נצבא תשלם מס רכישה של 17.1 מיליון שקל לאחר שבית המשפט העליון דחה את הערעור

נצבא תשלם מס רכישה של 17.1 מיליון שקל לאחר שבית המשפט העליון דחה את הערעור
נצבא תשלם מס רכישה

יותר מעשור לאחר עסקת המניות שבאמצעותה רכשה נצבא את השליטה בחברת לקסן, בית המשפט העליון קובע כי העסקה חייבת במס רכישה בהיקף של 17.1 מיליון שקל. ההכרעה נשענת על הקביעה שלפיה במועד הרכישה לא נוהל בפועל מלון פעיל, אלא הוחזקה בעיקר זכות במקרקעין של מלון הנסיכה באילת, שנותר סגור מאז 2015.

היילייטס

  • בית המשפט העליון דחה את ערעור נצבא וחייב אותה בתשלום מס רכישה של 17.1 מיליון שקל בגין רכישת מניות לקסן.
  • פסק הדין קבע כי לקסן היא איגוד מקרקעין, מאחר שברכישה לא התקיימה פעילות מלונאית ממשית והנכס המרכזי היה מקרקעין.
  • להכרעה השלכות רוחב לענף המלונאות והנדל"ן, ומדגישה את הסיכון המיסויי ברכישת מלונות סגורים או נכסים תיירותיים בלתי פעילים.

הכרעת העליון וסיווג העסקה

כפי שדווח בגלובס, בית המשפט העליון דחה את ערעור נצבא על חיובה במס רכישה בגין רכישת מניות לקסן, החברה שהחזיקה במלון הנסיכה באילת. פסק הדין של השופט חאלד כבוב, בהסכמת המשנה לנשיא נועם סולברג והשופט יצחק עמית, מאמץ את עמדת מנהל מיסוי מקרקעין שלפיה לקסן נחשבת בנסיבות המקרה איגוד מקרקעין.

השומה נקבעה על בסיס שווי מלון של כ-285 מיליון שקל שנרשם בהסכם רכישת המניות. בהתאם לכך, שווי הפעימה הראשונה, שבה נרכשו 60% מהמניות, הועמד על 171 מיליון שקל, ושווי הפעימה השנייה, שבה נרכשו 40% הנותרים, הועמד על 114 מיליון שקל. מס הרכישה שנקבע לנצבא עומד על 10.26 מיליון שקל בגין הפעימה הראשונה ו-6.84 מיליון שקל בגין השנייה, ובסך הכל 17.1 מיליון שקל קרן.

נצבא טענה כי לקסן אינה איגוד מקרקעין, בין היתר משום שבית מלון כולל ציוד, ריהוט ופעילות עסקית נפרדת מהמקרקעין. מנגד, רשות המסים טענה כי במועד העסקה לא התקיימה פעילות מלונאית ממשית, ולכן הנכס המרכזי שנרכש היה זכות במקרקעין ולא עסק פעיל.

כבוב קבע כי התמונה העובדתית מצביעה על רכישת מלון שעמד לקראת סגירה, כאשר מועד הפסקת פעילותו היה ידוע מראש, ולא על רכישת מלון פעיל. לדבריו, קיימת מלאכותיות בטענה שלפיה במועד רכישת המניות הייתה ללקסן פעילות עסקית ממשית, משום שהפעלת המלון לא נמשכה לאחר עזיבת ישרוטל ונדרשה קודם לכן עבודת שיפוץ יסודית.

רקע העסקה והשלכות לענף

מלון הנסיכה, הסמוך למסוף טאבה באילת, נחשב במשך שנים לאחד ממלונות היוקרה הבולטים בישראל, אך בשלהי 2015 קרס תחת חובות של 197 מיליון שקל ולא נפתח מחדש עד היום. לקסן ניהלה את המלון מאז הקמתו ב-1992 ועד 2011, ולאחר מכן נחתם הסכם ניהול עם ישרוטל, שקוצר בסופו של דבר עד אוקטובר 2015 בעקבות התנגדות הממונה על ההגבלים העסקיים.

בספטמבר 2015 התקשרה נצבא החזקות 1995 עם לקסן ובעלי מניותיה בהסכם לרכישת מניות החברה בשתי פעימות. ב-31 באוקטובר 2015 סיימה ישרוטל את פעילותה במלון, יום לאחר מכן נסגר המלון, ומאותו שלב לא התקבלו הזמנות חדשות, לא הועברו עובדים להמשך הפעלה, והעירייה העניקה לנכס פטור מלא מארנונה כנכס שאינו ראוי לשימוש לתקופה של שלוש שנים.

בתחילת 2016 החלו עבודות שיפוץ, ולקסן הגישה למשרד התיירות בקשה לאישור תוכנית השקעה להשבת המלון לפעילות, בהיקף של 60 מיליון שקל. בהמשך מימשה נצבא ב-2017 את האופציה ורכשה את יתרת המניות, וב-2018 נחתם הסכם עם Swandor להפעלת המלון, אך פתיחתו המתוכננת ל-2020 לא יצאה לפועל לאחר שריפה גדולה שפרצה במקום בדצמבר 2019.

פסק הדין מחדד כי בעסקאות מניות של חברות המחזיקות נכסי נדל"ן, הרשויות ובתי המשפט בוחנים את המצב הכלכלי והתפעולי הממשי של הנכס במועד העסקה, ולא רק את המסגרת התאגידית שלה. מבחינת ענף המלונאות והנדל"ן, ההכרעה מחזקת את הסיכון המיסויי בעסקאות רכישה של מלונות סגורים או נכסים תיירותיים המצויים בהשבתה, כאשר הפעילות העסקית בפועל אינה מתקיימת.

בכתבה קודמת שלנו על פסק הדין במחוזי מרכז בסיווג עסקאות נדל"ן כפרטיות או עסקיות, סקרנו כיצד בית המשפט הבחין בין מכירה שנחשבה החזקה פרטית לבין עסקאות שנושאות אופי מסחרי וחייבות במס מלא. הובהר שם שהכרעת הסיווג נשענת על אינדיקציות כמו תדירות וריבוי עסקאות, היקפים כספיים, פעילות סיחור ומנגנון פעולה—שיקולים שממשיכים להיות מרכזיים גם כשנבחנות עסקאות מורכבות בתחום המקרקעין.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.