בעלי קרקעות לאורך כביש 4 משיגים פיצוי גבוה יותר בהפקעות תת"ל 43

בעלי קרקעות לאורך כביש 4 משיגים פיצוי גבוה יותר בהפקעות תת
פיצוי גבוה בהפקעות כביש 4

המאבק על שווי הקרקע החקלאית לאורך הרחבת כביש 4 בין מחלף הדרים לחדרה מחדד את עלות ההפקעות בפרויקט תשתית לאומי רחב היקף. החלטה עדכנית של ועדת הערר במחוז מרכז מאשרת בחלק מהמקרים שווי של כ-200 אלף שקל לדונם, רמה שעשויה להגדיל משמעותית את החשיפה הכספית של המדינה ונתיבי ישראל.

היילייטס

  • במהלך ערר על תת"ל 43, ועדת הערר קבעה פיצויים של כ-200 אלף שקל לדונם עבור קרקע חקלאית פרטית, כפול מדרישת המדינה.
  • ועדת הערר דחתה ניסיון של נתיבי ישראל להפחית פיצויים, וקבעה ירידת ערך שיכולה להגיע לשני מיליון וחצי שקל לחלקה.
  • הכרעת הוועדה צפויה להגדיל את החשיפה הכספית של המדינה ונתיבי ישראל לעשרות ואף מאות מיליוני שקלים בפרויקט הרחבת כביש 4.

הכרעת ועדת הערר ושווי הקרקע

כפי שפורסם בגלובס, ועדת הערר לתכנון ובנייה במחוז מרכז קיבלה בחודשים האחרונים חלק מהעררים שהגישו בעלי קרקעות באזור שרונים, לאחר שתת"ל 43 שינתה את ייעוד הקרקעות לדרך. הוועדה אישרה פיצויים גבוהים משמעותית מאלה שנתיבי ישראל והמדינה ביקשו לבסס בהליכים, ובחלק מהמקרים קבעה שווי של כ-200 אלף שקל לדונם לקרקע חקלאית פרטית.

תת"ל 43 היא תוכנית תשתית לאומית להרחבת כביש 4 בקטע שבין מחלף הדרים למחלף נחלה חדרה, ובמסגרתה שונו ייעודיהן של קרקעות חקלאיות רבות. בעוד בעלי הקרקעות טוענים לשווי של סביב 400 אלף שקל לדונם ואף יותר, המדינה ונתיבי ישראל טוענות לאורך ההליכים לשווי נמוך בהרבה, של עשרות אלפי שקלים לדונם, בטענה שמדובר בקרקע חקלאית ללא פוטנציאל תכנוני.

בהתאם להחלטה, לחלק מבעלי החלקות נקבעו ירידות ערך שנעות בין מיליון שקל לכשני מיליון וחצי. נתיבי ישראל ניסתה גם לאחר ההחלטה לתקוף את השומה באמצעות השגה מאוחרת, בטענה לטעויות מהותיות ולפערי חישוב, אך ועדת הערר דחתה את הטענות והותירה את השומה על כנה.

השלכות תקציביות ושוק ההפקעות

הדיון המשפטי חורג מהמקרה הפרטני ועוסק בשאלה עקרונית של הערכת קרקע חקלאית באזורי ביקוש. נתיבי ישראל והוועדה המרחבית שרונים טוענות כי אין לפצות לפי פוטנציאל עתידי, אלא לבחון את הקרקע כקרקע חקלאית בלבד, בעוד בעלי הקרקעות טוענים כי השווי הנמוך אינו משקף את השוק בפועל באזורי מרכז הארץ הסמוכים לפיתוח.

המשמעות התקציבית רחבה, משום שתת"ל 43 משתרעת לאורך עשרות קילומטרים וכוללת פגיעה או הפקעה של מאות דונמים של קרקע חקלאית. אם שווי לדונם עולה מעשרות אלפי שקלים לכ-200 אלף שקל ואף יותר, החשיפה הכספית של המדינה ונתיבי ישראל עשויה לגדול בעשרות ואף במאות מיליוני שקלים לאורך תוואי הפרויקט.

עו"ד צבי שוב, שייצג את העוררים, אומר כי ההכרעה אינה סוטה מהלכת העליון בעניין דלי דליה, אלא נשענת על כך שגם ללא פוטנציאל תכנוני עתידי לקרקע החקלאית יש שווי כלכלי ממשי הנובע מהזכויות הקיימות והשימושים המותרים בה כבר כיום. לדבריו, הוועדה קיבלה את הטענה כי קרקע חקלאית פרטית אינה שקולה לקרקע חקלאית המנוהלת בידי רמ"י, וכי יש להביא בחשבון גם שימושים חקלאיים וכלכליים נוספים, כגון מתקנים פוטו-וולטאיים ושימושים מניבי הכנסה.

בכתבה קודמת שלנו סקרנו את השקת מדד מחירי הקרקעות של הלמ"ס, שנועד לעקוב מדי שנה אחר שינויי המחיר של קרקעות למגורים במכרזי המדינה. הצגנו כיצד מאז העלאות הריבית ב-2022 נרשמה ירידה מצטברת של כ-25% במדד, עם תנודתיות חדה בין השנים — נתון שממחיש עד כמה תמחור הקרקע מושפע מציפיות מימון ותחזיות לשוק הדיור.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.