בג"ץ דן באתגר המשפטי למינוי מיכאל ראבילו למבקר המדינה

בג
הבחירה במוקד בג"ץ

הדיון בבג"ץ על מינוי מבקר המדינה מציב במוקד את תקינות הליך הבחירה בכנסת ואת שאלת ניגוד העניינים סביב המועמד שנבחר. שבע עתירות מבקשות לבטל את בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו, שניצח ברוב של 61 קולות מול 57 ליוסף אלרון.

היילייטס

  • בג"ץ דן בעתירות הדורשות לפסול את מיכאל ראבילו כמבקר המדינה בשל פגיעה לכאורה בחשאיות ההצבעה וניגוד עניינים מהותי.
  • העותרים, בהם התנועה לאיכות השלטון וסיעות אופוזיציה, טוענים כי חברי כנסת מהקואליציה תעדו ופרסמו את הצבעתם לראבילו בסבב השני.
  • הכרעת בג"ץ צפויה להשפיע על פסילת הבחירה, כללי החשאיות בהצבעות בכנסת ורמת ניגוד העניינים המותרת בתפקידים ממלכתיים בכירים.

טענות משפטיות על הליך הבחירה

כפי שדווח בגלובס, הרכב בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, יחד עם השופטות גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן, דן בשידור חי בעתירות המבקשות לפסול את הבחירה. במרכז הדיון עומדת השאלה אם חברי כנסת שצילמו ופרסמו את הצבעתם לראבילו פגעו בחשאיות ההצבעה הקבועה בחוק יסוד: מבקר המדינה.

בעתירות נטען כי חברי כנסת מהקואליציה נדרשו לתעד את עצמם מצביעים לראבילו בסבב הבחירות השני, לאחר שהפסיד בסבב הראשון. חלק מהעותרים טוענים גם כי ראבילו, המשמש במשך שנים כעורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מצוי בניגוד עניינים חריף ולכן אינו יכול לכהן בתפקיד.

את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון, לשכת עורכי הדין, סיעות האופוזיציה יש עתיד וכחול לבן, ח"כ קארין אלהרר, ח"כ נעמה לזימי, עמותת הישראלים ועו"ד יהודה רסלר. העותרים מבקשים לקיים בחירות חוזרות לתפקיד, ויוסף אלרון הצטרף לעמדתם כי הבחירה בראבילו אינה חוקית ומבקש לפסול אותה.

השלכות פוליטיות ומוסדיות

ראש הממשלה ותנועת הליכוד מבקשים לדחות את העתירות, באמצעות עורכי הדין אילן בומבך ושי לוי. לטענתם, העתירות משקפות חוסר שביעות רצון מתוצאות הבחירות, ולא פגם שמצדיק את ביטול ההליך.

בנוגע לטענה לפגיעה בחשאיות ההצבעה, נטען כי אין איסור על תיעוד עצמי של תוכן ההצבעה וכי לא הוכח שחברי הכנסת קיבלו הוראה לתעד את הצבעתם. בנוסף נטען כי גם בעלי תפקידים בכירים אחרים, בהם היועצים המשפטיים לממשלה לשעבר יהודה וינשטיין ואביחי מנדלבליט, מונו בעבר למרות קרבה לראש הממשלה נתניהו.

ההכרעה עשויה להשפיע לא רק על כהונת מבקר המדינה הבא, אלא גם על גבולות החשאיות בהצבעות חשאיות בכנסת ועל רף ניגוד העניינים הנדרש בתפקידים ממלכתיים בכירים.

המאבק בליכוד סביב ביטול הפריימריז ומתווה הפשרה לרשימת המפלגה לכנסת עמד במרכז סיקור קודם שלנו. בכתבה תיארנו כיצד נתניהו בחן שינוי במבנה הבחירה והרחבת כוחו בשיבוצים, על רקע התנגדות פנימית וטענות לשיקולים פוליטיים. בנוסף הודגש הממד המשפטי והתקציבי, לרבות קביעת המבקר הפנימי של הליכוד כי דרישת ביטול הפריימריז אינה חוקית ועלויות המהלך למפלגה.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.