משרדי האוצר והביטחון מחריפים את המחלוקת על תקציב הביטחון בישראל

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
מחלוקת תקציב הביטחון בישראל

כל החדשות

הסיפורים החמים

חדשות קריפטו

חדשות פיננסיות

מטבעות

קולות השוק

מיליארדרים

חדשות רגולטורים

Sholanke Dele

אתמול

משרדי האוצר והביטחון מחריפים את המחלוקת על תקציב הביטחון בישראל — קרב על תקציב הביטחון

ההסלמה המחודשת בין ישראל לאיראן מחזירה למרכז סדר היום את העימות התקציבי בין משרד האוצר למשרד הביטחון, בזמן שמערכת הביטחון פועלת עם פער מימון של כ-40 מיליארד שקל. ברקע, תקציב הביטחון שכבר עלה ל-143 מיליארד שקל לאחר הסבב הקודם נתפס כנקודת פתיחה בלבד, בעוד עלויות הלחימה והמילואים ממשיכות להתרחב.

היילייטס

העלות הישירה של ימי הלחימה האחרונים נאמדת במאות מיליוני שקלים לחימוש בלבד, כאשר גיוס המילואים בפועל עומד על כ-80–100 אלף חיילים לעומת 40 אלף בתקציב.
במערכת הביטחון דורשים תקציב של 188 מיליארד שקל, בעוד התקציב שאושר לאחר התוספת עומד על 143 מיליארד שקל בלבד והפער נמשך.
צפי לעלייה ביחס החוב-תוצר של ישראל ל-80% בעשור הקרוב עקב הגדלת תקציב הביטחון, מה שעלול לצמצם תקציבים לשירותים אזרחיים.

היקף הפער והוויכוח על השליטה בהוצאות

לפי גלובס, העלות הישירה של ימי הלחימה האחרונים נאמדת במאות מיליוני שקלים עבור חימושים בלבד, עוד לפני חישוב ההשפעה של הרחבת גיוס המילואים. ההערכה נשענת גם על ניסיון הסבב הקודם, שבו עלות יום לחימה אחד ב"שאגת הארי" הוערכה בכמיליארד שקל, אף שהעצימות וההוצאה יורדות ככל שהמערכה נמשכת.

במסגרת תקציב המדינה הוכן מראש מתווה לגיוס של 40 אלף חיילי מילואים בכל זמן נתון, אך מתחילת השנה מגויסים בפועל כ-80 אלף עד 100 אלף חיילים בכל זמן נתון. הגידול הזה נובע, לפי הכתבה, מהחלטות הדרג המדיני להחזיק בפועל בשלוש רצועות ביטחון, בלבנון, בסוריה ובעזה, לצד חילופי המהלומות מול איראן והכוננות הגבוהה להתלקחות נוספת.

בשבוע שעבר אמר הממונה על התקציבים, מהרן פרוזנפר, בכנס אלי הורביץ כי גיוס המילואים יצא משליטה וכי "הבקרה לא קיימת". לדבריו, זימון אנשים למאות ועשרות ימים בשנה אינו יכול להחזיק לאורך זמן, העלויות עצומות, והשלכותיהן על המשק קשות.

באוצר טוענים כי הוויכוח אינו מתמצה רק בשאלה אם להוסיף 20, 40 או 80 מיליארד שקל, אלא גם ביכולת של מערכת הביטחון לנהל את הכסף ולעמוד במסגרת התקציב שסוכמה. מנגד, במערכת הביטחון דוחים את הביקורת וטוענים כי התקציב כפוף להנחיות הקבינט ולצרכים המבצעיים, ולא רק לעמדת האוצר.

הפער עצמו נשמר לאורך זמן. במערכת הביטחון דרשו עוד לפני "שאגת הארי" תקציב של 144 מיליארד שקל, אך קיבלו 111 מיליארד שקל בלבד, וגם לאחר התוספת שהעלתה את התקציב ל-143 מיליארד שקל, הפער לא נסגר. כעת סבורים שם כי יישום הנחיות הדרג המדיני מחייב תקציב של 188 מיליארד שקל.

השלכות על החוב, הרכש והמשק הישראלי

המחלוקת הרחבה יותר נוגעת גם לדירקטיבה של ראש הממשלה בנימין נתניהו להגדיל את תקציב החימושים של צה"ל ב-350 מיליארד שקל לאורך עשור. לפי המתואר, הקשר שנוצר בין תוכנית ההצטיידות, קביעת "הנורמלי החדש" של תקציב הביטחון ושאלת הפיקוח על ההוצאות מעכב חלק מההכרעות, גם אם חלק מן ההזמנות כבר מתחילות להתממש.

העימות על 2026 מוצג כשלב אחד בלבד במחלוקת עמוקה יותר, לאחר שמאז מלחמת 7 באוקטובר תקציב הביטחון השנתי כמעט הכפיל את עצמו והפערים בין המשרדים התרחבו משמעותית. ועדת נגל, שהוקמה בשיא המלחמה בעזה, העמידה את הצורך על יותר מ-110 מיליארד שקל בשנה, אך מאז השתנה המצב הביטחוני באופן נרחב, ובכלל זה סבבי הלחימה מול איראן.

הוויכוח על היקף הרכש וההוצאות עשוי להשפיע ישירות גם על יחס החוב-תוצר של ישראל. מהרן פרוזנפר אמר כי מהלכים כאלה יובילו בוודאות לעלייה ביחס החוב-תוצר, וגם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התריע כי יחס זה עלול לעלות מ-60% לפני המלחמה ו-70% כעת ל-80% בתוך עשור.

עלייה כזו תגדיל את הוצאות הריבית של המדינה במקביל להוצאות הביטחון, ותצמצם את המשאבים שיופנו לשירותים אזרחיים. לפי הכתבה, רק לאחר הכרעה על תקציב הביטחון ועל מסגרת הגירעון תוכל הממשלה להקצות משאבים רחבים יותר לצרכים האזרחיים.

ה-OECD מציין בשבוע שעבר את עמידות המשק הישראלי, אך מזהיר כי חידוש הלחימה מאיים על התחזיות הכלכליות. גם בתחזית האוצר שפורסמה במסגרת התקציב התלת-שנתי צוין כי חזרה ללחימה בעצימות גבוהה ופריצת תקציב הביטחון הן בין הסיכונים המרכזיים לצמיחה.

בכתבה קודמת שלנו על הנתונים הפיסקליים של ישראל בחודש מאי סקרנו את הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (כ-3.75% מהתוצר) ואת הגירעון החודשי של 8.3 מיליארד שקל, לצד עלייה בהכנסות המדינה לעומת קצב גידול מתון יותר בהוצאות. הדגשנו כי המעקב אחר הגירעון והחוב הוא מדד מרכזי להערכת מרחב התמרון התקציבי, במיוחד כאשר הוצאות ביטחון ופיצויים עלולות לדחוף את יחס החוב-תוצר כלפי מעלה ולהגדיל את עלויות המימון.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?