ישראל, קיפאון ברכישת דירות מזין את עליית שכר הדירה

ישראל, קיפאון ברכישת דירות מזין את עליית שכר הדירה
שכר דירה מזנק בישראל

מדד מאי מצביע על האצה בשכר הדירה בישראל, על רקע מעבר של יותר משקי בית משוק הרכישה לשוק השכירות ועלייה בביקוש לדירות ממוגנות. השילוב בין המלחמה, חולשה בענף ההייטק והיצע מוגבל מחדד את הלחץ על שוכרים חדשים לקראת קיץ 2026.

היילייטס

  • המדד לשירותי דיור עלה במאי ב-0.8%, העלייה החדה ביותר לנתון זה במאי ב-15 השנים האחרונות, עקב גידול בביקושי שכירות לאחר פסח.
  • פיצול בין דירות עם ממ"ד וללא ממ"ד העמיק, כשהפער במחירים זינק מ-7% לפני 7 באוקטובר ל-20% בעקבות המלחמה עם איראן, לצד היצע נמוך בשל ירידה בהשקעות.
  • קצב עליית שכר הדירה החודשי האיץ ל-0.3% בעקבות העלאות ריבית מאפריל 2022, כאשר שוכרים חדשים שילמו במאי כ-7% יותר מהדיירים הקודמים.

נתוני מאי והגורמים לעלייה

כפי שדווח בגלובס, מדד שירותי הדיור עלה במאי ב-0.8%, העלייה החדה ביותר לחודש זה ב-15 השנים האחרונות, לאחר גל ביקושים שנרשם מיד אחרי חג הפסח.

לפי הכתבה, המלחמה מוסיפה ביקוש לשכירות מצד מפונים ומצד משקי בית שמחפשים דירות ממוגנות, בעוד שמספר העסקאות לרכישת דירות נחלש. בתל אביב, המתווכת לי ירמיהו, בעלת סוכנות נכס תל אביבי, אומרת כי קיצוצים ופיטורים בהייטק תורמים לכך שיותר אנשים נשארים בשוק השכירות במקום להתחייב לרכישת דירה, ולכן ההיצע מוגבל והמחירים עולים.

ירמיהו מתארת מקרה של דירת שלושה חדרים בשדרות נורדאו, ללא ממ"ד, שבה שכר הדירה עלה מ-7,200 שקל ל-8,600 שקל בחודש, והדירה הושכרה בתוך חמש שעות. לדבריה, דירה עם ממ"ד בתל אביב יכולה לקבל בקלות שכר דירה גבוה ב-2,000 עד 2,500 שקל לעומת דירה ללא ממ"ד.

רמי רונן, מנכ"ל WeCheck, אומר כי הפער בין דירות ממוגנות לדירות לא ממוגנות קופץ מ-7% לפני 7 באוקטובר ל-20% בעקבות המלחמה עם איראן, בעיקר בגוש דן ובדירות קטנות וישנות. הוא מוסיף כי גם היעדר מדיניות ממשלתית והצטמצמות פעילות המשקיעים מפחיתים את היצע הדירות להשכרה.

הלחץ על השוכרים בקיץ 2026

בדיקה ארוכת טווח של הנתונים מראה כי קצב העלייה בשכר הדירה מואץ מאז שבנק ישראל החל להעלות ריבית באפריל 2022. ב-12 השנים שקדמו לכך מדד שירותי הדיור עלה בקצב חודשי של 0.2%, ומאז העלאות הריבית הקצב עולה ל-0.3% בחודש.

רונן מסביר כי ריבית גבוהה הופכת את התשואה מהשכרה לפחות אטרקטיבית, ולכן משקיעים מנסים למכור דירות או להימנע מרכישת דירות להשקעה. התוצאה היא היצע נמוך ברוב ערי המדינה, לא רק בתל אביב, מצב שלדבריו אינו צפוי להשתנות במהירות גם אם הריבית תרד בהמשך.

הפגיעה החדה ביותר נרשמת אצל שוכרים חדשים, כלומר מי שעוברים דירה או נכנסים לשוק בפעם הראשונה. לפי הלמ"ס, שוכרים חדשים ששכרו דירה במאי משלמים בממוצע כ-7% יותר מקודמיהם באותן דירות, נתון שמחזק את ההערכה כי קיץ 2026 נעשה קשה יותר עבור שוכרים ברחבי ישראל.

בהגרלה נוספת של תוכנית "מחיר למשתכן" שעליה דיווחנו בעבר, הדגשנו את הביקורת שלפיה הסבסוד מגדיל ביקוש אך לא מוסיף היצע מספק, ולכן עלול לתרום לעליית מחירים בשוק הדיור. באותו הקשר ציינו חלופות כמו התחדשות עירונית ופיתוח שוק שכירות ארוכת טווח, לצד נתונים על התרחבות התחלות הבנייה והיתרי הבנייה—אך עם ריכוז פעילות באזורי הביקוש.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.