בנק ישראל נהנה מגישה שמרנית לריבית מול תיקוני המדיניות בארה"ב ובאירופה

בנק ישראל נהנה מגישה שמרנית לריבית מול תיקוני המדיניות בארה
הגישה השמרנית משתלמת

בעוד שווקים מרכזיים מתמודדים עם השלכות של הורדות ריבית מהירות מדי, בישראל הגישה הזהירה של בנק ישראל מוצגת כעת כיתרון מאקרו-כלכלי. הביקורת שנמתחה על הנגיד אמיר ירון במהלך מלחמת חרבות ברזל מתחלפת בטענה כי ההמתנה סייעה להימנע מלחצי אינפלציה ומהצורך בתיקון חד בהמשך.

היילייטס

  • בנק ישראל נמנע מהפחתות ריבית מהירות, בניגוד לפדרל ריזרב ולבנק המרכזי האירופי שהתמודדו עם אינפלציה גבוהה עקב צעדים מוקדמים מדי.
  • עליית מחירי הנפט בעקבות המלחמה באיראן העלתה את האינפלציה בארה"ב ל-4.2%, הרבה מעל יעד ה-2%, והגבירה ציפיות להעלאת ריבית מחודשת.
  • הזהירות של בנק ישראל בצעדי הריבית תרמה להפחתת הסיכון לסטגפלציה בישראל, לעומת מדינות המערב שהקדימו הפחתות.

השוואת מדיניות הריבית והסיכונים

כפי שפורסם בגלובס, הדיון סביב מדיניות הריבית בישראל מתמקד כעת בשאלה אם הזהירות של בנק ישראל מנעה טעות שנרשמה בארה"ב ובאירופה. לפי הטקסט, בנקים מרכזיים פועלים בין שני סיכונים מרכזיים, בלימת אינפלציה באמצעות ריבית גבוהה מדי או עידוד יתר של הכלכלה באמצעות הורדות מהירות שעלולות להחזיר את האינפלציה.

בטקסט נטען כי בשנה האחרונה גבר החשש שבארה"ב ובאירופה הריבית ירדה מוקדם מדי, בזמן שהאינפלציה נותרה גבוהה וסיכוני המאקרו לא נעלמו. הדוגמה הראשונה היא זינוק במחירי הנפט בעקבות המלחמה באיראן, מה שלפי הטקסט הקפיץ את האינפלציה בארה"ב ל-4.2%, הרבה מעל יעד ה-2%, והגביר הערכות כי הפדרל ריזרב יידרש לשוב ולהעלות ריבית עד סוף השנה.

הדוגמה השנייה היא הבנק המרכזי האירופי, שלפי המתואר נאלץ להעלות ריבית לאחר תקופה ממושכת ללא שינוי ברמה נמוכה. במסגרת הזו, המאמר מציג את ההחלטה של בנק ישראל להמתין ולהפחית ריבית במתינות כמהלך שמרני שכעת נראה מוצלח יותר מהמהלכים שביצעו מקביליו במערב.

המשמעות למשק הישראלי ולציבור

לפי הקו המוצג בטקסט, האיטיות שאפיינה את בנק ישראל בתחילת העשור פעלה אז לרעתו, כאשר התעכב בהעלאות ריבית שנועדו לצנן את האינפלציה. כעת נטען כי אותה תכונה בדיוק משרתת את המשק, משום שהיא מסייעת להפחית את הסיכון לתרחיש של סטגפלציה, שילוב של אינפלציה גבוהה וצמיחה נמוכה.

המשמעות הרחבה יותר לציבור, לפי הניתוח, היא שמיתון לצד אינפלציה גבוהה מזיקים יותר מריבית גבוהה לאורך זמן. על בסיס זה, השמרנות המוניטרית של בנק ישראל מוצגת לא רק כהצלחה של קובעי המדיניות אלא גם כהגנה יחסית על משקי הבית והפעילות הכלכלית בישראל.

בכתבה קודמת שלנו על היחלשות השקל מול הדולר, סקרנו כיצד שילוב של מנגנוני גידור אצל הגופים המוסדיים, התערבות של בנק ישראל ברכישות מט"ח ועלייה באי־הוודאות האזורית דחף את USD/ILS חזרה לכיוון 3 שקלים. עוד ציינו כי התחזקות הדולר בעולם, לצד ציפיות לאינפלציה גבוהה בארה"ב ועלייה אפשרית בריבית, תרמו ללחץ על המטבע המקומי ולהחרפת התנודתיות בשוק.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.