בג"ץ דן בעתירות נגד שינוי הרכב מועצת הרשות השנייה

בג
בג"ץ נגד שינוי המועצה

הדיון בבג"ץ מתקיים היום סביב החלטת הממשלה לשנות את הרכב מועצת הרשות השנייה ולמנות את ד"ר יפעת בן חי-שגב ליו"ר. המחלוקת נוגעת גם לטענות לניגוד עניינים במעורבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, על רקע תפקידה של המועצה בפיקוח על שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים.

היילייטס

  • בג"ץ דן בעתירות הדורשות לבטל את מינוי בן חי-שגב ליו"ר מועצת הרשות השנייה ושינוי הרכב המועצה בשל טענות לניגוד עניינים ופגמים בהחלטה.
  • בחודש מאי הוציא בג"ץ צו זמני האוסר על המועצה להתכנס, העביר סמכויות להרכב הקודם וגרם לפרישת 7 מתוך 16 חברי מועצה בשל חוסר קוורום.
  • להכרעת בג"ץ צפויה להיות השפעה ישירה על יציבות הרגולציה, חלוקת זיכיונות וממשל התקשורת המסחרית בישראל נוכח טענות בלחצים פוליטיים.

טענות משפטיות סביב המינוי וההרכב

כפי שדווח בגלובס, העתירות מבקשות לבטל את החלטת הממשלה לשנות את הרכב מועצת הרשות השנייה ואת מינויה של בן חי-שגב ליו"ר, לצד בחירתם של כנרת בראשי וד"ר חיים שטיין כחברי מועצה. הייעוץ המשפטי לממשלה מביע עמדה שלפיה נתניהו לא היה צריך להיות מעורב במינויה של בן חי-שגב נוכח ניגוד עניינים.

בעתירות נטען כי ההרכב החדש של הוועדה משמש אמצעי להשתלטות פוליטית על הרשות השנייה ועלול להביא, לטענת העותרים, לפגיעה בתקשורת החופשית, בחופש העיתונות ובחופש הביטוי בישראל. עוד נטען להפרת חובת ההיוועצות, לקיומם של ניגודי עניינים ולהפרת הסדר ניגוד העניינים של נתניהו.

העתירות מוגשות בידי התנועה למען איכות השלטון, ארגון העיתונאים, מועצת העיתונות, חברת החדשות של ערוץ 12 והעמותה לשמירת ערכי המשפט. גם היועצת המשפטית לממשלה מביעה עמדה שלפיה בהחלטות הממשלה נפלו פגמים היורדים לשורש ההליך ומצדיקים את ביטולן.

השפעה על פעילות הרגולטור ועל שוק השידורים

מועצת הרשות השנייה מפקחת על שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים, מעניקה זיכיונות ורישיונות לגופי שידור וקובעת כללים והנחיות לענף. לכן להכרעת בג"ץ עשויה להיות השפעה ישירה על היציבות הניהולית והרגולטורית בשוק התקשורת המסחרית בישראל.

בחודש מאי מוציא בג"ץ צו זמני האוסר על המועצה להתכנס ולקבל החלטות עד להחלטה אחרת, ובשל כך ניתנות סמכויות להרכב הקודם. ההחלטה מביאה לכך ש-7 מתוך 16 חברי מועצת הרשות השנייה מתפטרים, באופן שיוצר מצב שבו לא ניתן לאשר החלטות בהיעדר קוורום.

העותרים טוענים כי שר התקשורת שלמה קרעי או מי מטעמו מעורבים בהחלטת ההתפטרות וכי מופעלים לחצים על חברי המועצה. בתצהיר שהוגש לאחרונה לבג"ץ מתארת ד"ר מרלין וניג, אחת מחברות המועצה שהתפטרה, כי ראש המטה של קרעי מתקשר אליה, מציע לה להתפטר ומשדל אותה לעשות זאת תוך הדגשה כי השר הוא שהאריך את כהונתה.

בסיקור קודם שלנו עסקנו בעתירות לבג"ץ נגד הליך בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה, ובבקשתו של השופט בדימוס יוסף אלרון לפסול את ההצבעה. בכתבה הוצגו הטענות לפגיעה בעקרון החשאיות בעקבות תיעוד מאחורי הפרגוד, וכן החשש שהמחלוקת סביב ההליך תפגע באמון הציבור במוסד מבקר המדינה ובמנגנוני הפיקוח.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.