ועדת התקשורת מאשרת את חוק השידורים לקריאה שנייה ושלישית לאחר הסרת סעיף היישומון

ועדת התקשורת מאשרת את חוק השידורים לקריאה שנייה ושלישית לאחר הסרת סעיף היישומון
אישור חוק השידורים

לקראת הצבעה סופית אפשרית במליאת הכנסת, רפורמת השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי מתקדמת לאחר אישור לילי בוועדת התקשורת. הסרת סעיף היישומון החינמי משנה את מבנה ההטבות לציבור ומשאירה על הפרק קיצוצים מצטברים מתקציב תאגיד השידור הציבורי.

היילייטס

  • הצעת חוק השידורים אושרה בוועדת התקשורת לקריאה שנייה ושלישית לאחר הסרת סעיף היישומון, ועלות תפעול 'עידן פלוס' 25 מיליון שקל תנוכה מתקציב התאגיד.
  • קיצוץ נוסף של 25 מיליון שקל מתקציב התאגיד יוקצה להקמת מועצה חדשה שתחליף את מועצת הרשות השנייה הצפויה להיסגר.
  • החוק מציע לפתוח את שוק התקשורת לתחרות, לבטל איסורי בעלות צולבת ופטורים לזרות, אך עורר ביקורת על פגיעה בפלורליזם ועצמאות המערכת.

שינויי החקיקה והמשמעויות התקציביות

כפי שדווח בגלובס, ועדת התקשורת אישרה במהלך הלילה את הצעת חוק השידורים לקריאה שנייה ושלישית, לאחר שסעיף היישומון החינמי הוסר מן הנוסח. לפי ההערכה המובאת בדיון, ההצעה עולה היום לאישור סופי במליאה.

היישומון שנגרע מן ההצעה היה אמור להחליף את מערך "עידן פלוס" ולרכז את ערוצי השידור המשודרים בישראל, אך ירד מן החוק בלחץ הסיעות החרדיות. במקביל נקבע כי "עידן פלוס" ממשיך לפעול, ועלות תפעולו, 25 מיליון שקל, תנוכה מתקציב תאגיד השידור הציבורי.

לצד זאת, נקבע קיצוץ נוסף של 25 מיליון שקל מתקציב התאגיד לטובת הקמת מועצה חדשה שאמורה להחליף את מועצת הרשות השנייה, הצפויה להיסגר. עוד אושר תיקון שמחיל את חובת העברת השידורים רק על הערוצים הוותיקים שכבר כפופים כיום לחובה זו, בעוד ערוצים מסחריים אחרים נשארים במערך ללא חובה דומה.

ביקורת משפטית והשפעה על שוק התקשורת

ההצבעה בוועדה מתקיימת לאחר דיון שנערך אתמול בבג"ץ בעתירות שביקשו להקפיא את הליך החקיקה בטענה לפגמים מהותיים, בין היתר משום שהצעת החוק הממשלתית קודמה ללא עמדת היועצת המשפטית לממשלה. השופטים עדיין אינם נותנים החלטה, אך במהלך הדיון הם מציינים כי התערבות של בג"ץ בהליך חקיקה לפני השלמתו היא צעד חריג מאוד.

חברי אופוזיציה מותחים ביקורת על הסרת סעיף היישומון ועל האופן שבו מקודמים השינויים התקציביים. ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד אומרת כי לוח הזמנים הקצר אינו מאפשר דיון מהותי בהסרת הסעיפים ובמשמעותם הכלכלית, וכי התיקונים מעניקים תעדוף לערוצים מסוימים תוך גריעת כספים נוספת מתקציב התאגיד.

גם הייעוץ המשפטי של הוועדה מצביע על קשיים בהליך. היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד פנחס גרוט, אומר כי לאורך הדרך הוצגו קשיים משפטיים וכי גם בשלב החזרת החוק לשולחן הוועדה נדרש זמן לדיון מהותי בסעיפים החדשים.

ברמה הענפית, הצעת החוק מבקשת לעצב מחדש את שוק התקשורת בישראל באמצעות פתיחתו לתחרות והקמת רשות חדשה במקום גופי הרגולציה הקיימים. עם זאת, מבקרי המהלך טוענים כי ביטול איסור הבעלות הצולבת, ביטול חובת ההפרדה המבנית בין בעל הערוץ לחברות החדשות, והפטור לחברות בינלאומיות מהשקעה בהפקות מקור, עלולים לחזק שחקנים מסוימים ולפגוע בעצמאות המערכת החדשותית ובפלורליזם בשוק.

בעדכון קודם שלנו על הדיון החריג בבג"ץ בעתירות נגד חוק השידורים, סקרנו את הטענות לפגמים מצטברים בהליך החקיקה עוד לפני שהושלם—ובהן קצב דיונים מהיר, שינויים תכופים בנוסח והיעדר אישור משפטי נדרש. עוד הדגשנו כי סעיפים כמו ביטול איסור הבעלות הצולבת וההפרדה המבנית עשויים להשפיע על מבנה הבעלות, הרגולציה והתחרות בשוק התקשורת, וכי גם הסרת סעיף היישומון שנועד להחליף את "עידן פלוס" הפכה לנקודת מחלוקת מרכזית.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.