הביטוח הלאומי ניצב בפני מחסור תזרימי מ-2029, והלחץ על דמי הביטוח והקצבאות גובר

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
מחסור תזרימי בביטוח הלאומי

כל החדשות

הסיפורים החמים

חדשות קריפטו

חדשות פיננסיות

מטבעות

קולות השוק

מיליארדרים

חדשות רגולטורים

אנדראס קריסטו

לפני 2 שעות

הביטוח הלאומי ניצב בפני מחסור תזרימי מ-2029, והלחץ על דמי הביטוח והקצבאות גובר — הביטוח הלאומי בבעיה

הלחץ הפיננסי על המוסד לביטוח לאומי מחריף, לאחר שתחזית התקציב התלת-שנתית של המדינה מציבה את 2029 כשנה שבה לא יהיו למוסד די הכנסות כדי לעמוד במלוא התחייבויותיו. האזהרה מקדימה תחזיות קודמות ומחדדת את הסיכון לכך שהציבור ישלם יותר דמי ביטוח לאומי, בזמן שהזכויות והקצבאות נשחקות.

היילייטס

קרן הביטוח הלאומי תתרוקן עד 2036, כאשר כבר מ-2029 תקבולים לא יספיקו לכיסוי ההתחייבויות השוטפות, לפי הדוח האקטוארי האחרון.
רפורמות בסיעוד מ-2018 הקפיצו את מספר הזכאים לקצבה ב-10.9% בשנה ואת הוצאות התחום ב-16.4%, ללא מקורות תקציב תואמים.
הגירעון צפוי להגיע ל-18 מיליארד שקל ב-2030 ול-48 מיליארד שקל ב-2050, עם אזהרות להעלאת דמי הביטוח ושחיקת זכויות.

תחזיות האוצר והרפורמות שמאיצות את הלחץ

כפי שדווח בתחזית התקציב התלת-שנתית של משרד האוצר בGlobes, כבר בשנת 2029 הכסף שיועבר מהקרן לתקבולי הביטוח הלאומי אינו מספיק לכיסוי ההתחייבויות השוטפות של המוסד. לפי הדוח האקטוארי האחרון של הביטוח הלאומי, שפורסם באוגוסט שעבר ביחס לסוף 2022, הקרן עמדה אז על 245 מיליארד שקל, משנת 2023 התשלומים גבוהים מהתקבולים, ומשנת 2030 המוסד צפוי להתחיל בפדיון מוקדם של הקרן עד להתרוקנותה המלאה ב-2036.

ההקדמה במשבר בולטת לעומת הערכות קודמות, ובהן תחזית בנק ישראל מ-2019 ותחזית אקטוארית קודמת של הביטוח הלאומי, שבה שנת האיפוס של הקרן הוערכה ל-2044. במשרד האוצר קושרים חלק מרכזי מההחמרה לרפורמות בסיעוד מ-2018, שהרחיבו את הזכאות ואת האפשרות להמיר שירותים בכסף בלי שנקבע להן מקור תקציבי תואם.

לפי נתוני האוצר, מאז הרפורמה קצב הגידול הממוצע במספר הזכאים לסיעוד עולה מ-3.1% בשנה ל-10.9%, וקצב הגידול בהוצאה עולה מ-7.5% ל-16.4%. גם בתחום קצבאות הילדים הנכים נרשמת התרחבות חדה, לאחר שינויי מדיניות שבמסגרתם הוחלט לתת קצבה קבועה להורים לילדים על הרצף האוטיסטי ללא קשר לרמת התפקוד, וכן להורים לילדים אלרגיים הזקוקים להשגחה.

מאיר שפיגלר, לשעבר מנכ"ל הביטוח הלאומי וחבר המועצה המנהלת של המוסד, מגן על המהלכים וטוען כי הם נועדו לצמצם פגיעה בזכאים ולמנוע הליכים משפילים. לצד זאת, גם הוא מסכים שלכל רפורמה יש תג מחיר, אם כי לדבריו אי אפשר להתעלם גם מהזדקנות האוכלוסייה ומהעלייה בתוחלת החיים.

השפעה רחבה על המשק ועל מדיניות הרווחה

מעבר לרפורמות האחרונות, התמונה הרחבה יותר מצביעה על בעיה מבנית שנמשכת עשרות שנים. נתוני בנק ישראל לשנת 2024 מראים כי ההוצאה האזרחית לנפש בישראל נמוכה יחסית למדינות ה-OECD, וגם בהוצאות הרווחה נרשם פער שלילי, למעט בתחומים כמו נכות וסיעוד שבהם ההוצאה גבוהה יותר מהממוצע.

במקביל, שינויים היסטוריים במבנה המימון מכבידים על איתנות המוסד. לאורך השנים הממשלה מפחיתה את ההצמדה של קצבאות למדד השכר ומעבירה אותן להצמדה למדד המחירים לצרכן, מהלך שלדברי חוקרים שוחק בפועל את רמת הקצבאות. גם שיעורי הגבייה מהמעסיקים פוחתו בעבר, בעוד שלפי נתוני ה-OECD ישראל נמצאת במקום גבוה יחסית בגביית דמי ביטוח לאומי מהעובדים עצמם.

ד"ר אלכס קפלון, גרונטולוג וכלכלן, אומר כי בסיס הגבייה נשחק משום שחלקים גדלים באוכלוסייה אינם עובדים או עובדים בשכר נמוך, בעוד מספר האזרחים הוותיקים ממשיך לעלות. לדבריו, אם לא יימצא מימון מספק, התוצאה צפויה להיות כפולה, העלאת דמי הביטוח הלאומי והמשך שחיקת הזכויות.

לפי תחזיות הביטוח הלאומי, הגירעון של המוסד מגיע ל-18 מיליארד שקל ב-2030 ול-48 מיליארד שקל ב-2050. באוצר מצביעים גם על מאות אלפי ישראלים בגיל העבודה שאינם משולבים בשוק התעסוקה ומשלמים דמי ביטוח מינימליים, וסבורים כי לצד בחינה מחדש של רפורמות בסיעוד ובילדים נכים נדרשים צעדים רחבים יותר בשוק העבודה ובמבנה הגבייה.

בין ההצעות שעלו לאורך השנים נכללות העלאת גיל הפרישה, קישור גילי הפרישה לתוחלת החיים, הפרדת קצבאות הזקנה והסיעוד למסגרת נפרדת ומאוזנת אקטוארית, ואיחוד מערכות הגבייה עם מס הכנסה. לעת עתה, האזהרה התקציבית מחדדת כי ללא מהלך מבני, הלחץ על משקי הבית ועל מערכת הרווחה צפוי להמשיך ולהתגבר.

בכתבה קודמת שלנו על הזהירות של בנק ישראל בהפחתות הריבית, הסברנו כיצד גישה מתונה נועדה להפחית את הסיכון להתפרצות אינפלציה ולצמצם את הסיכוי לתרחיש של סטגפלציה. עוד ציינו כי בהשוואה למדינות שהקדימו להוריד ריבית ואז נאלצו להתמודד עם לחצים מחודשים, המדיניות המקומית יכולה להוות שכבת הגנה יחסית על משקי הבית והפעילות הכלכלית בישראל.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?