סאנסיי חושפת מיזם צרכני חדש על רקע שינויי AI בהייטק הישראלי

סאנסיי חושפת מיזם צרכני חדש על רקע שינויי AI בהייטק הישראלי
מהפכה צרכנית ב-AI

בכנס TECH IL מציג ליעד אגמון חזרה ליזמות עם מיזם חדש של סאנסיי, שממוקד במוצר צרכני המשלב טקסים דיגיטליים ועבודה רגשית. לצד חשיפת הכיוון העסקי החדש, הוא מתאר שינוי עמוק באופן בניית חברות בעידן ה-AI ומזהיר מפגיעה גוברת בביקוש לעובדים זוטרים בענף.

היילייטס

  • סאנסיי השיקה מיזם צרכני חדש המשלב אסטרולוגיה וטארוט למוצר חווייתי שמכוון בעיקר לנשים ומהווה מעבר ראשון של אגמון מעולמות הסייבר למוצרי צריכה.
  • אגמון מדווח כי בזכות כלי AI הוא מתכנן לנהל את החברה עם פחות מ-10 עובדים, מגייס רק עובדים מנוסים בעלי יכולות עבודה עם AI, וצופה ירידה בצורך בכוח אדם בטווח הארוך.
  • אגמון מותח ביקורת על מדיניות הממשלה סביב שער הדולר וטוען שבעיית הון זורם בין ישראל לחו"ל חמורה יותר מהצעדים הכספיים, ומבקר מענקים לסטארט-אפים ורעיונות למיסוי בוגרי 8200.

המיזם החדש של סאנסיי וכיוון הפיתוח

כפי שדווח בגלובס, אגמון אמר בשיחה עם עורך ההייטק אסף גלעד בכנס TECH IL כי הפרויקט החדש שלו נולד לאחר תקופה שבה ניסה שלא להיכנס אליו, אך לבסוף החליט להקים את סאנסיי סביב מוצר צרכני בעל אופי רגשי. לדבריו, המיזם משתמש בעולמות האסטרולוגיה והטארוט לא כהצהרה מטאפיזית, אלא ככלי שמסייע למשתמשים לעצור, להתבונן פנימה ולעבור תהליך פסיכולוגי קצר.

אגמון מסביר כי המוצר עצמו הוא "טקס", שנועד להכניס את המשתמש, ובעיקר משתמשות, לכמה דקות של הסתכלות פנימית. הוא אומר כי כ-80% מהקהל הוא נשים, וכי לצד הרעיון החווייתי קיימת גם חשיבה מסחרית ברורה על מוצר פיזי שניתן להחזיק, לשתף ולהבין במהירות את כלכלת היחידה שלו.

לדבריו, המעבר מסייבר ותוכנה ארגונית לעולמות צרכניים ורוחניים נובע גם ממוטיבציה אישית וגם מרצון לצאת מאזור הנוחות. הוא מציין כי הפרויקט כבר מתמודד עם אתגרי ייצור, כולל עיכוב של חודש בשל מפעל בסין, ומציג זאת כחלק מתהליך למידה בתחום חומרה וצרכנות שבו לא פעל בעבר.

השפעת ה-AI על תעסוקה, שכר ומדיניות

אגמון אומר כי בניית חברה כיום שונה מהותית לעומת העבר, משום שכלי AI מאפשרים להקים פעילות עם חלק קטן מכוח האדם שנדרש לפני שנים ספורות. הוא מוסיף כי הוא שואף להישאר זמן רב עם פחות מ-10 עובדים, משתמש ב-AI כמעט בכל פגישה ותהליך עבודה, וסבור שהטכנולוגיה כבר מקדימה את הפרודקט בחלק מהמקרים.

עם זאת, הוא טוען של-AI עדיין חסר "טעם" אנושי, כלומר היכולת לייצר בחירות יצירתיות ייחודיות באמת. לצד היתרון הזהיר שהוא עדיין מייחס לאנשים, הוא מזהיר כי בתחום הפיתוח ג'וניורים מתקשים להתחרות בכלים כמו Claude ו-ChatGPT, ולכן הוא מגייס רק עובדים מנוסים מאוד ובוחן אצלם גם יכולת עבודה עם AI וגם קול אישי.

בהתייחסו לשוק ההייטק, אגמון אומר כי פיטורים בחברות מסוימות נובעים גם מהשפעת ה-AI על מודלים עסקיים, בעוד שבטווח הקצר נוצר ביקוש לעובדים שיודעים להפיק ערך מהכלים החדשים. בטווח הארוך, לדבריו, הטכנולוגיה צפויה לצמצם את הצורך בכוח אדם אנושי, גם אם בטווח המיידי היא מעניקה לעובדים ולחברות "כוח-על" תפעולי.

במישור המאקרו, הוא מותח ביקורת חריפה על מדיניות הממשלה סביב שער הדולר ואומר כי הבעיה המרכזית נוגעת לזרימות הון בין השוק המקומי להשקעות חוץ, ולא בהכרח למצבה הבסיסי של כלכלת ישראל. הוא גם דוחה את הרעיון של מענקים ייעודיים לסטארט-אפים כפתרון אפקטיבי, ומכנה את היוזמה למסות בוגרי 8200 מהלך פופוליסטי שאינו מעשי.

בכתבה קודמת שלנו סקרנו את כנס TECH IL, שמאגד בכירי הייטק, השקעות ותעשייה לדיון במגמות שמעצבות את הענף—מהתרחבות השימוש ב-AI ועד פעילות בסייבר והשפעת שער הדולר על חברות טכנולוגיה. בנוסף, הצגנו את מוקדי התוכנית, כולל מושבים ייעודיים לשילוב AI באבטחת סייבר, דיפנס-טק ומיזוגים ורכישות, לצד חשיפת דירוג "עשרת הסטארט-אפים המבטיחים" לשנת 2026.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.