, ובוחן הכנסות והוצאות, תרומות, חריגה מתקרות הוצאה ושימוש אסור בכספי מימון ציבורי.

למבקר יש גם סמכות להטיל סנקציות כספיות ולשלול חלק מכספי המימון הממלכתי. לצד הביקורת בדיעבד לאחר הבחירות, הוא מפעיל גם סמכויות שוטפות יותר, ובהן קביעת הנחיות לניהול חשבונות, קווים מנחים לרואי חשבון, פיקוח על תרומות ומתן חוות דעת בשאלה אם הוצאה מסוימת נחשבת להוצאה שוטפת מותרת.

גם גופים פעילים בבחירות שאינם מפלגות נתונים לפיקוחו של המבקר. גוף שפעילותו עולה על סף של כ-120 אלף שקל נדרש להירשם אצל המבקר ולדווח על תרומות שקיבל, וחובות בתחום ההוצאות עשויות לחול גם על גוף שנקבע כי הוא קשור לסיעה.

המשמעות למערכת הפוליטית ולניהול הבחירות

הפיקוח על מימון מפלגות נועד למנוע שחיתות וקניית השפעה פוליטית באמצעות תרומות מופרזות, לסכל שימושים אסורים בכספי הציבור ולהבטיח תנאי תחרות שוויוניים גם למפלגות חדשות שאין מאחוריהן תורמים משמעותיים. בתקופות בחירות החשיבות של מנגנון זה מתחדדת, משום שהזרמת הכסף הפוליטי עלולה לטשטש את ההבחנה בין פעילות מפלגתית, פעילות שרים, קמפיינים ושירות המדינה.

מעבר לפיקוח על המפלגות עצמן, המבקר יכול גם לבקר את עבודת ועדת הבחירות המרכזית, הגוף שמארגן ומנהל את הבחירות לכנסת. משמעות הדבר היא שגם היערכות הוועדה, התקציב שלה, מערכות המידע, ניהול כוח האדם ומערכי הפיקוח שלה עומדים לביקורת, ובשנים האחרונות אכן פורסמו דוחות בנושא.

חוק היסוד קובע כי במילוי תפקידיו מבקר המדינה אחראי בפני הכנסת בלבד ואינו תלוי בממשלה, ולשם שמירה על עצמאותו נקבעה כהונה אחת קבועה של שבע שנים. המבנה הזה מציב את זהות המבקר בלב הדיון הציבורי, משום שהפיקוח האפקטיבי על הכסף הפוליטי תלוי ביכולת של בעל התפקיד לפעול באופן עצמאי מול ממשלה, קואליציה ואופוזיציה כאחד.

בפרסום קודם שלנו על שינוי מסמך באגף התקציבים סקרנו כיצד הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר ערך נייר עמדה מקצועי בנושא החלת תוכנית "אופק חדש" ומחק סעיפי התנגדות, בעקבות פנייה מלשכת שר האוצר. הדיווח הדגיש שהמהלך נועד לסייע בקידום שינוי מדיניות שעשוי להוביל להעלאת שכר לגננות חרדיות בעמותות פרטיות, וממחיש כיצד לחצים פוליטיים יכולים להשפיע על תהליכי קבלת החלטות במנגנונים ממשלתיים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.