משרד הביטחון מקדם רפורמת שיקום והגדלת תקציב בעקבות זינוק במספר הפצועים
העומס על מערך השיקום של ישראל מתרחב מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, עם יותר מ-25 אלף פצועים שנכנסו למסלול הטיפול של משרד הביטחון. ההמלצות החדשות מצביעות על צורך בשינוי מבני רחב, לצד תוספת תקציבית קבועה וצעדי חקיקה כדי להתמודד עם גידול נוסף במספר המטופלים עד 2028.
היילייטס
- משרד הביטחון צופה עד 2028 טיפול בכ-100 אלף פצועי מלחמה, מחציתם עם פגיעות נפשיות, ומציג רפורמת שיקום נרחבת.
- העלות השנתית של הרפורמה צפויה לעלות מ-5.2 מיליארד שקל ל-10 מיליארד שקל עד 2026, ולדרוש תוספת של 2 מיליארד שקל בשנה בהמשך.
- יישום הרפורמה מותנה בחקיקה והחלטת ממשלה, כאשר רק כ-20% מההמלצות דורשות חקיקה ומחסור תקציבי עלול להשפיע על סדרי העדיפויות.
היקף הפצועים ותוכנית הרפורמה
כפי שדיווח Ynetnews, משרד הביטחון הציג ביום ראשון נתונים שלפיהם יותר מ-25 אלף ישראלים שנפצעו במלחמה מאז 7 באוקטובר 2023 נכנסו למערכת השיקום שלו, לצד המלצות של ועדה ציבורית שבחנה את המענה הלאומי לפצועי צה"ל ולוותיקים. יותר מ-70% מהפצועים החדשים כבר קיבלו הכרה רשמית מהמדינה וממתינים לקביעת דרגת נכות, בעוד שכ-30% נוספים עדיין נמצאים בהליכי טיפול בתיקיהם.לפי תחזית משרד הביטחון, עד 2028 יטפל אגף השיקום בכ-100 אלף פצועים, מהם כ-50 אלף המתמודדים עם פגיעות נפשיות. עבודת הוועדה נמשכה שבעה חודשים וכללה שימועים ציבוריים, דיוני ועדות משנה, ניסוח המלצות ובחינת ההשלכות התקציביות.
בין ההמלצות המרכזיות נכללים מינוי מנהל תיק אישי לכל פצוע, הרחבת שירותי השירות העצמי הדיגיטליים בעיקר דרך פלטפורמות סלולריות, והרחבת חופש הבחירה של המטופלים בספקי שירות רפואי. הוועדה ממליצה גם על שירותים מותאמים לנפגעי מוח טראומטי, לחיילים בודדים, לנשים שעלולות להתמודד עם השלכות על פוריות, ולנכי צה"ל המתגוררים בחו"ל.
בתחום בריאות הנפש הוועדה ממליצה להרחיב גישה לטיפולים חלופיים, להקים מחלקה פסיכיאטרית ייעודית, ליצור מסגרת מגורים טיפולית למתמודדים עם תחלואה כפולה של מחלת נפש והתמכרות, לפתוח מסגרת נפרדת לנשים ולהקים קבוצות טיפול ייעודיות לפוסט טראומה. בנוסף, הוועדה מציעה תמריצים לחזרה לשיקום ולעבודה, בהם תגמול כספי לחזרה לתעסוקה, ליווי אישי ומסגרות שיקום למי שאינם יכולים לשוב לשוק העבודה.
השלכות תקציביות ועיכובי יישום
משרד הביטחון מעריך כי הצלחת ההמלצות תלויה בהפיכת אגף השיקום לרשות לאומית האחראית לטיפול בפצועי כוחות הביטחון. במסגרת תוכנית חירום לקליטת 25 אלף הפצועים החדשים, המשרד מתכנן לגייס מימון נוסף, להקים צוות יישום ולהגדיל את מצבת כוח האדם כדי לצמצם עיכובים משמעותיים שנגרמים ממחסור בעובדים.לדברי גורמים במשרד, מטופלים הזקוקים להערכה פסיכיאטרית ממתינים כיום עד שישה חודשים לתור. במקביל מתוכננת החלפת המערכת הממוחשבת הקיימת, שהמשרד מגדיר כמיושנת ומסורבלת, וכן קידום רפורמה בכניסה לאגף השיקום באמצעות שימוש במערכות AI לאיסוף ולעיבוד מסמכים רפואיים והקמת מרכז ייעודי להערכת נכות נפשית.
המשרד מעריך את העלות השנתית של התוכנית ב-5.2 מיליארד שקל על בסיס תחזיות שנבנו ב-7 באוקטובר 2023, אך עד 2026 ההוצאה השנתית כבר מגיעה ל-10 מיליארד שקל. לאחר יישום המלצות הוועדה, ההערכה היא כי תידרש תוספת של 2 מיליארד שקל בשנה, לצד השקעה חד-פעמית של 500 מיליון שקל ליישום הרפורמות.
לפי אגף השיקום, כ-20% מהמלצות הוועדה מחייבות חקיקה. גורמי משרד הביטחון אומרים כי יידרשו החלטת ממשלה וצעדי חקיקה כדי להוציא את המהלך לפועל, ובמקרה של אישור תקציבי חלקי בלבד סדרי העדיפויות ייקבעו לאחר סיום גיבוש התקציב.
בכתבה קודמת שלנו על המלצות הוועדה הציבורית לרפורמה במערך השיקום של משרד הביטחון סקרנו את התוכנית לשינוי מבני וניהולי באגף השיקום, כולל הסבתו לרשות עצמאית והרחבת השירותים הרפואיים, הנפשיים והתעסוקתיים לפצועי צה"ל. עוד ציינו את ההשלכות התקציביות המרכזיות של המהלך: תוספת חד-פעמית של 500 מיליון שקל ותוספת קבועה של 2 מיליארד שקל בשנה, על רקע תחזית לעלייה במספר המטופלים עד כ-100 אלף עד 2028.
חדשות בטיחות ציבורית האחרונות
- Forex
- Crypto